Trust in God

The two modern books on Trust in God are from Navardok and the Chazon Ish. So based on what I learned from them I have been thinking for about a week what trust in God really means.
I mean to say that it is not the issue of when to do "Hishtadelut" [put out effort to get your needs] and when not. Rather I have wondered what the basic idea of trust is in the first place.
It can not be the thought that God controls events because that is just faith. And it can not be that God controls events in your own life because that is also just faith. But it can not be knowledge that things will be good, because often they are not. So what is it?

I think trust in God means the thought and feeling that "God will help me"  even when reason says He will not or does not care.

[That is here is a case like the idea of Leonard Nelson and Kelley Ross that faith [immediate non intuitive knowledge] is not a faculty of reason and can be counter reason. [Based in Kant about the limits of reason. That leaves Kant with trouble about knowledge that is not based on reason nor empirical evidence. So Fries decided there is a third faculty of knowledge not based on either one. But his approach also had problems until Leonard Nelson modified it. However I forget off hand what the problems were or how they were answered.]

Kelley Ross [The Kant Fries School] is different from Michael Huemer [Intuitionists] but not that very different. With Kelley Ross you have knowledge not based on Reason or senses. Faith. But with Michael Huemer you know things because he expands the role of Reason.

Carl Jung might provide some insight into what Rav Nahman of Breslov meant by Torah Scholars that are demons

The problem that Rav Nahman is pointing out about Torah scholars that are demons is referring to a problem that  exists in the religious world. That the people that are at the top are demons. This filters down into the entire religious world.
I mean to say that Rav Nahman is not saying that every single Torah scholar is a demon. Rather just those at the top.

You would have to understand this I think in the way of Carl Jung about arch types. That is these people start out with human souls. But then they get attracted by the money and  the ability show themselves as experts in Torah. So slowly they lose their human souls and get possessed by an arch type "Torah Scholar Demon".

The idea would be along the lines that Rav Nahman referred to in a different context that the Satan found it difficult to trick and seduce people into evil and so he needed assistants. So he sends his demons to posses the souls of Torah scholars to make his job easier.

{This theme comes from the Zohar and Gemara itself but are mentioned only briefly. Rav Nahman however mentions this throughout the LeM.]


To me it seems that it really ought not to be hard to figure out who is a a true Torah scholars from the realm of holiness. Off hand it ought to be simple. Anyone following the straight path of Torah--i.e the path of the Gra and Rav Shach is from the realm of holiness. And I really would go with this assessment except for the trouble that somehow it seems the Dark Side has managed to infiltrate even the straight and narrow Torah world of the path of the Gra. So a simple assessment seems no longer possible. [I myself had a great time in both Litvak yeshivas that I went to, but if things are the same today as back then I am not so sure.]

Deuteronomy 21 about the case of a dead person found outside a city and no one knows who killed him. You bring a calf as a atonement.

What I have not figured out in Rav Shach on the Rambam in Laws about Murderers and Guarding of One's Life [chapter 9 law number 6] is probably simple to see but I have been perplexed about this. He needs that the Rambam should ignore our Gemara [Bava batra chapter 2] that says you only measure towards the close city in the mountains. If we are talking about a person that was murdered where there are lost of cities around you by the largest city. Not the closest. The Rambam ignores that Gemara and says you always go by the largest city.
The way Rav Shach answers this Rambam is perplexing to me.
The basic idea Rav Shach  borrows from is 10 stores. Some sell permitted meat and some sell forbidden meat. If one goes into one store to buy food and forgot which one he does not go by the majority because כל קבוע כמחצה על מחצה דמי "Things that are set in place you consider to be half and half." That is you do not go by the majority. But if the meat is found outside the stores then you go by the majority. So we already have a way to understand things. Our Gemara that is looking for a reason to ignore the largest city and go by the closest can be going parallel to the case of one buys in a store but forgot which one. There you do not go by the majority or largest.
But the Rambam has some other reason to think our case is like finding meat outside the stores.
So he has a ready made answer. The Yerushalmi in which there is a argument if the calf [Egla Arufa] is brought for the murderer or the murdered.We can say the question is from where did the murdered come from. Or the murderer. In either case this is where seem fuzzy to me. What Rav Shach wants to do is to say the Gemara that says you go by the closest is because it is going like the Yerushalmi. And the Rambam would claim he is going like our Gemara.
This is hard for me to get. The Yerushalmi says it is for the murderer. And there we would say it is a case of half and half. [This is what Rav Shach wants.] And our Gemara would say the calf [that is brought into a wadi and killed] would say we go by the murdered. And that would be like the case the meat is found outside the stores where we go by the majority.
On one hand the idea of applying the Gemara abut ten stores [from Hulin chapter 7] makes some degree of sense because of the difference between when to use majority and when not. But on the other hand the  gemara in Bava Batra does not at all seem clear to mean to only measure close when it is  a city in the mountains. Plus the verse itself says to measure to the nearby city. If the way the achronim are understanding this sugia that it is referring to a city that is by itself in the mountains it seems to make no sense to measure to a nearby city when there is no other one.

