Oral Law in capsule form

Fast food is an idea I like. Even in home cooking I do not like to wait.  And in learning also from a very young age I loved the idea of condensed learning. You know what I mean. This is the difference between reading and outline series or reading text.At about 7 I remember getting an outline of college chemistry. That is I do not have the ability to concentrate for a long time so I like things that get to the point immediately.
So it occurred to me how to get the Oral Law in capsule form. I think the best condensation is "Musar and Gemara." And in Musar itself the Obligations of the Heart חובות לבבות and or the Or Israel by Isaac Blazer and in Gemara I think the most powerful pill form is any essay from Rav Shach in the Avi Ezri. That is to learn it with the Gemara and the Rambam it is going on. That would contain the basic essence of the Oral Law in fast food form. In that way you do not have to wait for twenty years until you have gone through the actual entire oral law and even then to probably have not gotten the idea. [If you like you could take an essay from Reb Chaim Solovieitchik also. It is just that I personally often end up more confused than I started out when I read Reb Chaim. Rav Shach makes the most complex and difficult subjects as simple as apple pie.]

You could apply the same idea to Isaac Luria. The fact is the Eitz Chaim
really is the whole thing in capsule form.

{Just for clarity. I am not saying this makes one an expert-or can take the place of the normal four year program in  an Authentic Lithuanian Yeshiva or studying STEM in  college. Rather I am talking to people like me to whom options like these are not available.}

radical Muslims

It is not "radical" Muslims as opposed to normal Muslims that are the problem. It is the whole "meme." In any group with any belief system there will be those that are fanatical about the beliefs. A fanatical Catholic nun is different than a radical Muslim because of the type of belief system. Not because the personalities are so different. Rather it is what they believe in that matters.

libertarian-ism.Ann Rand

There are good arguers for libertarian-ism. Off hand I can think of Michael Huemer [an intuitionist but he agrees with Ann Rand on important points] and Bryan Caplan and Friedman. The ones that have good arguments against it are the very famous Edward Fesser. Dr Ross was once part for the movement but went away but today I think he classifies himself a "a kind of libertarian."  Steven Dutch has some pointed critique on the movement. The more powerful thinkers here are the one that argue the libertarian doctrines are flawed.

Alt Right. "Blame it on Jews"

A drop too much "Blame it on Jews" exists in the Alt Right. This is disturbing because I agree with almost everything else.There is an sad attempt to wipe out the white race. This is in the Jewish people as well with  anti Ashkenazim prejudice.  The values of private property, limited government,  everything the opposite of socialism, are Torah values that I share with the Alt Right. Feminizes are certainly something that I see as a problem.

Talmud Shavuot 43b , Tosphot,

Conclusion

Mainly the idea is that the תוספות was asking a question in רבינו חננאל that seems to apply to רש''י just as well. But for some odd reason תוספות does not seem to want to ask it on רש''י. Then the מהרש''א gives and answer why תוספות asked on רבינו חננאל specifically.  I asked that the idea of the מהרש''א does not seem to help anything. He uses the idea that a jump two steps is too much. I asked, but you have the same two steps to רש''י?
The answer. There in fact there is a third case.  That is this each one רש''י and רבינו חננאל deal with a case someone, we do not know who, said the משכון is for the amount of the הלוואה. The difference of opinion is who said it. The idea I am trying to present is that to each one there is a third case. That is to רש''י we have the two cases when the מלווה spoke and when the מלווה did not speak. The third case is when the borrower spoke. And we can see easily that this will be different from the first two cases to רבי אליעזר .
But to רבינו חננאל we have two cases that the לווה spoke and he did not speak. But what happens in his opinion if the מלווה spoke. Then it would be the same as when the לווה did not speak. Thus the skipping the middle step applies to him and thus רש''י comes out better.

I do not have any kind of opinion that Tosphot can not be wrong. Rather. It is simply not possible that he did not think through something thoroughly.


