I have been thinking about politics and it occurred to me that it is a significant subject that deserves study. One thing I learned when very young is the approach taken by the hard sciences that even if one has the most logical consistent system, and most developed with rigor and painstaking logic, if that theory predictes a result that turns but to be false, then that theory is wrong. And this fact is what always seemed to me to be wrong with communism. It is a powerful logical system based on great thinkers like Adam smith in economics [who came up with the Labor Theory of Value which is an essential building block of communism, and on Hegel. And like any respectable scientific theory, it makes specific predictions. The problem is all its predictions turned out to be false. And this was obvious even to Lenin himself when he established the first communist state, and therefore tried to patch up the system by claiming certain outside forces were propping up Capitalism. But even since then, there has never been a communist state with prosperity as claimed in the communist manifesto. But if you try to find logical rigor in capitalism, you will have a hard time trying. The kind of system that results in prosperity and human flourishing wherever it is tried is based on the Constitution of the USA and the Bill of Rights. And these were not created by any kind of abstract theory, but came about as a result of a cruel King, John I who was so overbearing that the lords of the land decided to force him to sign a document—the Magna Carta. And later, a religious crusader (Simon DE Monfort) forced a king to sign an even more extensive document, the Provisions of Oxford. And the English system as developed was taken over almost in its entirety by the American Colonies who kept the system. The idea of the America Revolution was in order to keep on living under the same kind of system that they had been already. The objection to England was that the Parliament was treating the colonies not as Englishmen with the same rights as all other Englishmen. The reason that "Reason" fails that the important task of figuring out a decent system of government is that there is a limit to pure reason, and that when it attempts to go beyond its limits, it begins to come up with aburdities.

za65 B Minor in midiza65 nwc format

I want to mention that my learning partner, David Bronson would not have left that 2nd Tosphot on page 18B of Bava Batra unless he understood it fully. And yet I tend to go along with the approach of Rav Nachman of Breslov in learning “to say the words in order and then to go on” in learning Torah and Math and Physics. (And then later to review and Izhak Rosten once told me. I.e. even with this approach of “just saying the words”, it Is very important to later to do review until you get the idea thoroughly) .. That was definitely not the approach of David Bronson. However, it could be that if I can try understand the great Rav Shach and Reb Aaron Kotler on this subject, perhaps I can answer that later question I was asking on that Tosphot, (i.e., “why he changes the original assumption) .Obviously Tosphot himself was worried about this difficulty and tried to answer it, but I still cannot see how their answer helps. It possible that because of this problem that Tosphot himself in the third Tosphot on that page decided to start looking at the approach of Rabbainu Tam and Rabbainu Chanaanel. {I think at least for me, I will not be able to understand rabbainu Tamuntil I get that second Tosphot approach of Rabbainu Izhak}