[My own guess about this problem would be to look at Kapach. [i.e the original Rambam that was from Yemen back at the time of the Rambam. Sometimes there are slight differences which clear up all teh problems.]]

The basic problem that Rav Nahman of Breslov refers to in terms of Torah Scholars that are demons is not easy to understand in today's terminology. No one really thinks that anyone walking around is actually a demon in disguise. But that might be more of a problem with modern thinking more than with Rav Nahman. And in fact modern world view change every ten years. For example Freud used to be thought to be obvious and common sense. Now totally discredited. Existentialism also was the big thing. Now obsolete.

השמטות של שמואל הורוויץ [the left out portions of the Life of Rav Nahman] were not ever included in the Chayee Moharan as being Not Politically Correct. But there you can find signs of how to tell.[So it is not just up to your own discretion. Rather Rav Nahman did give more details--but until now have not been widely known.]

There was in fact never done a thoroughly academic version of any of the books of Rav Nahman and so grave mistakes have been made by people that published them. [Mistakes that were not done by intention but still drastically grievous.]

Avi Preder [part of the Na Nach group] and David Bronson [in Uman] are more "in the know" but most in Breslov have not done the research to be able to tell.

Bitachon in God [Trust in God]`

Bitachon in God [Trust in God] has nothing to do with how many rituals one does. Just the opposite.
But on the other hand one does not hear much about trust in God in the Reform world. The Chazon Ish has the logical approach to Bitachon that I have heard of. It is not that you assume God will help. Rather it is a feeling that God is guiding things in the right way.\
Rav Nahman also has in his stories a few examples of this. The famous "Story abut Trust" however for me did not bring out this point as much as another story I think I saw in the "Chayee Moharan."
There was merchant who had a giant diamond. He booked passage on a ship. He was treated like royalty. But the diamond fell into the sea. Still he pretended he still had it and by his keeping strong and not losing faith that things would work out OK then in fact they worked out.

The advantages of trust in God are first of all something that Rav Nahman said: "By trust in God good thoughts are drawn to you."

This is the advantage of inner peace.
However I realize that it is possible for one to imagine that he is trusting in God when in fact he is depending on the system. That is self delusion.

I am I admit not sure about the whole idea of "kollel". But whatever one says about it, the point is being religious has nothing to do with trust in God.\ Being religious means presenting a facade of religiosity in order to gain money and power.

מחלוקת בין רב שך ואת החזון איש

קיימת מחלוקת בין רב שך ואת החזון איש (יד החזקה הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ה" הלכה ט) בעניין הרוצח בשוגג והוא בדרכו אל עיר המקלט והוא נהרג על ידי גואל הדם. מחוצה לו שהוא אינו בטוח שאינו יכול להיהרג. אז בואו נגיד שהוא נהרג, אבל המקרה טרם הגיע לבית המשפט. בפסוקים עצמם אתה רואה לדילמה הזאת. הפסוק אומר שהוא צריך להגיע לעיר המקלט להיות בטוח עוד לפני שבית המשפט דן במקרה שלו. כלומר בפסוק עצמו ישנם שני מקרים. אחד שבו הוא בא לדין והורשע של הריגה בשוגג ואז חוזר לעיר המקלט, והמקרה השני הוא שרץ אל עיר מקלט ישיר. אבל איך אתה יודע את מעמדו החוקי אלא אם המקרה כבר הובא לבית המשפט? זה הוא הנקודה המדויקת של רב שך. חזון איש עם זאת סבור גואל הדם אינו אשם ברצח אם הוא הורג את הרוצח בשוגג עוד לפני שהמקרה נפנה אל בית המשפט. כלומר, חזון איש חושב כי המצב הוא שבית המשפט צריך להחליט אם הרצח היה בשוגג או בכוונה אפילו בלי כך שהרוצח הוא בבית המשפט. בית המשפט יש רק לשפוט את המקרה כמיטב הם יכולים לראות את העובדות. היה הגנת רצח בכוונה או בשוגג או מזיד. אפילו בלי שהרוצח בשוגג שם בבית המשפט, הם יכולים להחליט. רב שך מסכים עם זה. אבל הנקודה של רב שך היא כי לפני המקרה המשפט רוצח בשוגג אינו גברא קטילא (אינו מישהו שגואל הדם יכול להרוג), גם אם במקרה הוא הובא לבית המשפט והחליט מאוחר שהוא רוצח בשוגג. אבל לפני המקרה הוא סתם בנאדם רגיל.





