"Outside books".[ ספרים חיצוניים

 "Outside books".[ ספרים חיצוניים] The  way the Rif and Rosh understand this is that outside books are books that explain the Torah not according to קבלת חז''ל. There are lots of books in the Ultra-Religious world that would come under the category of ספרים חיצוניים outside books according to that definition.

I did not go into detail because I am not sure where to draw the line. [Almost all religious books nowadays explain the Torah not according to the tradition of Chazal {the sages of the Talmud}] They always add mizvot that are not from Torah nor the Talmud. Always. And they subtract things the Chazal (sages) say are important. And they pervert the meaning of Torah to always mean that their cult is the right one. [And the things they add are always related to OCD things like mikveh or food preparation or graves of tzadikim or sexual hangups or to advance their cult. They say keep Torah but add this such and such. This is opposed to the Torah which says "Thou shalt not add nor subtract to the things that God has commanded you in the book of the Law."
(No offence intended towards Reb Nachman who was a great tzadik. Rather the critique  here is directed to those groups that make a cult out him.)




The back topic  starts with a mishna in Sanhedrin: "These are those who have no portion in the next world... R. Akiva added, 'One who reads outside books'." The Rambam does not poskin [decide]like R. Akiva. He brings in Laws of Repentance all the things that one loses his portion in the next world for and does not include the statement of R Akiva. But to the Rambam there are books that are forbidden ספרי עבודה זרה books on idol worship.  This is brought in Laws of Idolatry.

Does the Rambam have the version printed in our Gemaras outside books are "Books of Minim?"

"Minim" Rashi there says means "books of idol worship." Is this perhaps what the Rambam is thinking? Minim we know has a specific definition and it does not mean idolatry?
[We know the Rambam is not just borrowing from Aristotle but also says that the command to learn the Oral Law includes the two subjects of Physics and Metaphysics as understood by the ancient Greeks. So he is certainly not thinking of Aristotle of Plato as being forbidden.


One person was involved in a cult (the Adi Da group) and left it. He died in  a plane crash a few months later. But he left a few writings and interviews which explain the problem. He called it "consciousness trap." Books that seems to have everything right and even great advice--but there is some consciousness trap hidden inside them.

[כל הפורש מעבודה זרה מיד מת  who ever separates himself from idol worship immediately dies. That is there is no escape. As for that fellow who fell into that cult I can only say that some people have come into the world to reveal some great secret and once they reveal it they are gone. It is almost as if they gave their life in order to bring some great knowledge into the world.

Like President Kennedy brought the awareness of jogging into the world. So that fellow who fell into that cult- perhaps he existed just to tell us all some of the dangers of cults and how to be afraid of things we ought to be afraid of.




In any case, if there are people out there that want to know what I think are kosher Torah books: the Written and Oral Law [the two Talmuds and midrashei Chazal]. There is little in mysticism that I think is kosher. The only kosher things would be the Arizal himself and Yaakov Abuchatzeira, nothing else. Everything else I would burn [just like the Gra did in Villna] as being books using the Chazal to create cults of idolatry.\

___________________________________________________________________________

 ספרים חיצוניים. The  way the רי''ף  and רא''ש understand this is that ספרים חיצוניים are books that explain the Torah not according to קבלת חז''ל. There are lots of books in the חרדי world that would come under the category of ספרים חיצוניים outside books according to that definition.

Almost all religious books nowadays explain the Torah not according to the tradition of חז''ל  the sages of the Talmud. They always add מצוות that are not from Torah nor the Talmud. Always. And they subtract things the חז''ל say are important. And they pervert the meaning of Torah to always mean that their cult is the right one.



The back topic  starts with a משנה in סנהדרין: אלו בם שאין להם חלק בעולם הבאה האפיקורסים וכו' רבי עקיבא אמר גם הקורא בספרים חיצונים The רבב''ם does אינו פוסק כרבי עקיבא. He brings in הלכות תשובה all the things that one loses his portion in the next world for and does not include the statement of רבי עקיבא. But to the רמב''ם there are books that are forbidden ספרי עבודה זרה books on idol worship.  This is brought in הלכות עבודה זרה.

