I have noticed that few people pay much attention to the herem of the Gra. [that is the second letter of excommunication that bears the signature of the Gra on the top of the page]. I have thought that the reason is that people do not think it was valid. But the odd thing about this is that whether the person that has a letter of excommunication pronounced on him by a legitimate authority, can claim it is illegitimate without grounds. After all, time has shown that the Gra knew a lot more about this than people thought at the time. [However, I do feel that Rav Nahman of Breslov was a true Tzadik, and that in strict legal terms would not have been included in the herem] The significance of the herem of the Gra is great. It means that what people think are good deeds are not, because they violate the herem. For example, learning torah is a mitzvah. However, a person in herem is not allowed in this—neither learning nor teaching. Thus the very value of the mitzvah is nullified and instead becomes a wrong.} And I think here i might mention that Rav Nahman himself did not hold with learning science or philosophy, but in this particular instance I think to go with the Gra, Ibn Pakuda (author of the Obligations of the hearts) and Rambam. This is an old argument and I quote a famous statement of the Talmud about arguments between the sages:"These and these are the words of the living God".[And I admit the flaws today-if I had been able to just sit and learn Torah I would have done so happily but somehow the obstacles got to be too great for me to handle. so, I went into Physics for the sake of making a living, but still, I try to learn Torah as much as I can]

שמתי לב למשהו קשה להבנה בגמרא בבא בתרא י''ח ע''ב . כלומר בואו נסתכל על ההתחלה. רבא אמר אתה צריך להסיר משהו שיכול לגרום נזק הרחק מהגבול. אחר כך שואלת הגמרא מהרבנן של המשנה שאומרים שצריך להרחיק חרדל מדבורים. מכאן ברור שאם אין שם דבורים, אז אפשר לשים שם את החרדל. זו שאלה על רבא. תְשׁוּבָה. לא. כל דבר שגורם נזק צריך להסיר מהגבול, אבל המשנה הזאת באה לספר לנו שהחרדל פוגע בדבורים שבאות ואוכלות את זה ואז זה הורס להן את הדבש. אז עכשיו אנחנו מבינים שהדבורים לא בגבול, ואז הגמרא שואלת מר' יוסי שאמר "לפני שתגיד לי להסיר את החרדל שלי, למה אתה לא תסיר את הדבורים שבאות ואוכלות אותו?" השאלה ברורה. אם רבא צודק, אז אין סיבה לר' יוסי להתלונן. הדבורים הן שלושה טפחים מהגבול, ואנו אומרים לבעל החרדל לשמור מרחק גם על החרדל שלו שלושה טפחים מהגבול. (כלומר, מה שר יוסי אמר לא מתאים לרבא.) רב פפא ענה שזה מקרה של מכירה. ר' יצחק [תוספות] אומר שבשלב זה ההנחה היא שהחרדל נמצא בגבול. אבל מה שקשה להבין כאן הוא האמירה של ר' יוסי, להרחיק את הדבורים. בגישתו של ר' יוסי כל אחד גורם נזק לשני. אז למה הוא יגיד להרחיק את הדבורים? הוא צריך לומר להרחיק את מה שהגיע אי פעם לגבול שנית אחרי שהראשון כבר היה שם; דבורים או חרדל. הייתי מתפתה להציע שר' יוסי מחזיק שהחרדל לא עושה נזק לדבורים, אבל אז אתה יכול לשאול למה לא כתוב במשנה שר' יוסי אמר להרחיק את הדבורים במקום "ר' יוסי מאפשר חרדל (להיות ליד הדבורים)". אלא אני חושב שהגמרא כבר צופה את העובדה שבסופו של דבר אנחנו מסיקים שר' יוסי מחזיק שצריך להסיר את מה שיכול להינזק, לא את זה שגורם נזק, וזו הסיבה שר' יוסי מתיר את החרדל ליד הדבורים. אם בעל הדבורים רוצה, הוא יכול להסיר את הדבורים. ומכל סיבה שתהיה אפשר לדעת שהגמרא סובר שאפילו ר' יוסי מחזיק שחרדל גורם נזק מסוים לא רק החכמים (אך פחות מזה של הדבורים), כי אחרת לא הייתה לגמרא סיבה לבוא על תשובת מכירה. הוא יכול היה לענות שהסיבה לר' יוסי שאנחנו מוצאים מקרה של בעל החרדל שאומר לדבורים להרחיק הוא שהחרדל לא גורם נזק. לרבא אין סיבה להרחיק משהו שלא גורם נזק מהגבול

