Introduction. A Sheep is pregnant. Is the וולד part of the mother? This issue comes up in the גמרא. There we have a case someone dedicated a כבשה (female sheep) to be a guilt offering , which it can not be. While a sin offering is female, a guilt offering is male.ויקרא ה. But let's say the כבשה (female sheep) was not pregnant at the time it was dedicated, and then became pregnant. Then she and her offspring are sent to pasture until the get some defect and then sold, and with the money the owner buys a male sheep to be used for his guilt offering. But let's say the sheep was pregnant at the time. Then if she gives birth to a male sheep, that male sheep can be used for a guilt offering in the view of ר' אלעזר /R. Elazar. The חכמים/sages however disagree and say the law is they are sent to pasture and sold. רבינא/Ravina says the reason for ר' אלעזר/R Elazar is the וולד offspring is not considered part of the mother. So the dedication applies to the infant. But the רמב''ם/Rav Moshe ben Maimon holds the law is like the חכמים/sages that the sheep and her male offspring וולד are sent to pasture and also that the וולד offspring is not part of the mother.
תמורה י''ט ע''א. The issue is the וולד of a נקבה שהוקדשה לפסח בטעות must to be redeemed instead of being brought as a שלמים? You can ask why should this be a problem? Answer: we hold that the וולד לאו ירך אמו. So when he declares the mother to be a פסח קרבן [even though a female can not be a פסח], that holiness ought to settle on the וולד שהיא מעוברת עמו עכשיו. I want to mention that even though we hold the וולד לאו ירך אמו, that is not totally so. For if it would be the the declaration on the mother would have nothing to do with the וולד and it would be "חולין"[not sacred at all.] Answer to the above problem. Something can have קדושת הגוף [holiness of the body] and still not be fit for the altar. So the infant has קדושת הגוף [holiness of the body] but still can not brought as a sacrifice and so must be redeemed. How do you see this principle? From ר' עקיבא and ר' יוחנן that a animal with a מום, if brought up on the altar by accident, does not come down. But if the מום came before it was sanctified, it comes down. This applies to a נקבה שהוקדשה להיות קרבן עולה also, even though she has holiness of body, still she comes down.. Thus: Something can have קדושת הגוף and still not be fit for the altar. The difficult part of this is the וולד הפסח. Even though the mother can not be נקרב, the וולד should be. That is where the idea that I mentioned up above. The faulty consecration of the mother can not be thought to be irrelevant to the וולד, since if so, the וולד would be חולין. So in that sense the וולד is like an animal that שיש בו מום and then was consecrated. (I mean that there is a defect in the very act of consecration.) So even though it has holiness of body it is not brought as a sacrifice.
Background information: קרבן פסח can only be a male. So let's say one consecrates a female for a קרבן פסח and she gives birth to a male. This is one of those issues where the רמב''ם קשה להבין. The issue is this. The רמב''ם decided the law that if the mother sheep was pregnant or not, the sheep that was born is sold. [The money is then used to bring a peace offering]. This is not like ר' אלעזר who said in the case she was pregnant (at the time of consecration), the born sheep can be brought as a peace offering. And רבינא says the reason for ר' אלעזר is the וולד לאו ירך אמו. So it certainly looks that the reason the sages said the וולד can not be brought is that they hold the sheep in the womb of the mother is considered as part of the mother. Yet the רמב''ם decided like the sages in תמורה 19, but also that the unborn sheep is separate from the mother. This looks to be a contradiction. רב יצחק זאב מבריסק says to answer the רמב''ם we can say the חכמים agree that the וולד is not part of the אם. But that just like when the mother was not pregnant yet and then became as such, then the וולד is dragged along with her category, to be sold and the money used to buy a peace offering. So they say the same thing even when she was already pregnant.רב שך asks the question that this clearly not like the opinion that the וולד is not part of the mother. He attempts to find a different answer for the רמב''ם that the fact that the mother sheep could only be sanctified as far as monetary values goes, that is what causes the unborn sheep also to be dragged along with that.
מבוא. כבשה בהריון. האם הוולד הוא חלק מהאם? הנושא הזה עולה בגמרא. יש לנו מקרה שמישהו הקדיש כבשה קרבן אשם, וזה לא יכול להיות. בעוד קרבן חטאת הוא נקבה, קרבן אשם הוא זכר.ויקרא ה' אבל נניח שהכבשה לא הייתה הרה בזמן הקדשה ואז נכנסה להריון. ואז היא וצאצאיה נשלחים למרעה עד לקבלת פגם כלשהו ואז נמכרים ובכסף הבעלים קונה כבשה זכר כדי קרבן אשם. אבל נניח שהכבשה הייתה בהריון באותה תקופה. ואז אם היא תלד כבש זכר שיכול לשמש קרבן אשם לדעת ר' אלעזר. החכמים לעומת זאת חולקים ואומרים שהחוק הוא שהם נשלחים למרעה ונמכרים. רבינא אומר שהסיבה לר' אלעזר היא שהולד אינו נחשב חלק מהאם. אז ההקדשה חלה על הוולד.
תמורה י''ט ע''א. העניין הוא וולד של נקבה שהקדשה לפסח בטעות יש לפדות במקום להביאו כשלמים? אתה יכול לשאול למה זו צריכה להיות בעיה? תשובה: אנו גורסים כי הוולד לאו ירך אמו. אז כשהוא מכריז על האם כקרבן פסח [למרות שנקבה לא יכולה להיות קרבן פסח], הקדושה צריכה להתיישב על ולד שהיא מעוברת עמו עכשיו. אני רוצה להזכיר שלמרות שאנו מחזיקים את הוולד לאו ירך אמו, זה לא לגמרי כך. כי אם זה יהיה ההכרזה על האם לא היה קשור לוולד וזה היה "חולין" [לא קדוש כלל] תשובה לבעיה הנ"ל. למשהו יכול להיות קדושת הגוף ועדיין לא להתאים למזבח. אז לוולד יש קדושת הגוף, אך עדיין אינו יכול להביא כקורבן ולכן יש לפדות אותו. איך אתה רואה את העיקרון הזה? מר' עקיבא ור' יוחנן שבהמה בעלת מום, אם העלתה על המזבח בשוגג, אינה יורדת. אבל אם בא המום קודם שנתקדשה, יורדת. זה חל על נקבה שהקדשה להיות קרבן עולה גם, למרות שיש לה קדושת הגוף, עדיין היא יורדת.. לפיכך: משהו יכול להיות קדוש קדושת הגוף ועדיין לא מתאים למזבח. החלק הקשה של זה הוא הולד של פסח נקבה. למרות שהאם לא יכולה להיות נקרבת, הוולד צריך להיות. זה המקום שבו הרעיון שהזכרתי למעלה. ההקדשה של האם אינה יכולה להיחשב כבלתי רלוונטיים לוולד, שכן אם כן, הוולד יהיה חולין. אז במובן הזה הוולד הוא כמו בהמה שיש בה מום ואז התקדשה. (כלומר שיש פגם בעצם ההקדשה.) אז למרות שיש בו קדושת גוף אין מביאים אותו כקרבן.