Does the רמב''ם have the version printed in our גמרא outside books are ספרי מינים?

רש''י מפרש מינים להיות עובדי כוכבים  Is this perhaps what the רמב''ם is thinking? מינים we know has a specific definition and it does not mean idolatry.
We know the רמב''ם is not just borrowing from אריסטו but also says that the command to learn the Oral Law includes the two subjects of פיסיקה  and Metaphysics as understood by the ancient Greeks. So he is certainly not thinking of Aristotle of Plato as being forbidden.


One person was involved in a cult  and left it. He died in  a plane crash a few months later. But he left a few writings and interviews which explain the problem. He called it "consciousness trap." Books that seems to have everything right and even great advice--but there is some consciousness trap hidden inside them.

[כל הפורש מעבודה זרה מיד מת  who ever separates himself from idol worship immediately dies. That is there is no escape. As for that fellow who fell into that cult I can only say that some people have come into the world to reveal some great secret and once they reveal it they are gone. It is almost as if they gave their life in order to bring some great knowledge into the world.


) סנהדרין. פרק חלק. ספרים חיצוניים. האופן שבו רי''ף ורא''ש הבינו את זאת הוא כי ספרים חיצוניים הם ספרים המסבירים את התורה ולא על פי קבלת חז''ל. יש המון ספרים בעולם החרדיים  שיגיעו תחת הקטגוריה של הספרים חיצוניים. כל הספרים הדתיים כמעט כולם בימינו באים לפרש את התורה ולא על פי המסורת של חז''ל. הם תמיד  רוצים להוסיף מצוות שאינן מן התורה ולא בתלמוד. תמיד. והם רוצים להחסיר דברים שחז''ל אומרים שהם חשובים. והם סוטים המשמעות של התורה תמיד לומר כי הפולחן שלהם הוא נכון. את הנושא מתחיל עם המשנה בסנהדרין: אלו בם שאין להם חלק בעולם הבא האפיקורסים וכו' רבי עקיבא אמר גם הקורא בספרי חיצונים. רבב''ם  אינו פוסק כרבי עקיבא. הוא מביא בהלכות תשובה כל הדברים שאחד מאבד את חלקו בעולם הבא ואינו כולל את הדעה על רבי עקיבא. אבל  להרמב''ם ישנם ספרים אסורים, ספרים על עבודת אלילים. זה מובא הלכות עבודה זרה. האם לרמב''ם את הגרסה של  הגמרא שלנו "ספרי מינים"? רש''י מפרש מינים להיות עובדי כוכבים. האם זה אולי מה שהיה רמב''ם גרס. אבל מינים אנחנו יודעים את ההגדרה הספציפית וזה לא  עבודה זרה. אנחנו יודעים את רמב''ם הוא פשוט לא רק לווה מאריסטו אלא גם אומר כי הפקודה כדי ללמוד את התורה שבעל פה כוללת את שני נושאים של פיסיקה ומטאפיסיקה כפי שהם היו מובנים על ידי היוונים העתיקים. אז הוא בהחלט לא חושב על אריסטו ואפלטון כמי אסור.
ספרים חיצונים יש להם  "מלכודת תודעה." ספרים שנראה שיש להם את הכל נכון ואפילו עצות נהדרות - אבל יש מלכודת תודעה, חלק חבוי בהם.

Religious people often display the basic set of OCD (obsessive compulsive disorder) behavior that is characteristic of very sick schizoid personalities.

Without Musar [the Ethics of the Torah], religious people display the basic set of OCD (obsessive compulsive disorder) behavior that is characteristic of very sick schizoid personalities. That is what is the top of the list with obsessive compulsive disorder? Obsession with bodily cleanliness, food preparation, obsession with holy places and sexual obsessions.  When people are religious, but without Musar, they become infected with  schizoid personality traits. They get obsessed with mikveh, with extra restrictions on food preparation that have nothing to do with Torah, they get obsessed with graves of tzadikim (and even graves of not tzadikim) and sexual obsessions e.g. with zniut and the like.
And they think their obsessions with these things makes them tzadikim, and they expect to get paid for being tzadikim. What got me fed up with them is after they spend all their time and effort on their obsessions (which have nothing to do with Torah), they have no time or energy left to be decent human beings.