I noticed something hard to understand in the gemara Bava Batra 18b. I mean let’s look at the beginning. Rava said you have to remove something that can cause damage away from the border. The gemara then asks from the rabanan [sages] of the Mishna that say you have to remove mustard from bees. From this it is clear that if there are no bees there, then the mustard can be put there. That is a question on Rava. Answer. No. Anything that causes damage has to be removed from the border, but this Mishna is coming to tell us that mustard damages bees; they come and eat it and then it ruins their honey. so now we understand that the bees are not at the border. Then, the gemara asks from R. Jose who said, "Before you tell me to remove my mustard, why don’t you remove your bees which come and eat it?" The question is clear. If Rava would be right, then there is no reason for R. Jose to complain. The bees are three handbreadths from the border and we tell the owner of mustard to also keep his mustard three handbreadths from the border. (I.e., What R Jose said does not fit with Rava.) Rav Papa answered, "It is a case of a sale." R. Izhak says at this point the assumption is that the mustard is at the border, but what is hard to understand here is the statement of R. Jose: To keep the bees away. In the approach of R. Jose each one causes damage to the another, so why would he say to keep the bees away? He should say to keep away which ever came to the border secondly after the first one was already there; bees or mustard. I would be tempted to suggest that R. Jose holds the mustard does no damage to the bees, but then you might ask why does he not say in the Mishna to keep the bees away instead of saying "R. Jose allows to mustard (to be next to the bees)". Rather, I think that the gemara is already anticipating the fact that we eventually conclude that R Jose holds one must remove that which can be damaged, not that which causes damage, and that is the reason R. Jose is allowing the mustard to be near the bees. If the owner of the bees want to, he can remove the bees. And for whatever reason there might be you can know that the gemara holds that even r Jose holds the mustard cause some degree of damage, (but less that the bees), because otherwise the gemara had no reason to come onto the answer of aa sale. It could have answered imply the reason to r joe we find a case of the owner of the mustard telling the bees to keep away is that the mustard causes no damage. To rava there is no reason to keep something that causes no damage away from the border. jo___________________________________________________________________________________________ I would be tempted to suggest that ר' יוסי hold the mustard does no damage to the bees, but then you might ask why does it not say in the משנה that ר' יוסי said to keep the bees away instead of, " ר' יוסי allows to mustard (to be next to the bees)". Rather I think that the גמרא is already anticipating the fact that we eventually conclude that ר' יוסי holds one must remove that which can be damaged, not that which causes damage and that is the reason ר' יוסי is allowing the mustard to be near the bees. If the owner of the bees wants to, he can remove the bees. And for whatever reason there might be you can know that the גמרא holds that even ר' יוסי holds the mustard causes some degree of damage, (but less that the bees), because otherwise the גמרא had no reason to come onto the answer of aa sale. It could have answered imply the reason to ר' יוסי we find a case of the owner of the mustard telling the bees to keep away is that the mustard causes no damage. To רבא there is no reason to keep something that causes no damage away from the border.

religious fanatics are not moral people

I have wondered a long time why religious fanatics are not moral people. I mean this in terms of what you might say is common human decency. The answer I think is that every area of value has an opposite area of value. The way to understand this is I think by means of the system of Leonard Nelson and Kelley Ross. You start with the insight of Kant that there are much of what we see as objective reality (but not all) has subjective aspects. And objective morality also has subjective aspects—but not all. There still is a core bedrock of right and wrong that does not depend on what people think, but on what is truly right and wrong. People often get mixed up by thinking that their personal goals and feeling equal objective morality. And this happens most often among religious and political fanatics. I do not agree with fanatics, unless they are fanatic about "midot tovot"--good clean character

Even though understanding is the point of learning, but people do not pay enough attention to the fact that learning is always a collection of small impressions on the mind. You never learn anything until the small impressions accumulate. Thus, we find in tractate Avoda Zara page 19a that one should always be ‘’ saying the words and going, even though he does not remember,and even though he does not understand what he is saying. This approach found helped me in physics and math and certainly all the more so in learning gemara with tosphot