מסקנה, בעיקר הרעיון הוא כי התוספות שואלים שאלה על רבינו חננאל שנראתה שחל על רש''י באותה מידה. אבל מסיבה כלשהי תוספות לא  רוצים לשאול אותה על רש''י. ואז מהרש''א נותן תשובה לענות מדוע תוספות שואלים על רבינו חננאל במיוחד. שאלתי שהרעיון של המהרש''א לא נראה שתעזור כלום. הוא מנצל את הרעיון של קפיצה שני צעדים היא יותר מדי. שאלתי, אבל יש לך את אותם שני צעדים רש''י? התשובה. יש למעשה קיים מקרה שלישי. כלומר כל אחד, רש''י ורבינו חננאל עסקים עם  מקרה שמישהו, אנחנו לא יודעים מי, אמר שהמשכון הוא בגין הסכום של ההלוואה. הבדל דעות מי אמר את זה. הרעיון שאני מנסה להציג הוא כי לכל אחד יש מקרה שלישי. הווה רש''י יש לנו שני מקרים כאשר המלווה דיבר וכאשר שמלווה לא דבר. המקרה השלישי הוא כאשר הלווה דיבר. ואנחנו יכולים לראות בקלות כי זה יהיה שונה משני המקרים הראשונים לרבי אליעזר. אבל לרבינו חננאל יש לנו שני מקרים,  הלווה דיבר, והוא לא דיבר. אבל מה קורה לדעתו אם המלווה דיבר. אז זה יהיה זהה כאשר הלווה לא דיבר. כך דילוג על שלב הביניים חל עליו, ולכן הוא רש''י יוצא טוב יותר.

Tosphot

In the previous essay in Hebrew I bring together a few ideas. Mainly the idea is that the Tosphot was asking a question in Rabbainu Chananel that seems to apply to Rashi just as well. But for some odd reason Tosphot does not seem to want to ask it on Rashi. Then the Maharsha gives and answer why Tosphot asked on Rabbainu Chananele specifically. In my original essay I simply pointed out that the idea of the Mahrasha does not seem to help anything.. He uses the idea that a quantum jump two steps is too much. I asked, "You have the same two steps to Rashi?" But frankly it bothered me. There simply is no way on God's dear Earth that this could a have escaped the attention of the Tosphot and the Maharsha. Therefore I spent something thinking about this as I was out shopping and God granted to me to figure out the answer. That in fact there is a third case.  That is this each one -Rashi and Rabbainu Chananel deal with a case someone [we do not know who] said the pledge is for the amount of the loan. The difference of opinion is who said it. The idea I am trying to present is that to each one there is a third case. That is to Rashi we have the two cases when the lender spoke and when the lender did not speak. The third case is when the borrower spoke. And we can see easily that this will be different from the first two cases to Rabbi Eliezer.
But to Rabbainu Chananel we have two cases that the borrower spoke and he did not speak. But what happens in his opinion if the lender spoke. Then it would be the same as when the borrower did not speak. Thus the skipping the middle step applies to him and thus Rashi comes out better.
--------------------------------------------------------------------------------------------
_________________________________________________________________________________
Conclusion

Mainly the idea is that the תוספות was asking a question in רבינו חננאל that seems to apply to רש''י just as well. But for some odd reason תוספות does not seem to want to ask it on רש''י. Then the מהרש''א gives and answer why תוספות asked on רבינו חננאל specifically.  I asked that the idea of the מהרש''א does not seem to help anything. He uses the idea that a jump two steps is too much. I asked, but you have the same two steps to רש''י?
The answer. There in fact there is a third case.  That is this each one רש''י and רבינו חננאל deal with a case someone, we do not know who, said the משכון is for the amount of the הלוואה. The difference of opinion is who said it. The idea I am trying to present is that to each one there is a third case. That is to רש''י we have the two cases when the מלווה spoke and when the מלווה did not speak. The third case is when the borrower spoke. And we can see easily that this will be different from the first two cases to רבי אליעזר .
But to רבינו חננאל we have two cases that the לווה spoke and he did not speak. But what happens in his opinion if the מלווה spoke. Then it would be the same as when the לווה did not speak. Thus the skipping the middle step applies to him and thus רש''י comes out better.