za64 F minor midi ditto in nwc format

יש משהוא קשה בתוספות השנייה בבבא בתרא י''ח ע''ב. רבינו יצחק אומר שהשאלה המקורית על רבא מר' יוסי היא שהדבורים גם מזיקים ושרבא חייב להגיד את דינו גם אליבא דר' יוסי. ולכן הגמרא שואלת "היכי משכחת לה?" (איך אנחנו מוציאים את זה?) איך אנחנו מוציאים דבורים ליד הגבול לכתחילה באופן שבעלים של החרדל יכולים לומר לו "מאחר שהדבורים שלך שם (אף על פי שהם גורמים היזק), לכן גם אני אשים את החרדל שלי שמה, אע"ג שגם הם גורמים היזק." זה אי אפשר לדעת רבא האומר שכל דבר שיכול להזיק צריך להרחיק מו המיצר שלשה טפחים. אז רב פפא מתרץ, "זה מצב של לוקח." זאת אומרת לפי רבינו וצחק שהחרדל הוא ליד הגבול, ושהיה שם אפילו קודם שצד השני של החצר נמכר לשכנו. ועכשיו בעלים של החרדל אומרים לבעלים של שדבורים להרחיק את הדבורים שלו שישה טפחים מן הגבול. זה טוב לרבא שהחרדל ליד הגבול בגלל המכירה של צד השני, ורבא בעצמו מדבר במצב אחר שלא הייתה מכירה ויש רק שני שכנים בחצר שיש קו מפריד וכל אחד צריך להרחיק את ההזיק שלו שלשה טפחים מן המצר. מה שקשה בשבילי להבין הוא שרבינו יצחק משנה את המצב של השאלה להיות שהדבורים ליד הגבול למצב של התירוץ שהחרדל ליד הגבול. למה לא להגיד שזה מצב של לוקח והחרדל ליד הגבול והבעלים של החרדל אומר "הרחק את הדבורים שלך שלשה טפחים מן המצר וגם אני אשים את החרדל שלשה טפחים מן המצר." אני חושב שהתשובה לשאלה זו עשויה להיות כזו: השאלה הבאה של הגמרא היא "אם מדובר בקונה, אז מדוע חולקים החכמים? עכשיו אם גם הדבורים עושות נזק, אז פשוט שחכמים יאמרו ברגע שהדבורים כבר שם, אז יש להרחיק את החרדל (שתיהן גורמות נזק זו לזו). רק עכשיו השתנתה ההנחה המקורית, והדבורים אינן נחשבות כגורמות נזק לפי החכמים, ולכן יש להרחיק את החרדל מהן ששה טפחים מאידך, אולי יתכן שהחכמים יאמרו לבעל החרדל להרחיק את החרדל מהדבורים כיון שהדבורים היו שם קודם והן בגבול כי החצר נמכרה לחצי. אז שוב, אני שואל למה זה כל כך פשוט שחכמים לא יאמרו לבעל החרדל להרחיק אותו גם במקרה זה. ולכן אני שואל שוב מדוע תוספות משנים את ההנחה מדבורים על הגבול לחרדל על הגבול מאוחר יותר ראיתי שתוספות שואלים את השאלה הזו בדיוק. למה לא להשאיר את הכל בהנחה המקורית ("הוה אמינא'") במקומו ופשוט לשנות למקרה של לוקח? תוספות עונה שאם הדבורים היו שם בגבול ברשות, אז ר' יוסי לא היה מאפשר החרדל להתקרב. אבל על התשובה הזו, יש לי שאלה. אם תוספות אומר ששניהם צריכים להיות שלושה טפחים מהגבול, אז זה בדיוק מה שרבא אומר (שכל אחד צריך להתרחק מהגבול שלוש טפחים) ותשובת הלוקח בסדר, ואין סיבה לשנות את ה"הוה אמינא". אבל אם תוספות אומר