וגם בנוגע לנושא בבבא בתרא עמוד כ''ו ע''ב, רציתי להוסיף שעולה אמר שאם יש לאדם עץ בתוך ט''ז אמות ליד שדה שכנו, הוא לא יכול להביא בכיורים מאותו עץ כי הוא גזלן. רציתי לשאול למה הוא גזלן? לחכמים באותו פרק ב' של בבא בתרא, הוא גורם נזק. זה לא אותו דבר כמו גזלן. כמו כן, לחכמים, אם יש לאדם עץ ליד שדה שכנו, המרחק הדרוש כדי להסיר את העץ הוא 25 אמות, לא 16. והמרחק הוא ארבע אמות במקרה שהוא בא לשתול עץ ליד שדה שכנו לפי החכמים. זאת בנוסף לעובדה שהחוק הוא כמו ר' יוסי, שאין צורך להרחיק את העץ מהגבול, לא משנה כמה קרוב הוא. (הרמב"ם אומר שכאשר יש עצים בשדה של שכנו, החוק הוא שיש להרחיק את העץ במרחק ארבע אמות. אפילו ר' יוסי מסכים עם זה כי זה נחשב כגורם נזק מיידי אם הוא קרוב). כמו כן, השאלה מעמוד 81 (בבא בתרא) שם ר' יוחנן אומר שמי שקונה שלושה עצים הוא הבעלים של האדמה שהוא עליה עד ארבע אמות סביבם. אני רוצה להוסיף כאן שהרמב"ם אומר את החוק הזה בצורה שגורמת לבלבול לגבי מה שהוא מתכוון. הרמב"ם כתב (הלכות ביכורים פרק ב' הלכה י''ג), "מי שקונה עץ בשדה של רעהו, אינו מביא ביכורים כי אינו מקבל שום אדמה עם העץ. אבל עבור שלושה עצים, הוא מקבל אדמה. ואף על פי שהוא מקבל רק את העצים, זה כאילו רכש אדמה". האם הוא הבעלים של האדמה סביב שלושת העצים או לא? אני רוצה להציע שהרמב''ם מכווין שבלי תנאים, הוא כן רוכש את האדמה סביבם כפי שאמר ר' יוחנן בעמוד 81. אבל כאן, בחלק האחרון של דברי הרמב"ם, אני חושב שהוא מתכוון שבעל האדמה הציב תנאי מיוחד שקונה העצים ולא ירכוש שום אדמה. אבל למרות זאת, הרמב"ם מצביע על העובדה שקונה העצים יכול להשתמש באדמה, כך שמדובר ברכישת שימוש בנכס כאילו רכש את הנכס עצמו, ולכן הוא כן מביא ביכורים גם בנסיבות אלה. (במקרה בו הוא רוכש עץ אחד, וישנה תנאי ספציפי שהוא רוכש אדמה יחד איתו, אז הוא מביא ביכורים מהעץ.) כמו כן, אני רוצה לציין שלרמב"ם, אפילו אם יש בור המכיל מים או כל דבר אחר בשדה של שכנו, הוא לא צריך להזיז את העץ הרחק מהגבול. הפעם היחידה שיש דרישה כזו להזיז את העץ היא כאשר יש עצים אחרים בשדה של השכן. אז המרחק הנדרש הוא ארבע אמות. כמו כן, אני רוצה לענות על שאלה זו ברמב"ם. הוא כותב שאם יש לאדם עץ ליד גבול של שכנו, הוא מביא ביכורים ממנו למרות שהוא צריך להזיז אותו. מדוע הוא צריך להזיז אותו? הרמב"ם כתב שאף על פי שיש נור בשדה של שכנו, הוא לא צריך להזיז את העץ. תשובה: הרמב"ם מתכוון לזה כהסתעפות. אם יש עצים בשדה של שכנו, עליו להזיז את העץ שלו. אבל בכל שאר הנסיבות, הוא לא