I also found their idol worship highly annoying, [That is worship of their so called tzadikim.]

The word "Musar" refeers to books of moral principles written mainly during the Middle Ages, but also refers to one book written later,- the Mesilaat Yesharim by Luzato. That is the strict meaning. But in a more loose sense,it refers even to later books on ethics, even and including books wriiten by the diciples of Rav Israel Salanter

In terms of the beginning of the night I added this thought to what I had already written:

לתרץ את קושיית של נוגנבוער על ברמב''ם קידוש החודש פרק י''א הלכה ט''ז הרמב''ם קובע ניסן ג'  בשעה 18:00 כבסיס בשנת 1,178  והוא אומר שהשמש הממוצעת היה ב 7/3/32. אם הולכים בחזרה שני ימים מוצאים המולד האמצעי היה ניסן א' 6:23 בערב. אבל אם מסתכלים בפרק ו' איפה שהוא מסביר איך למצוא את המולד הממוצע, יוצא המולד בניסן א' ב7:40 בערב.
שמעתי  שויסנבערג תירץ את זה על ידי שהשקיעה הייתה ב6:14  ועוד הוא מוסיף עשרים דקות לראות את הלבנה, אבל עדיין נשארות חמישים דקות בלי הסבר.
 דָּוִד אמר: התירוץ הוא, שאם היה מולד ממוצע אחד, זה היה קשה. אבל יש שנים,- יש המהירות הממוצעת של הלבנה סביב הגלגל הגדול. ויש מהירות של הלבנה סביב הטבעת הקטנה. בשביל שהלבנה קבועה בתוך הטבעת הקטנה, היא הולכת במהירות יתירה כשהיא הולכת בכיוון גלגל הגדול. והיא הולכת לאט כשהיא הולכת בכיוון להיפוך. אגב הרמב''ם כתב שהחישובים שלו הם רק השערות, שלמעשה המולד באותו יום היה ב5:57 בערב." אגבת נראה שהרמב''ם פוסק כמו רבינו תם בעניין שקיעה, שאם לא כן והוא מחזיק המולד בשבע וארבעים, אז זה ניסן ב'.אבל אם הרמב''ם מחזיק שמן השקיעה הראשונה עד הלילה תשעים דקות אז המולד חל בניסן א

I want to add that the Radvaz also has a teshuva [letter] saying that the Rambam holds by Rabbainu Tam. I did not see his reasoning at the time but it might be what I have written here

An answer for the Rambam

[Link to book on Shas]  Link to book on Bava Metzia chs 8 and 9
For an introduction: There are 43 things one needs to brings a sin offering for, One is eating forbidden fat. If he ate a piece of fat and his wife comes in and asks, "Where is the forbidden fat I left on the table?" then he has to bring a sacrifice. If he ate one piece then another in one span and then knows about the first and brings a sacrifice, the second is included. If he ate two pieces and then remembers the first, and then eats a third and then brings a sacrifice on the first, the third is not included. "Knowings divide." In the way I explain the end of the Halacha; if he eats the first and second and remembers the first and then eats the third and remembers the second [so it is not all one span], then bringing on the second takes care of all three.



I wanted to answer a question in the Rambam laws of sacrifices for accidental sins. 6:11. My basic idea is this. He ate the first and second kezait (size of an olive) in one span of forgetfulness. Then he remembered the first one. And then ate a third kezait (size of an olive) in the same span of forgetfulness as the second one. [same as the beginning of that halacha]. But then (and this is the essential difference and the essential point.): At that point he remembered the second kezait. And he brings a sacrifice for the second Kezait (size of an olive).


The major difference in my new way is that he brings a sacrifice for the second Kezait not the first, and in that case the first and the third are included.  The Rambam did spell this out clearly. And also is the important point that there are two knowings. The first knowing is after he ate the first two and then he knows about the first Kezait (not the second), So when then he eats the third the second and third are in one span of forgetting. But it is not all one span.