This would be the main idea of the previous essay. Here I set forth the question. Then I give a preliminary idea that does not seem to help much but it does clarify things. Then in the end I use that idea to obtain and answer for the Tosphot and Maharasha

) שבועות מ''ג ע''ב וב''מ פ''א ע''ב. קושיה על תוספות בשבועות מ''ג ע''ב וב''מ פ''א ע''ב. בקיצור, תוספות הוא שואל שתי שאלות על רבינו חננאל שיכולות להיות מיושמות על רש''י. אבל תוספות לא רוצה לשאול על רש''י. אז המהרש''א נותן תשובה מדוע שאלה אחת יכולה להיות יותר רלוונטית לרבינו חננאל. אבל הרעיון של המהרש''א חל באותה המידה על רש''י. הרעיון הבסיסי הוא זה. שמואל אומר שאם מלווה לקח משכון ואיבד אותו, הוא מאבד את כל ההלוואה. הגמרא שואלת, זה לא נראה כמו רבי אליעזר ולא רבי עקיבא. המחלוקת היא כך: רבי אליעזר אומר שהוא לוקח שבועה ואינו מאבד שום דבר. רבי עקיבא אומר שהוא מאבד את השווי של המשכון. בגרסה שלנו והגרסה של רש''י, הגמרא עונה: שמואל הוא כאשר המלווה לא מפרש, והמחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר היא כאשר הוא  מפרש. רבינו חננאל מהפך את זה: היינו שמואל הוא כאשר הוא מפרש, ורבי אליעזר ורבי עקיבא הם כאשר הוא לא מפרש. הגמרא בבבא מציעא פא: בנימה רלוונטית מנסה לקבל תוצאה שהמשנה שם יכולה להיות כמו שניהם, (רבי אליעזר ורבי עקיבא), ולא יכולה לעשות את זאת. המשנה שם אומרת: המלווה הוא שומר שכר ביחס למשכון. זה טוב לרבי עקיבא, אבל לא לרבי אליעזר. אז תוספות שואלים אם רבינו חננאל נכון, אז המשנה בבבא מציעא היא דעת של כולם וזה כאשר הוא מפרש כמו שמואל. השאלה של המהרש''א היתה שאותה שאלה חלה על רש''י כשהוא לא הסביר כמו שמואל. שאלה נוספת של תוספות על רבינו חננאל.  רבי אליעזר לוקח זינוק יותר מדאי גדול. כאשר המלווה לא מסביר את הכל, אז הוא מפסיד את כל החוב, וכאשר הוא אינו מסביר הוא אינו מפסיד כלום. מהרש''א אומר הנקודה האחרונה של תוספות זו הסיבה שהתוספות לא שואלים את השאלה הראשונה שלהם על רש''י.  השאלה שלי היא אותה הנקודה המדויקת חלה על רש''י. כלומר: המהרש''א הציע שתוספות חושב שאם זה נכון שהגרסה הוא כמו רש''י, אז רבי אליעזר עשוי לעשות רק צעד. אם המלווה מפרש אינו מפסיד כלום, וכאשר הוא אינו מסביר, אז המשכון כנגד שיווי ההלוואה המדויק. השאלה שלי היא אותה תשובה עובדת אפילו טוב יותר לרבינו חננאל. הוא לא מאבד שום דבר כשהוא לא מפרש, ורק כנגד ההלוואה כשהוא מפרש. בפירוט יותר: השאלה שלי על תוספות ומהרש''א היא זאת: המהרש''א אומר שאנחנו יכולים לומר מתי הגמרא אומרת שרבי אליעזר ורבי עקיבא מסכימים עם שמואל שזה אומר שכל אחד עושה צעד אחד מעמדת המוצא שלהם צעד אחד יותר קדימה. השאלה שלי היא שזה עובד גם לרבינו חננאל. כלומר, כאשר הוא מסביר שרבי אליעזר עולה צעד אחד לומר שלגבי ההלוואה, המשכון מקביל רק לשוויו. וכשהוא לא מסביר ומפרש, אז המשכון לא קשור להלוואה בכלל. אבל לרש''י זה לא יעבוד. כשהוא לא מסביר ומפרש את זה, המשכון מקביל לשוויו, אבל כשהוא מסביר שהמשכון כנגד ההלוואה, אז הוא לא קשור להלוואה בכלל.



