I was at the sea again, and it occurred to me on the way back that there is something hard to figure in the Yerushalmi in Peah chapter 2, Mishna 5. My question is this. Let us say one cuts down the whole field up until the one part of sixty (that he is supposed to leave as peah ("corner of the field"). Then he cuts one more stalk. Then the Yerushalmi says the obligation of peah goes on the fifty nine of sixty. Why could he not still give peah from the one part of sixty (1/60 part) anyway? The reason is supposed to be that now it is obligated in truma and maassar. But it was anyway obligated in truma and maasar!?
Could it be then that the Yerushalmi considers the measure of one part in sixty to be from the Torah?
____________________________________________________________________
There is something hard to figure out in the ירושלמי in פאה פרק ב משנה ה. My question is this. Let us say one cuts down the whole field up until the one part of sixty (that he is supposed to leave as פאה). Then he cuts one more stalk. Then the ירושלמי says the obligation of פאה goes on the fifty nine of sixty. Why could he not still give פאה from the one part of sixty anyway? The reason is supposed to be that now it is obligated in תרומה and מעשר. But it was anyway obligated in תרומה and מעשר!? Could it be then that the ירושלמי considers the measure of one part in sixty to be דאורייתא?
בירושלמי בפאה פרק ב' משנה ה.
רב שך על הרמב''ם מתנות עניים פרק ב' הלכה י''א
יש משהו שקשה להבין בירושלמי בפאה פרק ב' משנה ה'. השאלה שלי היא כזו. נגיד אחד כורת את כל השדה עד החלק האחד משישים (שהוא אמור לעזוב כפאה). ואז הוא חותך עוד גבעול אחד. ואז הירושלמי אומר שחובת פאה הולכת על החמישים ותשע מתוך שישים. למה בכל זאת הוא לא יכול לתת פאה מהחלק האחד משישים? הסיבה אמורה להיות שעכשיו זה חייב בתרומה ובמעשר. אבל ממילא היה חייב בתרומה ובמעשר.האם יכול להיות אם כן שהירושלמי מחשיב את המידה של חלק אחד משישים דאורייתא