רב שך מביא ראיה כי בית משפט זה שרואה מישהו הורג מישהו אחר לא יכול להיות שופטים כי הם לא יכולים לראות צד זכות. [מכות י''ב] עכשיו תוספות מבינים שזה אומר שהם יכולים להיות מוטים. אבל רב שך מראה כי לרמב''ם מחזיק מסיבה אחרת. זה מה שאתה צריך החלטת פסק הדין של בית המשפט. בלי זה רוצח בשוגג אינו בר קטלא כי הוא אפילו לא חייב מיתה עד קיים פסק דין. השאלה על זה היא כי לאחר שבית המשפט החליט כי הוא היה רוצח בשוגג, אז גואל הדם היה ככל שאני יכול להגיד מוצדק. זה לא נראה מקביל בדיוק למקרה של בית המשפט שראה מקרה של רצח. זהו מקרה של מעתה ועד להבא. המקרה רב שך מביא הוכחה צריך ללכת למפרע.אבל ההוכחה הראשונה של רב שך נראית חזקה. ישנו מקרה של עדים זוממים. הם אמרו מי שהוא נרצח על ביום ראשון. ואז באו עדים אחרים ואמרו "איך הייתה להם יכולת לראות את זה? היית איתנו כל אותו היום במקום אחר." אז הסט הראשון נהרג כי הם רצו להרוג. אבל הסט השני אמרו שהרוצח עשה את הרצח לפני יום ראשון, ולכן חייב מיתה ביום ראשון. רואים שבלי פסק לט היה בר קטלא.

מחלוקת between רב שך and the חזון איש

There is an מחלוקת between רב שך and the חזון איש In Laws about Murder in the יד החזקה הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ה' הלכה ט about הרוצח בשוגג and he is on his way to a refuge city and he is killed by the גואל הדם. It seems like an obvious question. The murderer is on his way to the עיר מקלט. Outside of it he is not safe and can be killed. So let's say he was killed, but the case had not yet come to court.
In the actual verses themselves you see this quandary. The verse says he has to get to the עיר מקלט to be safe even before the court has tried his case. That is to say in the verse itself there are two cases. One in which he is tried and found guilty of man slaughter by accident, and the other case is he is running to the עיר מקלט. In both cases he is safe only there. But how do you know his legal status unless the case has already been brought to court?
That is the exact point of רב שך. The חזון איש however thinks the גואל הדם is not guilty of murder if he kills the הרוצח בשוגג even before the case has gone to court. That means the חזון איש is thinking that you do not have a situation where the court has to decide if the murder was accidental or with intention even without the murderer being in court. The court has just to judge the case as best they can see the facts. Was the original murder intentional or accidental or self defense [permitted]. Even without הרוצח בשוגג being there, they can decide. רב שך agrees with this. But the point of רב שך is that  before the court case the רוצח בשוגג is not a גברא קטילא קטל is not someone that the גואל הדם can kill, even if the case is brought to court and decided later that he was a רוצח בשוגג. But before the case he is just a regular guy.
רב שך brings a proof that a court of law that sees someone kill someone else can not become judges because they can not see merit in the guy. [מכות י''ב] Now תוספות understands that to mean they can be biased. But רב שך shows that the רמב''ם holds a different reason. That you need a  פסק דין decision of the court. Without that the רוצח בשוגג is not a  בר קטלא that is not even חייב מיתה until there is a פסק דין. The question about this is that after the court has decided that he was a רוצח בשוגג, then the גואל הדם was as far as I can tell justified. This does not seem exactly parallel to the case of the court that saw some doing murder. That is a case of from now until the future. The case רב שך is bringing a proof for has to go in the past. למפרע.The first proof of רב שך seems stronger. There is a case of עדים זוממים. They said so-and-so murdered on Sunday. Then came other witnesses and said "How could you have seen that? You were with us that whole day somewhere else." So the first set are killed because they wanted to kill. But this applies even if the second set said the murderer did in fact murder but he did so before יום ראשון.






