See the Guide for the Perplexed: the parable about the king in his country

 In the approach of the Rambam you place Physics and Metaphysics on a higher plane than learning Gemara. You can see this in the Guide where his parable about the king in his country says this openly. [In that parable there are different levels of closeness to the king. Those outside the palace but inside the capitol city are closer than almost everyone else--except for those that are inside the palace. Those outside the palace are the Torah scholars. Those inside the palace are the Physicists. 

[The Rambam is depending on the Gemara about ר' יוחנן בן זכאי שלמד דבר גדול ודבר קטן מאי דבר גדול? מעשה מרכבה. ומאי דבר קטן ? מעשה בראשית]

But even closer to the king are the "philosophers and prophets." OK about the prophets. But philosophers? I have trouble seeing that. Philosophy today is in deep trouble. There seems to be something about philosophy that has a sort of Achilles heel. Physics I think the best way of learning this mainly saying the words and going on. But also some time one should do review.

God is not the same as the world.The meaning of the verse, "You were shown to known that the Lord is God, there is none other besides Him," means there are no other gods besides Him.

In Torah, God is not thought to be the same as the world. I do not know from where people get the opposite idea from. The meaning of the verse, "You were shown to known that the Lord is God, there is none other besides Him,"  means there are no other gods besides Him. But on a deeper level it means that  everything besides God can not exist without Him. This is clear in all Rishonim when they discuss the basic core beliefs of Torah. You can see this in all Musar books of the Rishonim. In the first seven laws of Mishna Torah you can see this also. There the Rambam explains "there is none besides Him" to mean the existence of everything besides God is dependent on God. 

None of that implies that God is the same as the world.

 In the Musar movement of Rav Israel Salanter, Fear of God was a major goal. I noticed today in the local Breslov shul a Torah lesson of Rav Nahman that echoes that point. He say that by bringing up Fear of God to its roots one merits to the secrets of Torah.  And he explains to bring "fear of God up" to mean not to be afraid of lower things but of God alone. In fact when I was in Uman I noticed a lot of Torah lessons of Rav Nahman revolved on the theme of fear of God  and from that I decided to dig more deeply into Musar. 

I have in my own life seen that fear of God is can be gained and lost and once lost does not come back easily. Even learning Musar does not seems to help a lot. It is as if the hand of the  fates is over one in such a way that regaining lost levels is against the grain.

On one hand learning Musar seems to be the only way to gain any idea of authentic Torah and to gain at first fear of God. But there is a sort of way of falling from that that does not return.

Some Rishonim [medieval authorities] like the Ramban [Nahmanides] would hold that to learn practical professions for the sake of making a living is OK.

Some Rishonim [medieval authorities] like the Ramban [Nahmanides] would hold that to learn practical professions for the sake of making a living is OK.  He himself was a doctor. It was just that this group of rishonim would not hold that learning Physics and Metaphysics are a part of learning Torah.

You only see the opinion that Physics and Metaphysics are are part of Torah in Saadia Gaon, Ibn Pakuda [author of the Hovot Levavot], Binyamin the Doctor, the Rambam.

Words of the Rishonim are thought to be valid even when they argue.אלו ואלו דברי אלקים חיים. But I tend to go with the opinions based on Saadia Gaon. 

But even if you go with Saadia Gaon, still how can one do physics which is hard? My suggestion is the idea of the Gemara לעלם לגרס איניש ואחר כך ליסבר אף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר

Always one should just say the words in order and go on ["girsa"] and after that to go back and explain, even though he forgets and even though he does not know what he is saying.

x88 D minor    x88 midi  x88 nwc

x86 music file

 x86 E flat major mp3 x86 midi E flat major   x86 E flat major nwc

לרב שך על הרמב''ם הלכות עבודה זרה פרק ח' הלכה ג'

 ראש השנה דף י''ג ע''א ועבודה זרה דף כ''ג ע''ב. הגמרא בעבודה זרה שואלת מדוע נאסרו אשירות [העצים הנסגדים]? אחרי הכל איש אינו יכול לאסור את השייך למישהו אחר, והארץ הייתה בבעלות ישראל מימי אברהם. תשובה: מכיוון שישראל שימשה את עגל הזהב, זה נחשב כאילו הכנענים היו כאילו שליחיהם. הגמרא בראש השנה שואלת, "איך ישראל יכולה הייתה להביא את העומר כשנכנסו לארץ כנען? התבואה הייתה בבעלות גויים והפסוק אומר קצירכם ולא קציר עכו'’ם. לפי תוספות בראש השנה שלמרות שהאדמה שייכת לישראל, עדיין גויים שקונים אדמות בישראל הם הבעלים של תבואת אדמתם. אבל עדיין הגמרא בעבודה זרה היא בסדר לשאול איך גויים יכולים לאסור את מה שלא שייך להם? תירוץ: בגלל העצים שהיו שם מלפני תקופת אברהם. אני חושב שהדרך שבה תוספות מבינה את הסוגיא הזו קשה כי הגמרא בעבודה זרה אומרת שהסיבה שהאשירות אסורות בגלל שהכנענים כאילו הם פועלים על דעת ישראל לעשות עבודת אלילים לאחר שישראל שימשה את עגל הזהב. הגמרא אינה חוזרת מעמדתה המקורית שלפיה הארץ שייכת לישראל, ולכן כל מה שצומח עליה שייך לישראל. לדעת  של הרמב''ם  שני הגמרות האלה לא מסכימות זו עם זו. זה נקרא שזה נושאים חלוקות בש''ס.  לרב שך (הלכות עבודה זרה פרק ח' הלכה ג'),. הגמרא בעבודה זרה היא פשוטה. העצים אסורים מכיוון שישראל הייתה בסדר עם עבודת אלילים. לא כי לכנענים היה חלק כלשהו בהם. רב שך נותן סיבה קצרה לאמירת הרמב''ם, שהוא לא מזכיר “את קצירכם ולא קציר עכו''ם". אבל אני חושב שרב שך בוודאי חשב גם בקווים האלה. אחרת למה לא לומר כמו תוספות? והגמרא בראש השנה מחזיקה כמו רב אלעזר שיש קניין לעכו''ם להפקיע מידי תרומות ומעשרות, שלמרות שהארץ ניתנה לאברהם, עדיין גוי יכול להחזיק שם אדמה וכשהוא עושה זאת, התבואה אינה חייבת בתרומה ומעשר, או העומר. והגמרא האחרת בעבודה זרה מחזיקה כמו זה שאין לעכו''ם קניין להפקיע מידי תרומות ומעשרות גם כאשר גוי מחזיק בקרקע בישראל, התבואה עדיין חייבת בתרומות ומעשרות

I wanted to mention here the point of the argument between Tosphot and the Rambam [according to the way that Rav Shach is explaining the Rambam]. There are three points on the stalk that are the issue here. Who  owns the ground. Who owns the stalk. Who finishes the work on the stalk which is smoothing the stake of what. Tosphot sees a difference between the first two. Israel can own the ground  and the gentile the wheat, [as a renter.] To the Rambam (at least in terms of truma) there is no difference. If the gentile owns the ground in terms of truma then he owns the wheat and that is the point of Rav Elazar. He  can possess land such that the wheat is not obligated in trumah. To Raba he can not own the land in such a sense. Even if he owns land in Israel, that is like renting and the wheat is still obligated in truma.  

I recall that this very issue was a point of confusion for me in Bava Metzia chapter 8 where this same argument between R. Elazar and Raba comes up.