Bava Batra page 26b

Also concerning the subject in Bava Batra page 26b, I wanted to add that Ula said if one has a tree in 16 cubits near his neighbour’s field, he cannot bring first fruit from that tree because he is a robber. I wanted to ask why is he a robber? To the Sages on in this same chapter two of Bava Batra, he causes damage. That is not the same thing as robbing. Also, to the sages, if one has a tree near to field of his neighbor, the distance needed to remove the tree away is 25 cubits, not 16. And the distance is four cubits in a case when he comes to plant a tree next to the field of his neighbor cases according to the sages. This is besides the fact that the law is like R Jose that he does not have to take the tree away from the border, no matter how close it is. (The Rambam says when there are trees in the field of his neighbour the law is the tree must be kept four cubits away. Even R Jose agrees with this because it is considered to be causing immediate damage if it is any closes) Also, the question from page 81 (Bava Batra) where R. Yochanan says one who buys three trees owns the land they are on up to four cubits around them. I want to add here that the Rambam says this law in a way that has caused confusion about what he means. The Rambam wrote (laws of first fruit chapter 2 law 13), "One who buys a tree in the field of his neighbour, does not bring first fruits because he does not get any land with the tree. But for three trees, he gets land. And even though he gets only the trees, it is as if he acquired land." Does he own the land around the three trees or not? I would like to suggest that with no stipulations, he does acquire the land around them as R Yochanan said on page 81. But here, in the last part of the statement of the Rambam, I think he means that the owner of the land made a special condition that the buyer of the trees acquires zero land. But even so, the Rambam is pointing out the fact that the buyer of the trees can use the land, so it is a case of acquiring the use of property is as if he acquired the property itself, and so he does bring first fruit even in that circumstance. (In the case when he acquires one tree, and there is a specific stipulation that he acquires land along with it, then he brings first fruits from the tree.) Also, I might mention that to the Rambam, even if there is a pit containing water or whatever in the filed of his neighbor, he does not have to move the tree away from the border. The only time there is such a requirement to move the tree away is when there are other trees on the neighbor’s property. Then the distance required is four cubits____________________________________________________Also concerning the subject in בבא בתרא page כ''ו ע''ב, I wanted to add that עולא said if one has a tree in ט''ז cubits near his neighbour’s field, he cannot bring first fruit from that tree because he is a robber. I wanted to ask why is he a robber? To the חכמים on in this same chapter two of בבא בתרא, he causes damage. That is not the same thing as robbing. Also, to the חכמים, if one has a tree near to field of his neighbour, the distance needed to remove the tree away is 25 cubits, not 16. And the distance is four cubits in a case when he comes to plant a tree next to the field of his neighbour cases according to the חכמים. This is besides the fact that the law is like ר’ יוסי that he does not have to take the tree away from the border, no matter how close it is. (The רמב’’ם says when there are trees in the field of his neighbour the law is the tree must be kept four cubits away. Even ר’ יוסי agrees with this because it is considered to be causing immediate damage if it is any closes) Also, the question from page 81 (בבא בתרא) where ר' יוחנןsays one who buys three trees owns the land they are on up to four cubits around them. I want to add here that the רמב’’ם says this law in a way that has caused confusion about what he means. The רמב’’ם wrote (laws of first fruit chapter 2 law 13), "One who buys a tree in the field of his neighbour, does not bring first fruits because he does not get any land with the tree. But for three trees, he gets land. And even though he gets only the trees, it is as if he acquired land." Does he own the land around the three trees or not? I would like to suggest that with no stipulations, he does acquire the land around them as ר' יוחנן said on page 81. But here, in the last part of the statement of the רמב’’ם, I think he means that the owner of the land made a special condition that the buyer of the trees acquires zero land. But even so, the רמב’’ם is pointing out the fact that the buyer of the trees can use the land, so it is a case of acquiring the use of property is as if he acquired the property itself, and so he does bring first fruit even in that circumstance. (In the case when he acquires one tree, and there is a specific stipulation that he acquires land along with it, then he brings first fruits from the tree.) Also, I might mention that to the רמב’’ם, even if there is a pit containing water or whatever in the field of his neighbor, he does not have to move the tree away from the border. The only time there is such a requirement to move the tree away is when there are other trees on the neighbor’s property. Then the distance required is four cubits Also, I would like to answer this question on the רמב''ם. He writes if one has a tree next to the border of his neighbor, he brings first fruit from it even though he has to move it away. Why does he have to move it away? The רמב''ם wrote even though there is a נור in the field of his neighbor, he does not have to move the tree. Answer the רמב''ם means this as a bifurcation. If there are trees in the field of his neighbor, he has to move his tree. But in all other circumstances, he does not