The way to think of this  is where is the center of gravity? If one the acts of knowing then it is true the first and third are not in one span. But if the center of gravity is on the sacrifice then it is clear. He brings a sacrifice on the second-so you ask is the the kezait included? Yes, because it was in one span of forgetting with the second. Now you ask is the third included? You also have to answer yes, because it also was in one span of forgetting as the second. Therefore when he brings a sin offering for the second the first and third are both included.
[I forget who brought up the fact that this Rambam is hard to understand maybe it was the Beit Yoseph or maybe Rav Shach. We stumbled upon it when we were learning Rav Shach's Avi Ezri]

[In short the Rambam says he knows about the second. But that does not mean before he ate the third. That is the source of confusion.]
[I do not know why David Bronson did not answer the Rambam the way I just did, or even if he would accept it. ]

_________________________________________________________________________________

מבוא: יש ארבעים ושלשה סוגים של חטא שצריך להביא עליהם חטאת . חלב אחד מהם. אז הנה יש לנו מקרה שבו היה כזית חלב בתנור . בן אדם נכנס ואכל אותו. ואז אשתו נכנס ושאל, "איפה הוא כזית חלב ששם בתנור?" הוא צריך להביא חטאת. אם הוא אכל חתיכה אחת ואחר כך עוד אחת בפרק אחד ואז יודע על הראשונה הוא מביא קרבן, והשניה כלולה. אם הוא אכל שתי חתיכות ולאחר מכן זוכר את הראשונה ואז אוכל שלישית ואז מביא קרבן על הראשונה, השלישית אינה כלולה. ידיעה מחלקת. בדרך שאני מסביר סוף החוק: אם הוא אוכל את כזית הראשון והשני וזוכר את הראשון ואז אוכל את השלישי וזוכר את השני [כך שזה לא כל העלם אחד], אז מביא על השני ומתכפר על כל שלושתם .
רציתי לענות על שאלה בהלכות שגגות ברמב''ם פרק ו 'הלכה ט' והלכה י''א. הרעיון הבסיסי שלי היא כזאת. הוא אכל את כזית הראשונה ושנייה בפרק אחד של שכחה. ואז נזכר הראשון. ואז אכל כזית שלישית באותה התקופה של שיכחה של השנייה. זה אותו דבר כתחילת דין זה. אבל אז (וזה ההבדל המהותי ואת הנקודה החשובה.):  בשלב זה נזכר בכזית השני.  והוא מביא קרבן עבור השני.  הראשון והשלישי כלולים. רמב''ם כתב את זה בבירור.  הנקודה החשובה היא שיש שתי ידיעות. הידיעה הראשונה היא לאחר שאכל שני הראשונים ואז הוא יודע על  כזית הראשון, ולא על השני. לכן, כאשר לאחר מכן הוא אוכל השלישי, השני והשלישי הם בפרק אחד של שיכחה.  הדרך לחשוב על זה. איפה מרכז הכובד? אם מרכז הכובד הוא בידיעה, אז זה נכון שהראשון ושלישי אינם בפרק אחד. אבל אם מרכז הכובד הוא על הקרבה, אז ברור. הוא מביא קרבן על השני. אז אתה שואל "האם כזית הראשון  כלול?" כן, כי זה היה בפרק אחד של שיכחה עם השני. עכשיו אתה שואל, "האם השלישי בכלל?" אתה גם צריך לענות "כן", כי זה גם היה בפרק אחד של שכחה כמו השני. לכן כאשר הוא מביא קורבן חטאת עבור השני הראשון והשלישי שניהם כלולים.






_____________________________________________________________________________





Here is what I had written about this subject beforehand and as you can see I tried to answer the questions on the Rambam and then my learning partner David Bronson showed that my answer then did not work. Now I am answering this question in a new way.


