Translate

Powered By Blogger

9.8.17

Gemara Bava Kama 19a

The גמרא in בבא קמא י''ט ע''א is hard to figure out. רב אשי asks if a שינוי , that is doing damage in a different way than is common, applies to צרורות . An example would be if the animal kicked up stones that went and caused damage. The question is if you say שינוי (change) does apply then it would be only a fourth of the damage.
Normally if an animal walks and happens to knock pebbles that cause damage, the owner is obligated is half damage. But what if instead of walking the animal kicked the pebbles on purpose? Is that a further unusual circumstance and so the owner would be obligated only fourth.
The גמרא then asks why not answer it from the question of רבא who asked if העדאה warning applies to צרורות pebbles.
To me the questions seem independent. But clearly the גמרא is thinking that you could not ask about העדאה warning unless שינוי  applied. But even that to me seems hard to understand because let's say רבא had answered "No. There is no העדאה by צרורות". Then we would also not know anything about if שינוי applies.

One reason that is all seems hard to understand is that even העדאה did apply to pebbles, that would be because it would be considered in itself a שינוי. But that would not tell us anything if another kind of שינוי would be applicable.
רש''י understands that רבא was asking specifically on the issue of  a  fourth.  If העדאה to  בעיטה בצרורות applies? That would help to some degree but it still is curious that רבא does not mention anything about kicking בעיטה. He only asks if העדאה is applicable to pebbles, not to any specific case of pebbles. That would suggest his question was if an animal kicked pebbles three times  and the owner was warned each time, then after the last time, he might be obligated full damages.


הגמרא בבבא קמא י''ט ע''א קשה להבין. רב אשי שואל אם שינוי, (שהוא עושה נזק בצורה שונה מהמקובל), חל צרורות. דוגמה לכך תהיה אם החיה בעט את האבנים כשהלך והאבנים גרמו נזק. השאלה היא אם אתה אומר שינוי של שינוי חל אז החיוב יהיה רק כרבע מן הנזק. בדרך כלל אם חיה בהליכתה דופקת צרורות שגורמים נזק, הבעלים מחויבים  חצי נזק. אבל מה אם במקום ללכת החיה בעטה בצרורות בכוונה? האם במצב   שנסיבות יוצאות דופן נוספות אחת על השניה? אם בעלים מחויבים רק רביע? הגמרא אז שואלת למה לא לענות על השאלה של רב אשי מן השאלה של רבא ששאל אם העדאה (אזהרה) חלה על חצי נזק צרורות. מבחינתי השאלות נראות עצמאיות. אבל ברור שהגמרא חושבת שאתה לא יכול לשאול על העדאה אלא השאלה על השינוי נענתה.  גם  לי נראה קשה להבין כי נניח שרבא ענה "לא. אין העדאה  בצרורות". אז אנחנו גם לא יודעים שום דבר אם שינוי חל בצרורות. גם אם העדאה לא תחול על צרורות, זה יהיה כי זה ייחשב כשלעצמו שינוי. אבל זה לא אומר לנו כלום אם סוג אחר של שינוי יחול. רש''י מבין שרבא שואל ספציפית בנושא של הרביע נזק. אם העדאה  בבעיטה בצרורות חלה? זה יעזור במידה מסוימת, אבל עדיין מעניין כי רבא אינו מזכיר שום דבר על  בעיטה. הוא שואל רק אם העדאה שייכת לצרורות , לא במקרה הספציפי של שינוי בצרורות. השאלה שלו היתה אם חיה בעטה צרורות שלוש פעמים והבעל הוזהר בכל פעם, אז אחרי הפעם האחרונה, אם הוא עלול להיות מחויב מלוא הנזקים?


The previous blog entry is to show how I think the Rambam deals with this difficult Gemara.

The fact of the matter is the way that Rav Shach hints to over there in the Avi Ezri seems to be the only way to make sense out of this Gemara because as I mention in this blog entry here the way of Rashi and even Tosphot seems to leave more questions than they solve.

if an animal is in a public domain and kicks and causes damage

I was looking at the אבי עזרי of רב שך and did not understand him. But based on some things he says there I think this is how he understands the רמב''ם.


