A drop too much "Blame it on Jews" exists in the Alt Right. This is disturbing because I agree with almost everything else.There is an sad attempt to wipe out the white race. This is in the Jewish people as well with anti Ashkenazim prejudice. The values of private property, limited government, everything the opposite of socialism, are Torah values that I share with the Alt Right. Feminizes are certainly something that I see as a problem.
11.5.16
Talmud Shavuot 43b , Tosphot,
Conclusion
Mainly the idea is that the תוספות was asking a question in רבינו חננאל that seems to apply to רש''י just as well. But for some odd reason תוספות does not seem to want to ask it on רש''י. Then the מהרש''א gives and answer why תוספות asked on רבינו חננאל specifically. I asked that the idea of the מהרש''א does not seem to help anything. He uses the idea that a jump two steps is too much. I asked, but you have the same two steps to רש''י?
The answer. There in fact there is a third case. That is this each one רש''י and רבינו חננאל deal with a case someone, we do not know who, said the משכון is for the amount of the הלוואה. The difference of opinion is who said it. The idea I am trying to present is that to each one there is a third case. That is to רש''י we have the two cases when the מלווה spoke and when the מלווה did not speak. The third case is when the borrower spoke. And we can see easily that this will be different from the first two cases to רבי אליעזר .
But to רבינו חננאל we have two cases that the לווה spoke and he did not speak. But what happens in his opinion if the מלווה spoke. Then it would be the same as when the לווה did not speak. Thus the skipping the middle step applies to him and thus רש''י comes out better.
I do not have any kind of opinion that Tosphot can not be wrong. Rather. It is simply not possible that he did not think through something thoroughly.
מסקנה, בעיקר הרעיון הוא כי התוספות שואלים שאלה על רבינו חננאל שנראתה שחל על רש''י באותה מידה. אבל מסיבה כלשהי תוספות לא רוצים לשאול אותה על רש''י. ואז מהרש''א נותן תשובה לענות מדוע תוספות שואלים על רבינו חננאל במיוחד. שאלתי שהרעיון של המהרש''א לא נראה שתעזור כלום. הוא מנצל את הרעיון של קפיצה שני צעדים היא יותר מדי. שאלתי, אבל יש לך את אותם שני צעדים רש''י? התשובה. יש למעשה קיים מקרה שלישי. כלומר כל אחד, רש''י ורבינו חננאל עסקים עם מקרה שמישהו, אנחנו לא יודעים מי, אמר שהמשכון הוא בגין הסכום של ההלוואה. הבדל דעות מי אמר את זה. הרעיון שאני מנסה להציג הוא כי לכל אחד יש מקרה שלישי. הווה רש''י יש לנו שני מקרים כאשר המלווה דיבר וכאשר שמלווה לא דבר. המקרה השלישי הוא כאשר הלווה דיבר. ואנחנו יכולים לראות בקלות כי זה יהיה שונה משני המקרים הראשונים לרבי אליעזר. אבל לרבינו חננאל יש לנו שני מקרים, הלווה דיבר, והוא לא דיבר. אבל מה קורה לדעתו אם המלווה דיבר. אז זה יהיה זהה כאשר הלווה לא דיבר. כך דילוג על שלב הביניים חל עליו, ולכן הוא רש''י יוצא טוב יותר.
Mainly the idea is that the תוספות was asking a question in רבינו חננאל that seems to apply to רש''י just as well. But for some odd reason תוספות does not seem to want to ask it on רש''י. Then the מהרש''א gives and answer why תוספות asked on רבינו חננאל specifically. I asked that the idea of the מהרש''א does not seem to help anything. He uses the idea that a jump two steps is too much. I asked, but you have the same two steps to רש''י?
The answer. There in fact there is a third case. That is this each one רש''י and רבינו חננאל deal with a case someone, we do not know who, said the משכון is for the amount of the הלוואה. The difference of opinion is who said it. The idea I am trying to present is that to each one there is a third case. That is to רש''י we have the two cases when the מלווה spoke and when the מלווה did not speak. The third case is when the borrower spoke. And we can see easily that this will be different from the first two cases to רבי אליעזר .
But to רבינו חננאל we have two cases that the לווה spoke and he did not speak. But what happens in his opinion if the מלווה spoke. Then it would be the same as when the לווה did not speak. Thus the skipping the middle step applies to him and thus רש''י comes out better.
I do not have any kind of opinion that Tosphot can not be wrong. Rather. It is simply not possible that he did not think through something thoroughly.
מסקנה, בעיקר הרעיון הוא כי התוספות שואלים שאלה על רבינו חננאל שנראתה שחל על רש''י באותה מידה. אבל מסיבה כלשהי תוספות לא רוצים לשאול אותה על רש''י. ואז מהרש''א נותן תשובה לענות מדוע תוספות שואלים על רבינו חננאל במיוחד. שאלתי שהרעיון של המהרש''א לא נראה שתעזור כלום. הוא מנצל את הרעיון של קפיצה שני צעדים היא יותר מדי. שאלתי, אבל יש לך את אותם שני צעדים רש''י? התשובה. יש למעשה קיים מקרה שלישי. כלומר כל אחד, רש''י ורבינו חננאל עסקים עם מקרה שמישהו, אנחנו לא יודעים מי, אמר שהמשכון הוא בגין הסכום של ההלוואה. הבדל דעות מי אמר את זה. הרעיון שאני מנסה להציג הוא כי לכל אחד יש מקרה שלישי. הווה רש''י יש לנו שני מקרים כאשר המלווה דיבר וכאשר שמלווה לא דבר. המקרה השלישי הוא כאשר הלווה דיבר. ואנחנו יכולים לראות בקלות כי זה יהיה שונה משני המקרים הראשונים לרבי אליעזר. אבל לרבינו חננאל יש לנו שני מקרים, הלווה דיבר, והוא לא דיבר. אבל מה קורה לדעתו אם המלווה דיבר. אז זה יהיה זהה כאשר הלווה לא דיבר. כך דילוג על שלב הביניים חל עליו, ולכן הוא רש''י יוצא טוב יותר.