היו לי כמה הערות על בבא בתרא דף כ''ו. הערה אחת היא עשר נטיעות עבור חלקת אדמה של חמישים אמה על חמישים אמות שחורשים לפני שביעית. איך מחלקים אותה? אני חושב שאתה מחלק את החלל של נ' אמות על נ' אמות לעשרה חלקים שווים, ואז מניחים כל שתיל בכל ריבוע, ואתה לא דואג אם שתיל אחד קרוב יותר למשנהו, בעוד שתיל אחר רחוק יותר. כמו כן, ציינתי את פרק ב' הלכה י''א בה' ביכורים ברמב"ם ששם הוא פסק את הדין כמו רבין בשם ר' יוחנן שאם לאדם יש אילן שנמצא ליד גבול שכנו, הוא עדיין יכול להביא ממנו ביכורים למרות שעליו להוציא את האילן מאותו מקום. אפשר לשאול מהלכות שכנים (פרק י' הלכה ה'). הוא כותב שאפשר להניח אילן ליד הגבול כי על הניזק להוציא את רכושו שלו (כפי שהדין הוא לר' יוסי) (ולכן איך הרמב''ם כתב "למרות שעליו להוציא את האילן מאותו מקום"). כמו כן, רב שמואל רוזובסקי סבר שהסיבה לכך שעולא אמר שמי שיש לו עץ במרחק ט''ז אמות מגבול שכנו אינו יכול להביא ביכורים היא שהוא הולך על פי הרעיון שהשורשים הם החלק העיקרי של העץ. מכיוון שהם הדבר העיקרי, והם נמצאים באזור שאינו של בעל העץ, הבעלים אינו יכול לחזור על השורה בפסקה של ביכורים, "אדמתך". זה בוודאי כך לעולא, אבל אנחנו לא פוסקים את הדין כך, כפי שאנו יכולים לראות כאן שהדין הוא כמו רבין בשם ר' יוחנן והסיבה לכך היא כנראה הרעיון מאחורי הדין ברמב"ם בתרמות פרק א' דין כ"ד שאם עץ נמצא בישראל, אבל ענפיו בחוץ, או אם הוא בחוץ וענפיו בישראל, הכל הולך לפי המקום שבו נמצא העץ העיקרי, כפי שראיתי את זה מובא באבי עזרי של רב שך. אנחנו רואים שאנחנו לא עושים הבדל בין העץ לשורשיו. אלא אנחנו עושים הבדל בין עיקר העץ לענפיו, ואנחנו הולכים לפי העיקר------------------------------רק לרקע, עולא אמר שעץ בתןך ט''ז אמות של גבול של שכן אינו יכול להביא ביכורים. שואלת הגמרא מאיפה הוא לומד זאת? אולי מן המשנה אפשר לחרוש עשרה שתילים בבית סאה לפני שביעית (שנת השבתון) אף על פי שהמרחק ביניהם קטן מט''ז אמות. יש על זה תירוץ. אז אולי (הגמרא שואלת) על עולא מהמשנה הקונה שלושה אילנות בבית סאה הוא נעשה הבעל של הקרקע שהם נמצאים עליה. אולי זה אומר שגם אם אין ביניהם כלום? תשובה לעולא היא שזה כשיש אמות ט''ז אמות ביניהם