The רמב''ם in הלכות ניזקי ממון פרק ב' הלכה ה' והלכה ו' says:
היתה מהלכת ברשות הרבים ובעטה והתיזה צרורות והזיקה ברשות הרבים פטור ואם תפס הניזק רביע נזק אין מוציאין מידו שהדבר ספק הוא שמא שינוי הוא ואינו תולדת רגל שהרי בעטה, בעטה בארץ ברשות הניזק והתיזה רורות מחמת הבעיטה והזיקה שם חייב לשלם רביע נזק שזה שינוי הוא בהתזת צרורות ואם תפס הניזק חצי נזק אין מוציאין מידו

That is. if an animal  is in a public domain and kicks and causes damage by צרורות the owner is not obligated, but if the ניזק is תופס a רביע we do not take it from him. Also if the animal is in a private domain and kicks and the pebbles cause damage in a private domain, then if the ניזק is תופס חצי damages we do not take it from him. But at the very least, the מזיק is obligated רביע damages.
We see how the רמב''ם understood the סוגיא  in בבא קמא י''ט ע''א. He said that the question of רב אשי is this: Is  חצי נזק צרורות קרן התם? Or is it תולדות הרגל? The idea of the question is we know חצי נזק צרורות is הלכה למשה מסיני but is it תולדות הרגל or קרן התם.
We see the צרורות might not be confined to רגל from the law in the beginning of פרק כיצד הרגל that says חזיר שהיה נובר באשפה משלם חצי נזק שהוא צרורות דשן כמו שכתבו שם התוספות

Included in his question is the idea that if it is קרן התם the a שינוי of a שינוי would apply and if you would have צרורות with בעיטה it would be only a fourth נזק
But in any case it would be obligated  in a public domain. That is why the רמב''ם says if the ניזק is תופס 1/4 when it did the צרורות by means of kicking in  a public domain we do not take it from him.
If it would be תולדות הרגל the owner  would be פטור
The question of רבא is  similar. He asks if there is  a warning העדאה? That means also is חצי נזק צרורות קרן התם?. As far as that goes, it is the same question. But רבא does not include the idea of שינוי של שינוי



חיפשתי  אבי עזרי של רב שך ולא הבנתי אותו. אבל מבוסס על הדברים שראיתי שם, נראה שככה הוא מבין את הרמב''ם. רמב''ם בהלכות ניזקי ממון פרק ב' הלכה ה' והלכה ו' אומר: היתה מהלכת ברשות הרבים ובעטה והתיזה צרורות והזיקה ברשות הרבים פטור ואם תפס הניזק רביע נזק אין מוציאין מידו שהדבר ספק הוא שמא שינוי הוא ואינו תולדת רגל שהרי בעטה , בעטה בארץ ברשות הניזק והתיזה צרורות מחמת הבעיטה והזיקה שם חייב לשלם רביע נזק שזה שינוי הוא בהתזת צרורות ואם תפס הניזק חצי נזק אין מוציאין מידו. כלומר. אם חיה נמצאת בתחום הציבורי ועל ידי בעיטה גורמת נזק על ידי צרורות, הבעלים אים מחויבים, אלא אם ניזק  תופס רביע אנחנו לא לוקחים את זה ממנו. כמו כן אם החיה נמצאת בתחום פרטי ועל ידי בעיטות  בצרורות גורמת נזק ברשות הניזק, אז אם ניזק הוא תופס חצי נזק אנחנו לא לוקחים את זה ממנו. אבל לכל הפחות,  המזיק מחויב רביע נזק. אנו רואים כיצד הרמב''ם הבין את הסוגיא בבבא קמא י''ט ע''א. הוא אמר כי השאלה של רב אשי היא זו: האם חצי נזק צרורות קרן התם? או שזה תולדות רגל? הרעיון של השאלה הוא שאנחנו יודעים חצי נזק צרורות הוא הלכה למשה מסיני, אבל אם זה תולדות הרגל או קרן התם אינו ברור. אנו רואים שצרורות אולי לא מוגבלות להיות תולדת הרגל מן תחילת פרק כיצד הרגל שאומר חזיר שהיה נובר באשפה משלם חצי נזק שהוא צרורות דשן כמו שכתבו שם התוספות. מוכלל בשאלה שלו הוא הרעיון שאם הוא קרן התם שינוי על שינוי יחול, ואם החיה היתה  מבעטת בצרורות ועם הבעיטה גרמה נזק, שהמזיק יהיה חייב רק רביע נזק. אבל בכל מקרה זה יהיה מחויב בתוך מרחב ציבורי. לכן רמב''ם אומר אם הניזק תופס רביע אנחנו לא לוקחים את זה ממנו. אבל אם זה  תולדות רגל הבעלים יהיו פטורים. שאלת רבא דומה. הוא שואל אם יש העדאה בצרורות? כלומר, אם חצי נזק צרורות קרן התם? היא קרובה להיות אותה השאלה של רב אשי. אבל רבא אינו כולל את הרעיון של שינוי על שינוי.\