שר' יוסי לא היה אומר שהחרדל יהיה בדיוק ליד לגבול, אז תוספות חוזרת למשנה שאמרה "ר' יוסי מתיר את זה" (הכוונה היא להיות ליד הגבול, אבל שאלת הגמרא הגיעה מהברייתא שלא אמר "ר' יוסי מרשה את זה", אלא "ר' יוסי אמר שבעל החרדל יכול להגיד לבעל הדבורים להרחיק אותן." זה מכוון להיות שלושה טפחים מהגבול. יש כאן גם שאלה קטנה, שהסיבה העיקרית לשנות את ההנחה המקורית הוא בגלל התנא קמא (בשאלה הבאה) שקובעים שהדבורים לא גורמות נזק. אבל זה דילוג קדימה בדרך חזרה מהים עלה בדעתי מה מתכוון רבינו יצחק. תשובת רב פפא היא שר' יוסי הוא מקרה של לוקח והחרדל צמוד לגבול, ולמרות שרבינו יצחק משנה את ההנחה המקורית של התנא קמא, גם כך בגישה זו של רב פפא, ר' יוסי סבור שהדבורים גורמות נזק מסוים ולכן על הדבורים להתרחק מהגבול שלושה טפחים. הוא לא אומר שצריך להרחיק כל אחד, גם חרדל וגם דבורים, שלושה טפחים (המרחק יהיה שישה טפחים), אלא רק הדבורים. הסיבה היא שלמעשה אנו שומרים על ההנחה המקורית ש"כל הקודם זוכה". שמכיוון שהחרדל היה שם קודם, הוא יכול להישאר שם. השאלה השנייה של תוספות היא אם אנחנו כבר משנים את ההנחה המקורית שהדבורים עושות נזק לזה את ההנחה שהן לא גורמות נזק, אז למה אנחנו צריכים את התשובה של קונה? זה אומר שתוספות אומר שהחכמים משנים את ההנחה המקורית שלהם, אבל ר' יוסי ישמור על שלו. אז עכשיו אנחנו יכולים לענות על השאלה איך אנחנו מוצאים מצב כזה שבו הדבורים נמצאות ליד הגבול? התשובה היא שאנו מוצאים לפי החכמים שבעל הדבורים שם אותן שם כי הן לא גורמות נזק, ואז ר' יוסי מתנגד שצריך לקחת אותן. ואז תוספות עונה שאם זה היה המצב, אז ר' יוסי לא היה נותן שהחרדל יהיה ליד הגבול. זאת אומרת שאף על פי שהשאלה מתחילה בברייתא, עדיין תוספות מחזיקים שאין הבדל בין המשנה לברייתא. בשניהם, ר' יוסי מחזיק את החרדל יכול להיות ליד הגבול ושהוא יכול להגיד לבעל הדבורים להרחיק אותן בדרך חזרה מהים עלה בדעתי לשאול על השאלה והתשובה המקורית של תוספות. אנחנו משנים את המצב לזה שהחרדל צמוד לגבול ותוספות שואלים למה לא לשמור על ההנחה המקורית שהדבורים צמודות לגבול ושהן גורמות נזק ולמרות זאת מאחר ומדובר במכירה, החרדל יכול להיות גם ליד הגבול? תוספות עונה שר' יוסי לא היה אומר במקרה כזה שהחרדל יכול להיות גם בגבול. תהיתי למה לא? אם מדובר במכירה למה החרדל צריך להיות רחוק? למה לא להגיד שמכיוון שמדובר במכירה אז החרדל יכול להיות גם ליד הגבול? התשובה שלדעתי היא שההרשאה שאנו מקבלים ממכירה היא שלפיכך אנו יכולים למצוא משהו שגורם נזק ליד הגבול, אבל זה לא מכוון שלכן דבר שגורם נזק יכול לשים ליד חפץ שהוא בצד השני של הגבול -ברגע שחפץ הזה כבר נמצא שם

