Conclusion
Mainly the idea is that the תוספות was asking a question in רבינו חננאל that seems to apply to רש''י just as well. But for some odd reason תוספות does not seem to want to ask it on רש''י. Then the מהרש''א gives and answer why תוספות asked on רבינו חננאל specifically. I asked that the idea of the מהרש''א does not seem to help anything. He uses the idea that a jump two steps is too much. I asked, but you have the same two steps to רש''י?
The answer. There in fact there is a third case. That is this each one רש''י and רבינו חננאל deal with a case someone, we do not know who, said the משכון is for the amount of the הלוואה. The difference of opinion is who said it. The idea I am trying to present is that to each one there is a third case. That is to רש''י we have the two cases when the מלווה spoke and when the מלווה did not speak. The third case is when the borrower spoke. And we can see easily that this will be different from the first two cases to רבי אליעזר .
But to רבינו חננאל we have two cases that the לווה spoke and he did not speak. But what happens in his opinion if the מלווה spoke. Then it would be the same as when the לווה did not speak. Thus the skipping the middle step applies to him and thus רש''י comes out better.
I do not have any kind of opinion that Tosphot can not be wrong. Rather. It is simply not possible that he did not think through something thoroughly.
מסקנה, בעיקר הרעיון הוא כי התוספות שואלים שאלה על רבינו חננאל שנראתה שחל על רש''י באותה מידה. אבל מסיבה כלשהי תוספות לא רוצים לשאול אותה על רש''י. ואז מהרש''א נותן תשובה לענות מדוע תוספות שואלים על רבינו חננאל במיוחד. שאלתי שהרעיון של המהרש''א לא נראה שתעזור כלום. הוא מנצל את הרעיון של קפיצה שני צעדים היא יותר מדי. שאלתי, אבל יש לך את אותם שני צעדים רש''י? התשובה. יש למעשה קיים מקרה שלישי. כלומר כל אחד, רש''י ורבינו חננאל עסקים עם מקרה שמישהו, אנחנו לא יודעים מי, אמר שהמשכון הוא בגין הסכום של ההלוואה. הבדל דעות מי אמר את זה. הרעיון שאני מנסה להציג הוא כי לכל אחד יש מקרה שלישי. הווה רש''י יש לנו שני מקרים כאשר המלווה דיבר וכאשר שמלווה לא דבר. המקרה השלישי הוא כאשר הלווה דיבר. ואנחנו יכולים לראות בקלות כי זה יהיה שונה משני המקרים הראשונים לרבי אליעזר. אבל לרבינו חננאל יש לנו שני מקרים, הלווה דיבר, והוא לא דיבר. אבל מה קורה לדעתו אם המלווה דיבר. אז זה יהיה זהה כאשר הלווה לא דיבר. כך דילוג על שלב הביניים חל עליו, ולכן הוא רש''י יוצא טוב יותר.
Mainly the idea is that the תוספות was asking a question in רבינו חננאל that seems to apply to רש''י just as well. But for some odd reason תוספות does not seem to want to ask it on רש''י. Then the מהרש''א gives and answer why תוספות asked on רבינו חננאל specifically. I asked that the idea of the מהרש''א does not seem to help anything. He uses the idea that a jump two steps is too much. I asked, but you have the same two steps to רש''י?
The answer. There in fact there is a third case. That is this each one רש''י and רבינו חננאל deal with a case someone, we do not know who, said the משכון is for the amount of the הלוואה. The difference of opinion is who said it. The idea I am trying to present is that to each one there is a third case. That is to רש''י we have the two cases when the מלווה spoke and when the מלווה did not speak. The third case is when the borrower spoke. And we can see easily that this will be different from the first two cases to רבי אליעזר .
But to רבינו חננאל we have two cases that the לווה spoke and he did not speak. But what happens in his opinion if the מלווה spoke. Then it would be the same as when the לווה did not speak. Thus the skipping the middle step applies to him and thus רש''י comes out better.
I do not have any kind of opinion that Tosphot can not be wrong. Rather. It is simply not possible that he did not think through something thoroughly.
מסקנה, בעיקר הרעיון הוא כי התוספות שואלים שאלה על רבינו חננאל שנראתה שחל על רש''י באותה מידה. אבל מסיבה כלשהי תוספות לא רוצים לשאול אותה על רש''י. ואז מהרש''א נותן תשובה לענות מדוע תוספות שואלים על רבינו חננאל במיוחד. שאלתי שהרעיון של המהרש''א לא נראה שתעזור כלום. הוא מנצל את הרעיון של קפיצה שני צעדים היא יותר מדי. שאלתי, אבל יש לך את אותם שני צעדים רש''י? התשובה. יש למעשה קיים מקרה שלישי. כלומר כל אחד, רש''י ורבינו חננאל עסקים עם מקרה שמישהו, אנחנו לא יודעים מי, אמר שהמשכון הוא בגין הסכום של ההלוואה. הבדל דעות מי אמר את זה. הרעיון שאני מנסה להציג הוא כי לכל אחד יש מקרה שלישי. הווה רש''י יש לנו שני מקרים כאשר המלווה דיבר וכאשר שמלווה לא דבר. המקרה השלישי הוא כאשר הלווה דיבר. ואנחנו יכולים לראות בקלות כי זה יהיה שונה משני המקרים הראשונים לרבי אליעזר. אבל לרבינו חננאל יש לנו שני מקרים, הלווה דיבר, והוא לא דיבר. אבל מה קורה לדעתו אם המלווה דיבר. אז זה יהיה זהה כאשר הלווה לא דיבר. כך דילוג על שלב הביניים חל עליו, ולכן הוא רש''י יוצא טוב יותר.