) מחלוקת בין רש''י ואת רבינו חננאל. שאלת הגמרא המקורית הייתה זאת: האם יש מחלוקת בין שמואל לבין רבי עקיבה ורבי אליעזר? גמרא משיבה אין. האחת היא כאשר המלווה הסביר והמקרה השני הוא כאשר הוא לא עשה את זאת. רש''י אומר במקרה של שמואל הוא כאשר הוא לא עשה זאת.
זה הגיוני לומר שרבינו חננאל התכוון כי הגמרא לא השתמשה במילת "מלווה" כי זה לא הגיוני עבור המלווה להסביר שהמשכון הוא עבור ההלוואה כולה אם כי  להחליש את עמדתו.
אני המצביע על כך שהגמרא עלתה חזרה למיקום המקורי שלה על פי תוספות ואת הרי''ף. אז עכשיו הגמרא מבינה שאת עמדתה המקורית זו הגיוני. והעובדה הפשוטה היא על פי הרעיון הזה  כי רבינו חננאל הוא כאשר הלווה דיבר, רש''י הוא כאשר המלווה דיבר. אנחנו יוצאים עם המסקנה המצטיינת והמדהימה  שאין ויכוח. אם הלווה דיבר, אז הגדיל את כוחו ולכן אם המלווה איבד את המשכון זה נערך על ההלוואה כולה. אם המלווה דבר, אז זה היה הוא שהגדיל את כוחו ואת המשכון נערך רק על פי ערך כספי שלו. בנוסף לזה, על פי מה שכתבתי לפני כן כי המקרים בבבא מציעא ק''ד ובשבועות מ''ד שונים גם זה עשוי לעשות את ההבדל. כלומר:  שבועות הוא כאשר המשכון אבד ואת הגמרא בבבא מציעא ק''ד היא כאשר ההלוואה לא שולמה בחזרה ולכן מלווה יכולה ללכת אחרי כל המשכון. היציאה בעקבות המשכון כולו עשויה להיות כשזה היה המלווה שדבר. המקרה בשבועות הוא כאשר הלווה דיבר. וכך שני אלה  בהסכמה. והרעיון הזה כי הגמרות במקומות שונים  מסכימות בהחלט אקסיומה התחלתי של תוספות. זה עשוי לעזור לנו מבחינת ראש החודש גם.  שהשני גמרות בראש השנה וסנהדרין ע' ע''ב נראות שלא בהסכמה. הגמרא בסנהדרין נראה שיום ראש החודש אינו תלוי בסנהדרין ודעה אחת בתוספות זה אומר שמולד למרות שאתה לא יכול לראות אתו בפועל ראש חודש. הגמרא בראש השנה הופך את הכל וברור שהכל תלוי ביכולת לראות את הלבנה . כדי לפתור בעיה זו אפשר לומר ההבדל הוא כאשר קיים ישיבת הסנהדרין או לא.

ברוך השם. אני חושב שאני  מצאתי דרך כלשהי להבין תוספות ואת מהרש''א על בבא מציעא פ''ד  ושבועות דף מ''ג ע''ב. הייתי רוצה להביע את הרעיון הבסיסי ולאחר מכן להיכנס לפרטים בעזרת השם.  אני חושב תוספות והמהרש''א קרוב לוודאי שכבר הבינו מה שאמרתי על רבינו חננאל כי במקרה שלו זה לא רק שהוא משנה  המקרה של מפרש אלא גם מיהו מפרש. אפשר לקחת את זה כנתון, ואקסיומה. רעיון זה כשלעצמו לא עוזר בהתחלה. אבל הבה נחשוב מה ההשלכות הן. נניח רבינו חננאל אומר שהמקרה של שמואל הוא כאשר הלווה הוא מפרש. בהתחלה זה לא נראה שיחול שינוי משמעותי. אבל זה משנה משהו חיוני. כלומר זה. כי שמואל הוא כאשר הלווה הוא מפרש המשכון הוא עבור כל הלוואה. המקרה של רבי עקיבא הוא כאשר הלווה לא מסביר כלום. אז מה קורה אם המלווה הוא מפרש? זה יהיה אותו הדבר כמו לא הסביר שום דבר. רבי אליעזר היה אומר שהוא מקבל את ההלוואה כולה. זה אותו דבר של קפיצה של שני שלבים  שתוספות לא אוהבים. אבל לרש''י הדברים שונים. המקרה של רבי עקיבא ורבי אליעזר הוא כאשר המלווה הוא מפרש. ואז שמואל הוא כשהוא לא מפרש. אז מה קורה אם הלווה הוא מפרש  לרש''י? אפילו רבי אליעזר היה מודה שזה לא  אותו בדבר כמו אם אף אחד לא אמר כלום. במקום זאת החוק יחזור לרבי עקיבא כי סכום שהמשכון היה שווה לא צריך לפרוע אל המלווה. לכן אין קפיצה של שני שלבים  שתוספות לא אוהבים. ולכן דעתו של רש''י יוצאת טוב יותר מאשר רבינו חננאל