רב שך במשנה תורה ערכין פרק ד הלכה ט''ו -י''ח

רב שך  במשנה תורה ערכין פרק ד הלכה ט''ו -י''ח and in chapter 24 law 9  of selling brings an argument between the רשב''ם, תוספות, and רמב''ם. The issue is that the רמב''ם seems to decide  the law in ways that at least the גמרא in ערכין would hold to be contradictory. רב הונא בערכין דף י''ד ע''א says one who מקדיש a field full of trees redeemed the trees according to their value and the field according the חמישים שקלים for a field of standard size. Background: One who sanctifies a field for the הקדש can redeem it himself if he gives to the הקדש 50 shekels. If other kinds of objects, then he redeems them according to their value but adds a 1/4. [what is called 1/5 but means 1/5 from the outside.

The גמרא asks does that not disagree with the ברייתא that one who sanctifies trees redeems them and the field goes along with it. And the גמרא מתרצת that רב הונא was saying like ר' עקיבא that one who sanctifies, sanctifies with a good eye. The הקדש would get more. That ברייתא is like ר' שמעון that one sanctifies with an unkind eye. So that the הקדש would get less if redeemed.

The גמרא here clearly holds these two teachings disagree with each other.

So how is it the רמב''ם decides the law like both?

And in fact the ראב''ד says the law is not like רב הונא but rather like רב פפא on ערכין י''ד ע''ב.

There רב פפא says one who sanctifies trees redeems the trees according to their value.

The גמרא asks Let the קרקע go with them to be sanctified and to go out with them to be  redeemed? Answer: this is where he said openly the קרקע does not go with them. So we see that if it would they would be sanctified together. רב שך answers that  גמראה on ערכין י''ד ע''ב clearly holds רב הונא and רב פפא disagree. But not that they in fact disagree. It could be that the sanctifying a field with trees makes everything go together. But sanctifying the trees alone, even if the field goes along with them, still it is not two separate acts of sanctifying. So redeeming would also be in just one act.

The question is, then where did the רמב''ם see this? There does not seem to be any גמרא anywhere that indicates that רב פפא and רב הונא agree with each other.

The answer is that רב שך has a different גמרא. It is the one where there is a difference between R Akiva and the sages about the case one sells three trees. The גמרא there agrees that to both the קרקע under between and around  them the width of 4 אמות is sold along with the trees.But if he says he is keeping the קרקע to the חכמים that is valid and to ר' עקיבא still the קרקע under them belongs to the new owner of the trees. The reason is all who sell sell with a good eye. So in our case, the גמרא can hold like ר' עקיבא and that even when he says he is sanctifying the trees without  קרקע still the קרקע under them comes along with them. But there is only one act of sanctification, so they are redeemed together. That is the גמרא that sees a difference between רב פפא and רב הונא hold like the חכמים and ר' שמעון that one who sanctifies does so with a grudge, evil eye. But if a גמרא would hold like ר' עקיבא then the גמרא would say sanctifying three with no mention of ground the ground comes along both in and out of הקדש. But the law of רב הונא is where he mentioned both field and trees so both are redeemed separately

רב שך במשנה תורה ערכין פרק ד הלכה ט'ו -י''ח

רב שך במשנה תורה ערכין פרק ד הלכה ט'ו-י''ח ובפרק 24 הלכה 9 הלכות מכירה מביא ויכוח בין הרשב’'ם, התוספות והרמב'’ם. העניין הוא כי הרמב'’ם מחליט את החוק בדרכים שלפחות הגמרא בערכין היה סותר. רב הונא בערכין דף י''ד ע''א אומר מי שקידש שדה מלא עצים פודה את העצים לפי ערכם והשדה לפי חמישים שקלים לשדה בגודל סטנדרטי. רקע: מי שמקדש שדה עבור הקדש יכול לפדות אותו בעצמו אם ייתן לקדש 50 שקל. אם סוגים אחרים של חפצים, אז הוא פודה אותם לפי ערכם אך מוסיף 1/4. [מה שנקרא 1/5 אבל פירושו 1/5 מבחוץ

הגמרא שואלת האם זה לא מסכים עם הברייתא שמי שמקדש עצים גואל אותם והשדה הולך איתם. והגמרא מתרצת שרב הונא אמר כמו ר' עקיבא שמי שמקדש, מקדש בעין טובה. הקדש היה מקבל יותר. שברייתא זה כמו ר' שמעון שאחד מקדש בעין לא נאה. כך שהקדש היה מקבל פחות אם ייפדה.

הגרמרה כאן מחזיקה בבירור את שתי הדעות הללו חולקות זו את זו.

אז איך זה שהרמב'’ם מחליט את החוק כמו שניהם?ולמעשה הראב''ד אומר שהחוק אינו כמו רב הונא אלא כמו רב פפא על ערכין י''ד ע''ב.

שם אומר רב פפא מי שמקדש עצים גואל את העצים לפי ערכם. הגמרא שואלת שהקרקע תלך איתם להתקדש ולצאת איתם להיגאל? תשובה: זה שהמקדש אמר בגלוי שהקרקע לא הולכת איתם. אז אנו רואים שאם זה היו מקדשים יחד. רב שך עונה שגמרא על ערכין י''ד ע''ב מחזיק בבירור את רב הונא ורב פפא חולקים על כך. אך לא שהם למעשה לא מסכימים. יכול להיות שקידוש שדה עם עצים גורם להכל להתקדם. אך קידוש העצים בלבד, אפילו אם השדה עובר איתם, עדיין אין מדובר בשתי פעולות קידוש נפרדות. אז הגאולה תהיה גם במעשה אחד בלבד.

השאלה היא אם כן איפה הרמב'ם ראה את זה? לא נראה שיש שום גמרא בשום מקום שמצביע על כך שרב פפא ורב הונא מסכימים זה עם זה.

התשובה היא שלרב שך יש גמרא אחרת. זה שיש בו הבדל בין ר עקיבא לחכמים לגבי המקרה שמוכרים שלושה עצים. הגמרא שם מסכים כי לקונה הקרקע מתחתם ולסביבתם ורווח של 4 אמות נמכר יחד עם העצים. אבל אם המוכר אומר שהוא שומר את הקרקע לעצמו לחכמים זה תקף. אבל לר 'עקיבא עדיין הקרקע מתחת וביניהם שייכים לבעלים החדשים של העצים. הסיבה היא שכל מי שמוכר מוכר בעין טובה. כך שבמקרה שלנו, הגמרא יכולה להחזיק כמו ר' עקיבא, וכי אפילו כשהוא אומר שהוא מקדש את העצים בלי קרקה, עדיין הקרקע שתחתם באה איתם. אבל יש רק מעשה אחד של קידוש, ולכן הם נגאלים יחד. זה הגמרא הרואה הבדל בין רב פפא לרב הונא מחזיקה כמו חכמים ור' שמעון שמי שמקדש עושה זאת בעין רעה. אבל אם גמרא היה מחזיק כמו ר' עקיבא, הגמרא הייתה אומרת שקידוש שלושההעצים  ללא אזכור של האדמה האדמה באה ביחד הקדש. אבל החוק של רב הונא הוא שם הוא הזכיר גם שדה וגם עצים ולכן שניהם מתקדשים בנפרד