Rav shach does not usually state a halacha, but in his pamphlet of keeping damages away, he does actually bring the idea that most first authorities hold with the law of Tophot on page 22 of Bava Batra that the kind of damages that are brought in chapter 2 of Bava Batra are only considered to cause damage if on the other side of the border, there is already placed there something that could cause damage. And also, that if that is the case (that one has placed there something that can cause damage), then it can stay there even after the other person has placed his object there. And example would be like a tub used to soak linen that can cause vegetables on the other side of the border to absorb the noxious fumes. so, if that tub was already there, then even if the neighbor plants vegetables on the other side of the border, the tub can stay there [within three handbreaths of the border].

za66 C Minor Midi File za66 nwc

I have been thinking about politics and it occurred to me that it is a significant subject that deserves study. One thing I learned when very young is the approach taken by the hard sciences that even if one has the most logical consistent system, and most developed with rigor and painstaking logic, if that theory predictes a result that turns but to be false, then that theory is wrong. And this fact is what always seemed to me to be wrong with communism. It is a powerful logical system based on great thinkers like Adam smith in economics [who came up with the Labor Theory of Value which is an essential building block of communism, and on Hegel. And like any respectable scientific theory, it makes specific predictions. The problem is all its predictions turned out to be false. And this was obvious even to Lenin himself when he established the first communist state, and therefore tried to patch up the system by claiming certain outside forces were propping up Capitalism. But even since then, there has never been a communist state with prosperity as claimed in the communist manifesto. But if you try to find logical rigor in capitalism, you will have a hard time trying. The kind of system that results in prosperity and human flourishing wherever it is tried is based on the Constitution of the USA and the Bill of Rights. And these were not created by any kind of abstract theory, but came about as a result of a cruel King, John I who was so overbearing that the lords of the land decided to force him to sign a document—the Magna Carta. And later, a religious crusader (Simon DE Monfort) forced a king to sign an even more extensive document, the Provisions of Oxford. And the English system as developed was taken over almost in its entirety by the American Colonies who kept the system. The idea of the America Revolution was in order to keep on living under the same kind of system that they had been already. The objection to England was that the Parliament was treating the colonies not as Englishmen with the same rights as all other Englishmen. The reason that "Reason" fails that the important task of figuring out a decent system of government is that there is a limit to pure reason, and that when it attempts to go beyond its limits, it begins to come up with aburdities.

za65 B Minor in midiza65 nwc format

I want to mention that my learning partner, David Bronson would not have left that 2nd Tosphot on page 18B of Bava Batra unless he understood it fully. And yet I tend to go along with the approach of Rav Nachman of Breslov in learning “to say the words in order and then to go on” in learning Torah and Math and Physics. (And then later to review and Izhak Rosten once told me. I.e. even with this approach of “just saying the words”, it Is very important to later to do review until you get the idea thoroughly) .. That was definitely not the approach of David Bronson. However, it could be that if I can try understand the great Rav Shach and Reb Aaron Kotler on this subject, perhaps I can answer that later question I was asking on that Tosphot, (i.e., “why he changes the original assumption) .Obviously Tosphot himself was worried about this difficulty and tried to answer it, but I still cannot see how their answer helps. It possible that because of this problem that Tosphot himself in the third Tosphot on that page decided to start looking at the approach of Rabbainu Tam and Rabbainu Chanaanel. {I think at least for me, I will not be able to understand rabbainu Tamuntil I get that second Tosphot approach of Rabbainu Izhak}