קיימת מחלוקת בין רב שך ואת החזון איש (יד החזקה הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ה" הלכה ט) בעניין הרוצח בשוגג והוא בדרכו אל עיר מקלט והוא נהרג על ידי גואל הדם. הרוצח הוא בדרכו אל עיר מקלט. מחוצה לו שהוא אינו בטוח יכול להיהרג. אז בואו נגיד שהוא נהרג, אבל המקרה טרם הגיע לבית המשפט. בפסוקים עצמם אתה רואה לדילמה הזאת. הפסוק אומר שהוא צריך להגיע לעיר המקלט להיות בטוח עוד לפני שבית המשפט דן במקרה שלו. כלומר בפסוק עצמו ישנם שני מקרים. אחת שבה הוא בא לדין והורשע של הריגה בשוגג, והמקרה השני הוא רץ אל עיר מקלט. אבל איך אתה יודע את מעמדו החוקי אלא אם המקרה כבר הובא לבית המשפט? זה הוא הנקודה המדויקת של רב שך. חזון איש עם זאת סבור גואל הדם אינו אשם ברצח אם הוא הורג את הרוצח בשוגג עוד לפני המקרה נפנה אל בית המשפט. כלומר, חזון איש חושב כי המצב הוא שבית המשפט צריך להחליט אם הרצח היה בשוגג או בכוונה אפילו בלי כך שהרוצח הוא בבית המשפט. בית המשפט יש רק לשפוט את המקרה כמיטב הם יכולים לראות את העובדות. היה הגנת רצח בכוונה או בשוגג או מזיד. אפילו בלי שהרוצח בשוגג שם בבית המשפט, הם יכולים להחליט. רב שך מסכים עם זה. אבל הנקודה של רב שך היא כי לפני המקרה המשפט רוצח בשוגג אינו גברא קטילא (אינו מישהו שגואל הדם יכול להרוג), גם אם במקרה הוא הובא לבית המשפט והחליט מאוחר שהוא רוצח בשוגג. אבל לפני המקרה הוא סתם בנאדם רגיל.





רב שך מביא ראיה כי בית משפט זה שרואה מישהו הורג מישהו אחר לא יכול להיות שופטים כי הם לא יכולים לראות צד זכות. [מכות י''ב] עכשיו תוספות מבינים שזה אומר שהם יכולים להיות מוטים. אבל רב שך מראה כי לרמב''ם מחזיק מסיבה אחרת. זה מה שאתה צריך החלטת פסק הדין של בית המשפט. בלי זה רוצח בשוגג אינו בר קטלא כי הוא אפילו לא חייב מיתה עד קיים פסק דין. השאלה על זה היא כי לאחר שבית המשפט החליט כי הוא היה רוצח בשוגג, אז גואל הדם היה ככל שאני יכול להגיד מוצדק. זה לא נראה מקביל בדיוק למקרה של בית המשפט שראה מקרה של רצח. זהו מקרה של מעתה ועד להבא. המקרה רב שך מביא הוכחה צריך ללכת למפרע.אבל ההוכחה הראשונה של רב שך נראית חזקה. ישנו מקרה של עדים זוממים. הם אמרו מי שהוא נרצח על ביום ראשון. ואז באו עדים אחרים ואמרו "איך הייתה להם יכולת לראות את זה? היית איתנו כל אותו היום במקום אחר." אז הסט הראשון נהרג כי הם רצו להרוג. אבל הסט השני אמרו שהרוצח עשה את הרצח לפני יום ראשון, ולכן חייב מיתה ביום ראשון. רואים שבלי פסק לט היה בר קטלא.