) הלכות שגגות ברמב''ם פרק ו' הלכה ט' והלכה י''א. אני מביא כאן שאלה על רמב''ם. אבל לפני כן אני מחויב לעבור את הנושא. מבוא. יש ארבעים ושלשה סוגים של חטא שצריך להביא עליהם חטאת . כלומר  עז נקבה או כבשה. חטאת ניתן להביא רק לשוגג. אז הנה יש לנו מקרה שבו הייתה כזית חלב   בתנור. בן אדם נכנס ואכל אותו. ואז אשתו נכנסה ושאלה, "איפה הוא כזית החלב ששמתי בתנור?" הוא צריך להביא חטאת. אם אוכל חתיכת החלב, הוא מביא חטאת. אם הוא אכל כזית ולאחר מכן ידע שהיה חלב, ואז אכל כזית נוספת ולאחר מכן ידע על השני שהיה חלב, יש לו להביא חטאת על כל חתיכה. לא רק זה, אלא אם היו שתי ידיעות, היינו שהוא אכל כזית חלב, ואכל עוד כזית חלב, ואז הוא ידע על כזית הראשון ואחרי כן  ידע על כזית השני, הוא מביא שתי חטאות.  אתה לא צריך שתהיינה הידיעות בין שני מעשים של אכילה. שבת דף ע''א וכן ברמב''ם הלכות שגגות פרק ו': הלכה ט'. כלומר הרמב''ם החליט כמו רבי יוחנן שידיעות מחלקות, לא כמו ריש לקיש שהקרבת הקורבן היא מחלקת. כפרות מחלקות.
אם הוא אכל שני כזיתים כאחד בהעלמה אחת, ולאחר מכן ידע על כזית הראשון. לאחר מכן, באותו פרק הזמן של שיכחת השני אכל כזית שלישי. כשהוא מביא חטאת לחתיכה הראשונה, הוא פוטר את  הכזית השנייה. זה משגגות ברמב''ם פרק ו' הלכה י''א.  כל זה מהרמב''ם שגגות ו:י''א הוא אוכל שני כזיתים של חלב  בהעלמה אחת. ואז הוא יודע על כזית הראשון. לאחר מכן, באותו העלמה של כזית השני, הוא אוכל כזית שלישי.  הידיעה מחלקת הראשון מן השלישי. הוא יידרש חטאת לכזית הראשון, והשני ייכלל גם אם הוא לא יודע על זה עדיין. אם במקום זאת הוא הביא לשלישי  גם השני ייכלל. סוף ההלכה הוא זה: אם הוא נזכר בכזית השני, ומביא חטאת לזה, אז הראשון ושלישי יהיו כלולים, וכשהוא זוכר אותם הוא לא יידרש להקריב עוד.  בטעות חשבתי להסביר את סוף  הלכה י''א. חשבתי שהמקרה דומה לתחילת ההלכה אבל בהבדל אחד. הוא אכל כזית ראשון והשני, ואז נזכר בכזית השני, ולאחר מכן באותה העלמה של כזית הראשון אכל כזית השלישי. עכשיו הוא מביא חטאת לכזית השני. הראשון ושלישי מתכפרים לפי שהם היו  באותה העלמה כשני, אבל זה לא אותו הדבר כמו העלמה אחת על כולם. בדרך שלי כזית הראשונה וכזית שלישי נמצאים  בהעלמה אחת, וכי העובדה שלא היתה ידיעה שנייה עושה את  כל זה העלמה אחת. בדרך זו היא לא מקרה טריוויאלי שכל השלושה כזיתים נאכלו בהעלם אחד. החטאת באה אחרי כזית השלישי נאכל, ואז כשהוא נזכר בכזית הראשון והשלישי הם ייכללו. המוטיבציה לגישה שלי היא העובדה שאם במקרה שבו יש רק שני כזיתים, והוא אוכל כזית ראשון וכזית שני בהעלם אחד, ולאחר מכן זכר כזית ראשון ומביא חטאת לכזית הראשון לבד, כזית השני כלול באופן אוטומטי משום שלא היתה ידיעה שנייה לכזית השני. אבל אם הוא ידע על כזית שני לפני החטאת, הוא יצטרך להביא עוד חטאת כי הידיעה השנייה עושה הפרד.