I had a few observations on Bava Batra pg 26. One observation is 10 saplings for a 50 cubit by 50 cubits parcel of land. How do you divide it? I think you divide the 50 by 50 space into 10 equal parts, and then place each sapling in each square, and you don’t worry if one sapling is closer to another, while another sapping is further. I also noted Rambam Bikirum chapter 2 law 11 where he decided the law like Rabin in the name of R Yochanan that if one owns a tree that is next to the border of his neighbor, he still can bring first fruits from it even though he has to remove the tree from that place. One can asks from Laws of Neighbors (chapter ten starting at law five). He writes you can place a tree next to the border because it is upon the one being damaged to remove his own property (as the law is to R Jose). Also, Rav Shmuel Rozovski (the rosh yeshiva of Ponovitch) held the reason Ula said one who has a tree within 16 cubits of the border of his neighbor cannot bring first fruits is that he goes by the idea that the roots are the main part of the tree. Since they are the main thing, and they are in an area that is not of the owner of the tree the owner cannot repeat the line in the paragraph of first fruit your land. That might be so to Ula, but we do not decide the law that way as we can see here that the law is like Rabin in the name of R. Yochanan and the reason is probably based on the idea behind the law in the Rambam in Trumot chapter 1 law 24 that if a tree is in Israel but its branches outside or if it is outside and its branches in Israel everything goes by where the main tree is, as I saw this brought in the Avi Ezri of Rav Shach. We see we make no difference between the tree and its roots. Rather we make a difference between the truck of the tree and its branches, and we go by the truck of the tree.- [ ------------------------------I had a few observations on בבא בתרא דף כ''ו. One observation is עשר נטיעות saplings for a חמישים cubit by חמישים cubits parcel of land. How do you divide it? I think you divide the נ' אמות by נ' אמות space into עשרה equal parts, and then place each sapling in each square, and you don’t worry if one sapling is closer to another, while another sapping is further. I also noted רמב’’ם הלכות ביכורים chapter ב' law י''א where he decided the law like רבין in the name of ר' יוחנן that if one owns a אילן that is next to the border of his neighbor, he still can bring first fruits from it even though he has to remove the אילן from that place. One can asks from הלכות שכנים (chapter ten starting at law five). He writes you can place a אילן next to the border because it is upon the ניזק to remove his own property (as the law is to ר' יוסי). Also,רב שמואל רוזובסקי held the reason עולא said one who has a tree within ט''ז cubits of the border of his neighbor cannot bring first fruits is that he goes by the idea that the roots are the main part of the tree. Since they are the main thing, and they are in an area that is not of the owner of the tree the owner cannot repeat the line in the paragraph of first fruits, "your land". That must be so to עולא, but we do not decide the law that way, as we can see here that the law is like רבין in the name of ר’ יוחנן and the reason is probably based on the idea behind the law in the רמב’’ם in תרומות chapter א' law כ''ד that if a tree is in Israel, but its branches outside, or if it is outside and its branches in Israel, everything goes by where the main tree is, as I saw this brought in the Avi Ezri of Rav Shach. We see we make no difference between the tree and its roots. Rather we make a difference between the truck of the tree and its branches, and we go by the truck. ------------------------------------------------------

zb3 E Minor a midi file zb3 E Minor a nwc file I might still try to work on the end of this, but I am a bit rushed right now.

Hanuka has a lot to do with going against idolatry. it is reminder that God, the first cause is not a form nor body. That is the formulation of the Middle Ages but a better way to put it would be God has no form nor substance. These two categories apply to all physical things but they are not applicable to God. God is not confined to categories that he has created. He is not a composite of form nor substance. [The rebellion against Antiochus was because of rejecting idolatry]. And as the Rambam points out, anything can be an object of idolatry, inanimate things, animals, people, stars etc...

בעניין הגמרא בדף ערכין י''ד ע''א רציתי לענות על מה שהראב''ד שואל על הרמב''ם ( רמב''ם הלכות ערכין פרק ד' הט''ו). שאלת הראב''ד היא מהגמרא המאוחרות בדף י''ד ע''ב. שם רב פפא אומר במקרה שהקרקע סלעית (טרשים), הקרקע והעצים מתקדשים לחוד ונגאלים לחוד. אחר כך ממשיכה הגמרא עוד קצת ואז מבקשת שיתקדשו יחד ויפדו יחד. ואז הגמרא עונה שזה מקרה כשהוא בא עם טענה (סיבה מיוחדת). הראב''ד מבין את הגמרא הזה שהיא מתייחסת לרב פפא. השאלה היא על רב פפא, והתשובה היא עבור רב פפא. אולם הרמב''ם מבין גמרא זה שהיא מתייחסת לרב הונא, והשאלה היא רק על סוף דברי רב הונא ששם הוא אומר שהקרקע והעצים נפדים כל אחד לחוד. והגמרא עונה על השאלה ולכן רב הונא בסדר. ולכן הרמב''ם פוסק כרב הונא, והראב''ד פוסק כרב פפא