The second Tosphot (R. Izhak) in Bava Batra page 18b

The second Tosphot (R. Izhak) in Bava Batra page 18b says that the original question on Rava from R. Yose holds that the bees also cause damage, and hold that Rava has to say his law also according to R. Yose. so, the gemara asks, "How can we find bees next to the border in the first place in such a way that the owner of the mustard can tell him 'since your bees are next to the border even though they cause damage, I will also put my mustard there even though they also cause damage.'" This cannot be according to Rava who says anything that causes damage has to be three handbreadths away from the border. Then Rav Papa answers, "It is a case of a buyer." That means (to Rabainu Izhak) that the mustard is next to the border and it was there when the other side of the property was sold, and now the owner of the mustard is telling the owner of the bees to go 6 handbreadths away from the border. This is now good to Rava that the mustard is next to the border because of the sale of the property on the other side, but Rava himself is talking about a case where there was no sale and there are just two people in a courtyard that has a division line and each one has to be three handbreadths away from the border. What is unclear to me is why Rabbainu Izhak changes the arrangement from the bees being next to the border to the mustard being there. Why not say that it is a case of a sale, and the owner of the mustard says, "Put your bees three cubits from the border, and I will put my mustard three cubits from the border." I think the maharam from lublin explains this in his clear explanation of this tophot, however i have not yet been able to understand him. i hope to get to the litvak beit midrash where there is a Bava Batra and Reb Aaron Kotler' ''Chidushei Reb Aaron'' to help me understand this Rabbainu Izhak [who is in fact explaining the approach of his grandfather, Rashi, who is short in his explanation of this subject.] I might mention here that Reb Aaron Kotler actually says that Rashi and Ri Migash are almost, but not quite identical in this approach. That being the case, this means that this approach of Rabbanu Izhak in our Tosphot is very close to the actual halacha in the shulchan aruch of rabbainu Yosef Karo who follows the Rambam who follows his rav, the Ri Migash. I think the answer to this question might be this: the next question of the gemara is, “If it is a case of a buyer, then why do the sages disagree? Now if the bees also do damage, then it is simple that the sages would say once the bees are there already, then the mustard must be kept away (they both cause damage to each other). Only now the original assumption has changed, and the bees are not considered to cause damage according the sages, and so it makes sense that the mustard should be kept away from them 6 handbreaths On the other hand, it is perhaps possible that the sages might say to the owner of the mustard to keep the mustard away from the bees since the bees were there first and are at the border because the yard was sold at the diving line. so again, I ask, why is it so simple that the sages might not say to the owner of the mustard to keep it away even in this case? And so, I ask again why does Tosphot change the arraignment? Later I saw that Tosphot asks this exact question. Why not leave everything in the original assumption ("hava amina'”) in its place, and just change to a case of a sale [buyer]? He answers that if the bees were there at the border by permission, then R Yose would not have allowed the mustard to come close. But on this answer, I have a question. If Tosphot means that R. Yose would have said that both need to be three handbreadths from the border, but then that is exactly what Rava says (that each one should move away from the border three handbreadths) and the answer of the buyer is fine, and there is no reason to change the "hava amina". But if Tosphot means that R. Yose would not have said the mustard would be right next to the border, then Tosphot is going back to the Mishna that said “R. Yose allows it” (meaning to be next to the border). But the question of the Gemara came from the braita that did not say, “R. Yose allows it”, but rather R Yose said that the owner of the mustard can tell the owner of the bees to move them away. There is also a slight question on Tosphot here that the main reason to change the original assumption is because of the sages that change in the next question to hold that the bees do no damage. But that is kipping ahead. _________________________________________________________________________________________ (Later I saw that תוספות asks this exact question. Why not leave everything in the original assumption ("הוה אמינא'”) in its place and just change to a case of a לוקח? He answers that if the bees were there at the border by permission, then ר' יוסי would not have allowed the mustard to come close. But on this answer, I have a question. If תוספות means that ר' יוסי would have said that both need to be three טפחים from the border, but then that is exactly what Rava says (that each one should move away from the border three טפחים) and the answer of the buyer is fine, and there is no reason to change the "הוה אמינא". But if תוספות means that ר' יוסי would not have said the mustard would be exactly next to the border, then תוספות is going back to the משנה that said “R. Yose allows it” (meaning to be next to the border). But the question of theגמרא came from the ברייתאthat did not say, “R. Yose allows it”, but rather R Yose said that the owner of the mustard can tell the owner of the bees to move them away. That can mean three .טפחים There is also a slight question on תוספות here that the main reason to change the original assumption is because of the תנא קמא that change in the next question to hold that the bees do no damage. But that is skipping ahead.) On the way back from the sea, it occurred to me what Rabbainu Izhak means. The answer of Rav Papa is that R Yose is a case of a buyer and the mustard is next to the border, and even though rabbainu izhak is changing the original assumption of the sages, even so in this approach of Rav Papa, R. Yose holds that the bees do some damage and so the bees should kept away from the border three handbreadths. He is not saying that each one, both mustard and bees should be kept three handbreadths away (the distance would be six handbreadths). Rather only the bees. The reason is that in fact we are keeping with the original assumption that “first come first served.” That since the mustard was there first, it can stay there. The second question of tosphot is if we are already changing the original assumption that the bees do damage to that the assumption that they do no damage, then why do we need the answer of a buyer? That means that Tosphot is saying the sages are changing their original assumption, but that R. Yose keeps his. so now we can answer the question how do we find such a situation where the bees are next to the border? The answer is we find it according to the sages that the owner of the bees put them there because they do no damage, and then R Yose objects that they ought to be taken away. Then tosphot anwers that if this was the case then R Yose would not have allowed the mustard to be next to the border. That means that even though the question begins with the braita, still Tosphot holds there is no difference between the mishna and the braita, R Yose holds the mustard can be nest to the border and that he can tell the owner of the bees to take them away (the second question of תוספות is if we are already changing the original assumption that the bees do damage to that the assumption that they do no damage, then why do we need the answer of a buyer? That means that תוספות is saying the חכמים are changing their original assumption but that ר' יוסי keep his. so now we can answer the question how do we find such a situation where the bees are next to the border? the answer is we find it according to the חכמים that the owner of the bees put them there because they do no damage, and then ר' יוסי objects that they ought to be taken away. Then תוספות answers that if this was the case then ר' יוסי would not have allowed the mustard to be next to the border. That means that even though the question begins with the ברייתא, still תוספות holds there is no difference between the משנה and the ברייתא. In both, ר' יוסי holds the mustard can be nest to the border and that he can tell the owner of the bees to take them away ) On the way back from the sea it occurred to me to ask about the original question and answer of Tosphot. We change the situation to that the mustard is next to the border and Tophot asks why not keep the original assumption that the bees are next to the border and that they cause damage and even so since it is a case of a sale, the mustard can be also next to the border? Tophot answers that R Yose would not have said in that case that the mustard can be also at the border. I wondered why not? If it is a case of a sale why should the mustard have to be far away? Why not say that since it is a case of a sale, then the mustard can also be next to the border? The answer I think is that the permission we get from a sale is that therefore we can find something that causes damage next to the border, but it does not imply that therefore some that causes damage can but put next to an object on the other side of the border once that object is already there.

I have been looking at the subject of the mustard and the bees in Bava Batra 18b. My learning partner David Bronson would have spent at least a month on each Tosphot there. But I see there are a few other approaches that make the subject to require at least a year. R. Akiva Eiger, Rav shach and Reb Aaron Kotler each have a whole booklet on the subject because of the difficulty in the subject. See also Rav sharira Gaon. And the RiMigash