למחרת: אמרתי להחברותא שלי את הרעיון.  אמרתי שכזית הראשון וכזית השני מחוברים. ולאחר מכן כזית שלישי וכזית ראשון מחוברים. לכן כזית שלישי מחובר לכזית שני באמצעות גשר דרך כזית הראשון.
הוא ציין כי זה לא יכול להיות נכון, כי אז זה יעבוד לתחילת ההלכה,הלכה י''א, כלומר, כאשר כזית הראשון וכזית השני היו בפרק אחד, ואז הוא נזכר בכזית הראשון ולאחר מכן אכל כזית שלישי באותה העלמה של כזית השני, במקרה שרק  הראשון והשני  מחוברים, וכשהוא מביא חטאת על  הראשון, אז כזית השני מוכלל. אז ברור כזית השני לא יכול לגשר בין  השלישי וראשון. אז כזית הראשון לא יכול לגשר בין השלישי והשני. וחוץ מזה הוא ציין כי הגמרא עצמה אומרת  גררא אחת אמרינן, שתי גררות לא אמרינן. ויתר על כן זה שכל ישר. אם הוא אכל הראשון ואז נזכר בו ולאחר מכן אכל כזית שנייה, אז כזית השני הוא לא באותה העלמה. אז במקרה שלי גם. כשהוא נזכר כזית השני זה עושה כזית השני וכזית השלישי בהעלמות נפרדות.

________________________________________________________________

The soft sciences I do not think are science at all but propaganda dressed in the clothing of science. But for the hard sciences, I do not think they contradict the Torah.

This all came about from the Enlightenment project of depriving kings and priests of their power and replacing them with scientists. It was inevitable at that point that once science gained the upper hand, there would be just as much abuse that had existed before in the priesthood, in kings and princes. Whoever wanted power could dress their illusions as science.


The best approach then, based on the (Rambam) Maimonides, is a balance between learning Torah and the true sciences-- Physics, Math, and STEM. The trouble however remains that the Enlightenment tried to address. Abuse of religion and politics. Abuse did not change its basic nature because it switched to science, and going back to religion does not change it ether. The Evil Inclination retains its power. As my brother put it: "people are people... are people."

The need for Guru

A lot of religious groups take advantage of the human need for a shaman, a holy man, a guru. The man that can play this role gets an amazing amount of benefits including the "Lift" of being adored by countless numbers of women much more than their own husbands. And the people that follow get the benefit of having a "Shaman" holy man. It matters little what religion involved because they all are trying to make profit by this human dynamic.
The first order of business of the Guru is the castrate all the other males--that is to make them into Beta Males where their wives listen to the shaman, guru or pastor; not their husbands.

And since being part of a group (a social super-organism) is central to all humans --and since the most effective and powerful super-organism is the one centered on the Alpha Male--one can not very well avoid this dynamic.

The best idea thus is to find the group that most accurately goes by objective morality. To my mind that is the Litvak Yeshiva [yeshiva based on the path of the Gra]. But that is really just based on my own positive experience in two of those kinds of places. Shar Yashuv and the Mir--both in NY. I admit other people may have had a worse experience, and I myself had some reason to think they are not all of equal quality after seeing many others  besides those two in NY.



But I try to support any group that I see as doing good work and I see their vector is towards objective morality and the God of Abraham Isaac and Jacob.

Trust that God will provide.

  I see my level of trust has gotten so low that I need something to imbed trust in Hashem back into my soul. It did occur to me  that some of the major tests that I have gone trough in life and that did not turn out well was because I did not have trust.

How to put this? Some of the best decisions I think I made were because I trusted in God and some of the worst decisions I made were based on lack of trust.

That to me means that this is an important issue for me. I mean it might be that it is a particular area that I need to work on.

In short, going to NY to a very good Lithuanian yeshiva, Shar Yashuv was at least based on some degree of trust that God would provide. That was in fact an important move because I highly doubt if I would ever have been “able to learn” without the few very crucial years I spent there and learned with the great Gaon, Naphtali Yegeer.

Later going to Israel also was based on a certain degree of trust that God would provide for my needs and the needs of my wife and children.

And leaving Israel was clearly based on a lack of trust.

So I am beginning to see this is an important issue.