Why would the רמב''ם write that he is מחוייב in the domain of the ניזק  at least רביע of the damages. But if the ניזק is תופס a half we do not take it from him?
The reason is that whether it is תולדות רגל or קרן התם that makes no difference in the רשות הניזק. the מזיק is obliged in either case. The only thing that is in doubt is the question of רב אשי if there is שינוי על שינוי. So at the minimum the מזיק is obligated a fourth on the צד there is שינוי על שינוי. But there might not be שינוי על שינוי and therefore it would be regular חצי נזק


מדוע רמב''ם כותב כי הוא מחוייב בתחום של ניזק לפחות רביע הנזק. אבל אם הניזק הוא תופס חצי אנחנו לא לוקחים אותו ממנו? הסיבה לכך היא כי אם מדובר תולדות רגל או קרן התם אינו עושה הבדל ברשות הניזק. המזיק מחויב בכל מקרה. הדבר היחיד שמוטל בספק הוא שאלת רב אשי אם יש שינוי על שינוי. אז המינימום שהמזיק מחויב רביע על צד שיש שינוי על שינוי. אבל אם אין שינוי על שינוי יהיה מחוייב חצי נזק.ולכן על צד הספק לא לוקחים את זה ממנו אם תפס.





Rav Shach and Gemara Bava Kama 19a

I was looking at the Avi Ezri of Rav Shach and did not understand him. But based on some things he says there I think this is how he understands the Rambam.


The Rambam in laws of  damages 2:5 and 2:6 says

היתה מהלכת ברשות הרבים ובעטה והתיזה צרורות והזיקה ברשות הרבים פטור ואם תפס הניזק רביע נזק אין מוציאין מידו שהדבר ספק הוא שמא שינוי הוא ואינו תולדת רגל שהרי בעטה, בעטה בארץ ברשות הניזק והתיזה רורות מחמת הבעיטה והזיקה שם חייב לשלם רביע נזק שזה שינוי הוא בהתזת צרורות ואם תפס הניזק חצי נזק אין מוציאין מידו

That is if an animal  is in a public domain and kicks and causes damage by pebbles the owner is not obligated but if the ניזק is תופס a 1/4 we do not take it from him. Also if the animal is in a private domain and kicks and the pebbles causes damage in the private domain then the מזיק is obligated 1/4 damages and if the ניזק is תופס 1/2 damages we do not take it from him.

We see how the Rambam understood the sugia in Bava Kama 19a. He said that The question of Rav Ashi is this: Is  חצי נזק צרורות קרן התם? Or is it תולדות הרגל? The idea of the question is we know חצי נזק צרורות is הלכה למשה מסיני but is it תולדות הרגל or קרן התם

We see the צרורות might not be confined to רגל from the law in the beginning of פרק כיצד הרגל that says חזיר שהיה נובר באשפה משלם חצי נזק שהוא צרורות דשן כמו שכתבו שם התוספות


Included in his question is the idea that if it is קרן התם the a שינוי of a שינוי would apply and if you would have צרורות with בעיטה it would be only 1/4 נזק. But in any case it would be obligated  in a public domain. That is why the Rambam says if the ניזק is תופס 1/4 when it did the צרורות by means of kicking in  a public domain we do not take it from him.
If it would be תולדות הרגל the owner  would be פטור
The question of Rava is  similar. He asks if there is  a warning? That means also is חצי נזק צרורות קרן התם?. As far as that goes it is the same question. But Rava does not include the idea of שינוי של שינוי. That is to Rava it might one רגל or it might be קרן If it is foot then it would be obligated in a private domain the 1/2. But if it is קרן it would not be obligated in a private domain so the מזיק pays 1/4/

That is why the Rambam writes if it kicked in a private domain and the pebbles went and did damage in the private domain he might be obligated 1/2 damages. This is because the question of Rava does not have the idea of שינוי של שינוי in it, and also because the Gemara has this doubt that it might be תולדות רגל.
So I can see why the Rambam would say צרורות על ידי בעיטה ברשות הניזק would be 1/2 on the צד that it is foot and there is no שינוי של שינוי  but to say that it is clear he is obligated at least 1/4 is not clear to me. The reason is both Rava and Rav Ashi have a doubt if it is קרן התם which would be פטור ברשות הניזק

My own background from Beverly Hills to the Mir Yeshiva in NY. My Dad was not a movie star, but an scientist highly valued by the USA. So they recruited him when they needed him for some secret project or other.. An they paid well so we ended up in Beverly Hills