הוכחה חזקה לגישתו של רבינו יצחק בעמוד י''ח ע''ב של בבא בתרא

ברצוני להביא הוכחה חזקה לגישתו של רבינו יצחק בעמוד י''ח ע''ב של בבא בתרא. זאת היא. רבינא עונה "החכמים גורסים שיש להסיר את הדבר הגורם לנזק". ובכן זה כַּמוּבָן. אחרת למה היו אומרים להרחיק את הגיגית של הפשתן מהירקות ובור מבור אחר? ברור שרבינא בא לענות על שאלה מסוימת. והשאלה הזו היא בבירור השאלה שנשאלה זה עתה על החכמים: אם אנחנו מדברים על לוקח, למה אומרים החכמים להרחיק את גיגית הפשתן מהירקות? תשובה: כי גם במקרה של מכירה, הם מחזיקים שחייבים להרחיק את הגורם לנזק מזה שיכול להינזק. אבל אם אתה מחזיק כמו רבינו תם, התשובה הזו כנראה לא עונה על השאלה. השאלה שרבינא אמור לענות עליה בגישתו של רבינו תם היא זו. ר' יוסי אמר להרחיק את הדבורים מהחרדל. אם רבא צודק שחייבים להרחיק מהגבול כל דבר שיכול לגרום נזק, איך אפשר למצוא מצב שכזה בו מגיע המקרה של ר' יוסי? התשובה לשאלה זו אמורה להיות ""החכמים מחזיקים חייבים להסיר כל דבר שיכול לגרום נזק". עם זאת, אני עדיין יכול לראות את גישה של רבינו תם. הוא אמנם קורא בתשובת רבינא קצת יותר ממה שכתוב בה, אבל רק טיפה יותר שאתה צריך לקרוא בה בכל מקרה. לרבינו יצחק צריך לקרוא לתוכו שרבא מסכים עם הרבנן לבדם ולא עם ר' יוסי. לר''ת אתה צריך לקרוא את זה לתוך האמירה ההיא, אבל להוסיף גם שרבא אמר את החוק שלו רק במקרה אחד. העובדה שהרי''ף ור''י מיגש גורסים שהדין כמו ר' יוסי ור' יוסי אמר את דינו רק במקרה של "חיציו" ושהם יכולים על ידי זה לבצע משימה חשובה. זה לא תקלה, אבל דבר טוב. שהרי הכלל שהדין כרבא בכל המקרים חוץ מיע''ל כג''ם והלן הגמרא אומר הדין כר' יוסי. בגירסה של ר''ת הרי''ף יכול לקבוע שזהו עִקבִי; החוק הוא גם כר' יוסי וגם כרבא

I would like to bring a strong proof for the approach of Rabbainu Izhak on page 18b of Bava Batra. It is this. Raviva answers "The sages hold that the thing that causes damage must be removed." Well Yes. Of course. Why else would they have said to keep the tub soaking the linen away from the vegetables and a pit from another pit? Clearly, Ravina is coming to answer a certain question. And that question is clearly the one just asked on the sages: "If we are talking about a sale, they why do the sages say to keep the tub of linen away from the vegetables?" Answer: because even in the case of a sale, they hold one must keep that which causes damage away from that which can be damaged. But if you hold like Rabbainu Tam this answer does not answer the question. The question that this is supposed to answer in the approach of Rabainu Tam is this. R Jose said to keep the bees away from the mustard. If Rava would be right [that one must keep anything that can cause damage away from the border], how can you find such a situation in which the case of R. Jose comes up? The answer to this question is according to R. Tam to be ""The sages hold one must remove anything that can cause damage." Rabbainu Tam and Rabbainu Chananel have to read into this answer that Rava changed his mind and agrees with Abyee about everything except the pit next to a border. All this is a very strong proof to the approach of Rabbainu Izhak._ However, I can still see the point of R. Tam. He does read into the answer of Ravina a little more than what it says, but only a drop more that you have to read into it anyway. To R. Izhak you have to read into it that Rava agrees with the sages alone, and not with R. Jose. To R. Tam you have to read that into that statement, but add also that Rava said his law only in one case. The fact that the Rif and Ri Migash hold that the law is like R. Yose and that R. Jose only said his law in a case of "his arrows", and that they can by this accomplish an important task is not a fault but a good thing. For the rule in the law is like Rava in all cases (except yal kegam) and later the gemara says the law is like R. Jose, In the girsa (approach) of R. Tam, the Rif can hold that this is consistent; the law is both like R. Jose and Rava,