za64 F minor midi ditto in nwc format

יש משהוא קשה בתוספות השנייה בבבא בתרא י''ח ע''ב. רבינו יצחק אומר שהשאלה המקורית על רבא מר' יוסי היא שהדבורים גם מזיקים ושרבא חייב להגיד את דינו גם אליבא דר' יוסי. ולכן הגמרא שואלת "היכי משכחת לה?" (איך אנחנו מוציאים את זה?) איך אנחנו מוציאים דבורים ליד הגבול לכתחילה באופן שבעלים של החרדל יכולים לומר לו "מאחר שהדבורים שלך שם (אף על פי שהם גורמים היזק), לכן גם אני אשים את החרדל שלי שמה, אע"ג שגם הם גורמים היזק." זה אי אפשר לדעת רבא האומר שכל דבר שיכול להזיק צריך להרחיק מו המיצר שלשה טפחים. אז רב פפא מתרץ, "זה מצב של לוקח." זאת אומרת לפי רבינו וצחק שהחרדל הוא ליד הגבול, ושהיה שם אפילו קודם שצד השני של החצר נמכר לשכנו. ועכשיו בעלים של החרדל אומרים לבעלים של שדבורים להרחיק את הדבורים שלו שישה טפחים מן הגבול. זה טוב לרבא שהחרדל ליד הגבול בגלל המכירה של צד השני, ורבא בעצמו מדבר במצב אחר שלא הייתה מכירה ויש רק שני שכנים בחצר שיש קו מפריד וכל אחד צריך להרחיק את ההזיק שלו שלשה טפחים מן המצר. מה שקשה בשבילי להבין הוא שרבינו יצחק משנה את המצב של השאלה להיות שהדבורים ליד הגבול למצב של התירוץ שהחרדל ליד הגבול. למה לא להגיד שזה מצב של לוקח והחרדל ליד הגבול והבעלים של החרדל אומר "הרחק את הדבורים שלך שלשה טפחים מן המצר וגם אני אשים את החרדל שלשה טפחים מן המצר." אני חושב שהתשובה לשאלה זו עשויה להיות כזו: השאלה הבאה של הגמרא היא "אם מדובר בקונה, אז מדוע חולקים החכמים? עכשיו אם גם הדבורים עושות נזק, אז פשוט שחכמים יאמרו ברגע שהדבורים כבר שם, אז יש להרחיק את החרדל (שתיהן גורמות נזק זו לזו). רק עכשיו השתנתה ההנחה המקורית, והדבורים אינן נחשבות כגורמות נזק לפי החכמים, ולכן יש להרחיק את החרדל מהן ששה טפחים מאידך, אולי יתכן שהחכמים יאמרו לבעל החרדל להרחיק את החרדל מהדבורים כיון שהדבורים היו שם קודם והן בגבול כי החצר נמכרה לחצי. אז שוב, אני שואל למה זה כל כך פשוט שחכמים לא יאמרו לבעל החרדל להרחיק אותו גם במקרה זה. ולכן אני שואל שוב מדוע תוספות משנים את ההנחה מדבורים על הגבול לחרדל על הגבול מאוחר יותר ראיתי שתוספות שואלים את השאלה הזו בדיוק. למה לא להשאיר את הכל בהנחה המקורית ("הוה אמינא'") במקומו ופשוט לשנות למקרה של לוקח? תוספות עונה שאם הדבורים היו שם בגבול ברשות, אז ר' יוסי לא היה מאפשר החרדל להתקרב. אבל על התשובה הזו, יש לי שאלה. אם תוספות אומר ששניהם צריכים להיות שלושה טפחים מהגבול, אז זה בדיוק מה שרבא אומר (שכל אחד צריך להתרחק מהגבול שלוש טפחים) ותשובת הלוקח בסדר, ואין סיבה לשנות את ה"הוה אמינא". אבל אם תוספות אומר שר' יוסי לא היה אומר שהחרדל יהיה בדיוק ליד לגבול, אז תוספות חוזרת למשנה שאמרה "ר' יוסי מתיר את זה" (הכוונה היא להיות ליד הגבול, אבל שאלת הגמרא הגיעה מהברייתא שלא אמר "ר' יוסי מרשה את זה", אלא "ר' יוסי אמר שבעל החרדל יכול להגיד לבעל הדבורים להרחיק אותן." זה מכוון להיות שלושה טפחים מהגבול. יש כאן גם שאלה קטנה, שהסיבה העיקרית לשנות את ההנחה המקורית הוא בגלל התנא קמא (בשאלה הבאה) שקובעים שהדבורים לא גורמות נזק. אבל זה דילוג קדימה בדרך חזרה מהים עלה בדעתי מה מתכוון רבינו יצחק. תשובת רב פפא היא שר' יוסי הוא מקרה של לוקח והחרדל צמוד לגבול, ולמרות שרבינו יצחק משנה את ההנחה המקורית של התנא קמא, גם כך בגישה זו של רב פפא, ר' יוסי סבור שהדבורים גורמות נזק מסוים ולכן על הדבורים להתרחק מהגבול שלושה טפחים. הוא לא אומר שצריך להרחיק כל אחד, גם חרדל וגם דבורים, שלושה טפחים (המרחק יהיה שישה טפחים), אלא רק הדבורים. הסיבה היא שלמעשה אנו שומרים על ההנחה המקורית ש"כל הקודם זוכה". שמכיוון שהחרדל היה שם קודם, הוא יכול להישאר שם. השאלה השנייה של תוספות היא אם אנחנו כבר משנים את ההנחה המקורית שהדבורים עושות נזק לזה את ההנחה שהן לא גורמות נזק, אז למה אנחנו צריכים את התשובה של קונה? זה אומר שתוספות אומר שהחכמים משנים את ההנחה המקורית שלהם, אבל ר' יוסי ישמור על שלו. אז עכשיו אנחנו יכולים לענות על השאלה איך אנחנו מוצאים מצב כזה שבו הדבורים נמצאות ליד הגבול? התשובה היא שאנו מוצאים לפי החכמים שבעל הדבורים שם אותן שם כי הן לא גורמות נזק, ואז ר' יוסי מתנגד שצריך לקחת אותן. ואז תוספות עונה שאם זה היה המצב, אז ר' יוסי לא היה נותן שהחרדל יהיה ליד הגבול. זאת אומרת שאף על פי שהשאלה מתחילה בברייתא, עדיין תוספות מחזיקים שאין הבדל בין המשנה לברייתא. בשניהם, ר' יוסי מחזיק את החרדל יכול להיות ליד הגבול ושהוא יכול להגיד לבעל הדבורים להרחיק אותן בדרך חזרה מהים עלה בדעתי לשאול על השאלה והתשובה המקורית של תוספות. אנחנו משנים את המצב לזה שהחרדל צמוד לגבול ותוספות שואלים למה לא לשמור על ההנחה המקורית שהדבורים צמודות לגבול ושהן גורמות נזק ולמרות זאת מאחר ומדובר במכירה, החרדל יכול להיות גם ליד הגבול? תוספות עונה שר' יוסי לא היה אומר במקרה כזה שהחרדל יכול להיות גם בגבול. תהיתי למה לא? אם מדובר במכירה למה החרדל צריך להיות רחוק? למה לא להגיד שמכיוון שמדובר במכירה אז החרדל יכול להיות גם ליד הגבול? התשובה שלדעתי היא שההרשאה שאנו מקבלים ממכירה היא שלפיכך אנו יכולים למצוא משהו שגורם נזק ליד הגבול, אבל זה לא מכוון שלכן דבר שגורם נזק יכול לשים ליד חפץ שהוא בצד השני של הגבול -ברגע שחפץ הזה כבר נמצא שם