I wanted to make clear my own background so as to not leave a wrong impression as far as my own upbringing is concerned. I wrote once about this but it was lost.
At any rate, I was raised basically as a conservative Jew. [Temple Israel is Reform but our values were more conservative.] We went to Temple Israel In Hollywood and sometimes to Mount Sinai Synagogue. I went to Beverly Hills High School, and learned Torah mainly on Shabat. My philosophical interests were fueled and ignited by a general atmosphere of the need to search and find the Truth.  So on the side, I did my own philosophical reading. Eventually I concluded the Torah--that is the Oral and Written Law of Moses is correct and went to Shar Yashuv yeshiva in NY to learn Torah.
This means that there is an inherent question about the proper path. My parents were as people and a parents very great. But there were some things in Torah they were not doing. Specifically the very things emphasized by the religious world. Laws about food, nida, and Shabat.  But in other aspects of Torah they were much better than anyone in the religious world. That is in areas of menchlichkiet, being a decent moral, upright human being, honesty, loyalty, trustworthiness, reliability and so on.
[As far as the religious world goes I have found the emphasis on these three things Nida, food, and Shabat to serve as excuses for being backstabbers. So as far as that goes, I do have to admit the Torah does require care in these things Shabat, food preparation, and nida. But as Reb Israel Salanter noted--these are not the major obligations of Torah even though they are obligations.]
Among the very important lessons I learned in the Mir yeshiva and in Shar Yashuv were the ideas of trust in God to take care of my needs and to sit and learn Torah. That is working for a living is basically not needed if one accepts on himself the yoke of Torah. I went with  this idea for a few years and it really works! But after some time I lost this great ideal. But even if  can not do it I think it is important to relay the message to others that might be able to do this. I went with this while at the Mir but then went to Israel to accept an invitation to join the kollel of Rav Ernster in Meor Chaim in Safed. That was a great period in many ways, but I was not learning much Torah.[And even though I learned with great Torah scholars at Shar Yahuv and the Mir, it really did not sink in until I learned with David Bronson much later.]
Then we went back to the USA and there everything fell apart as is the situation until today.
So I still try to learn Torah to some degree, but alone and lonely.
There are lots of important lessons to learn here about the importance of learning Torah and avoiding cults. The main thing in Torah we already know is to avoid cults as it says in Deuteronomy when you go to the Land that God has promised this is the thing to do--destroy all the places of idols. I am not quoting it exactly but you can see for the verse that the major thing is to avoid cults.






8.8.17

The Gemara in Bava Kama 19a is hard to figure out. Rav Ashi asks if a שינוי ["a change," that is doing damage in a different way than is common] applies to צרורות ("pebbles"). An example would be if the animal kicked up stones that went and caused damage. The question is if you say שינוי (change) does apply then it would be only a 1/4 of the damage.

[Normally if an animal walks and happens to knock pebbles that cause damage, the owner is obligated is half damage. But what if instead of walking the animal kicked the pebbles on purpose? Is that a further unusual circumstance and so the owner would be obligated only 1/4]


The Gemara then asks why not answer it from the question of Rava who asked if העדאה "warning"applies to צרורות (pebbles).
To me the questions seem independent. But clearly the Gemara is thinking that you could not ask about העדאה (warning) unless שינוי (change) applied. But even that to me seems hard to understand because let's say Rava had answered "No. There is no העדאה by צרורות". Then we would also not know anything about if שינוי applies.

[One reason that is all seems hard to understand is that even העדאה did apply to pebbles, that would be because it would be considered in itself a שינוי. But that would not tell us anything if another kind of שינוי would be applicable.]
Rashi understands that Rava was asking specifically on the issue of  a 1/4--that is. if העדאה applies. That would help to some degree but it still is curious that Rava does not mention anything about kicking (בעיטה). He only asks if העדאה is applicable to pebbles[[not to any specific case of pebbles. That would suggest his question was if an animal kicked pebbles three times  and the owner was warned each time, then after the last time, he might be obligated full damages.
The way Rav Shach seems to understand the gemara in Bava Metzia about the oven of Achnai is that there are two levels. One is the objective halacha. That would be on the level of the Platonic forms. The other level is when the halacha comes down into this world. When t comes down into this world an added condition is needed that the majority should agree with it. אחרי רבים הטות. That is how he explains the Gemara about the oven in which even though the objective halacha was like R. Eliezer, still it is needed this extra condition of רוב- the majority of sages should agree.
This gives an idea of in another Gemara we have a case in which God said the halacha was one way and the yeshiva in Heaven said the opposite and they went to Raba bar bar Chana to decide which one was right.

[This seems clearly like Aristotle that there is some kind of connection between the Platonic forms and the individuals that embody them that is more subtle than just as a container for the form,]



For background: the oven of Achnai was not cemented together. Would it still have a category of an oven [that can become unclean]? R Eliezer said no. The Sages disagreed.  A voice came from heave and said R Eliezer is right. R. Yehoshua said: Heaven does not decide the halacah. The Torah says to go by the majority of sages.

[The questions here are many; especially since we know the sages can make mistakes as we see in the Torah a special sin offering they must bring in such a case.]