Tosphot
In the previous essay in Hebrew I bring together a few ideas. Mainly the idea is that the Tosphot was asking a question in Rabbainu Chananel that seems to apply to Rashi just as well. But for some odd reason Tosphot does not seem to want to ask it on Rashi. Then the Maharsha gives and answer why Tosphot asked on Rabbainu Chananele specifically. In my original essay I simply pointed out that the idea of the Mahrasha does not seem to help anything.. He uses the idea that a quantum jump two steps is too much. I asked, "You have the same two steps to Rashi?" But frankly it bothered me. There simply is no way on God's dear Earth that this could a have escaped the attention of the Tosphot and the Maharsha. Therefore I spent something thinking about this as I was out shopping and God granted to me to figure out the answer. That in fact there is a third case. That is this each one -Rashi and Rabbainu Chananel deal with a case someone [we do not know who] said the pledge is for the amount of the loan. The difference of opinion is who said it. The idea I am trying to present is that to each one there is a third case. That is to Rashi we have the two cases when the lender spoke and when the lender did not speak. The third case is when the borrower spoke. And we can see easily that this will be different from the first two cases to Rabbi Eliezer.
But to Rabbainu Chananel we have two cases that the borrower spoke and he did not speak. But what happens in his opinion if the lender spoke. Then it would be the same as when the borrower did not speak. Thus the skipping the middle step applies to him and thus Rashi comes out better.
--------------------------------------------------------------------------------------------
_________________________________________________________________________________
Conclusion
Mainly the idea is that the תוספות was asking a question in רבינו חננאל that seems to apply to רש''י just as well. But for some odd reason תוספות does not seem to want to ask it on רש''י. Then the מהרש''א gives and answer why תוספות asked on רבינו חננאל specifically. I asked that the idea of the מהרש''א does not seem to help anything. He uses the idea that a jump two steps is too much. I asked, but you have the same two steps to רש''י?
The answer. There in fact there is a third case. That is this each one רש''י and רבינו חננאל deal with a case someone, we do not know who, said the משכון is for the amount of the הלוואה. The difference of opinion is who said it. The idea I am trying to present is that to each one there is a third case. That is to רש''י we have the two cases when the מלווה spoke and when the מלווה did not speak. The third case is when the borrower spoke. And we can see easily that this will be different from the first two cases to רבי אליעזר .
But to רבינו חננאל we have two cases that the לווה spoke and he did not speak. But what happens in his opinion if the מלווה spoke. Then it would be the same as when the לווה did not speak. Thus the skipping the middle step applies to him and thus רש''י comes out better.
But to Rabbainu Chananel we have two cases that the borrower spoke and he did not speak. But what happens in his opinion if the lender spoke. Then it would be the same as when the borrower did not speak. Thus the skipping the middle step applies to him and thus Rashi comes out better.
--------------------------------------------------------------------------------------------
_________________________________________________________________________________
Conclusion
Mainly the idea is that the תוספות was asking a question in רבינו חננאל that seems to apply to רש''י just as well. But for some odd reason תוספות does not seem to want to ask it on רש''י. Then the מהרש''א gives and answer why תוספות asked on רבינו חננאל specifically. I asked that the idea of the מהרש''א does not seem to help anything. He uses the idea that a jump two steps is too much. I asked, but you have the same two steps to רש''י?
The answer. There in fact there is a third case. That is this each one רש''י and רבינו חננאל deal with a case someone, we do not know who, said the משכון is for the amount of the הלוואה. The difference of opinion is who said it. The idea I am trying to present is that to each one there is a third case. That is to רש''י we have the two cases when the מלווה spoke and when the מלווה did not speak. The third case is when the borrower spoke. And we can see easily that this will be different from the first two cases to רבי אליעזר .
But to רבינו חננאל we have two cases that the לווה spoke and he did not speak. But what happens in his opinion if the מלווה spoke. Then it would be the same as when the לווה did not speak. Thus the skipping the middle step applies to him and thus רש''י comes out better.
This would be the main idea of the previous essay. Here I set forth the question. Then I give a preliminary idea that does not seem to help much but it does clarify things. Then in the end I use that idea to obtain and answer for the Tosphot and Maharasha
) שבועות מ''ג ע''ב וב''מ פ''א ע''ב. קושיה על תוספות בשבועות מ''ג ע''ב וב''מ פ''א ע''ב. בקיצור, תוספות הוא שואל שתי שאלות על רבינו חננאל שיכולות להיות מיושמות על רש''י. אבל תוספות לא רוצה לשאול על רש''י. אז המהרש''א נותן תשובה מדוע שאלה אחת יכולה להיות יותר רלוונטית לרבינו חננאל. אבל הרעיון של המהרש''א חל באותה המידה על רש''י. הרעיון הבסיסי הוא זה. שמואל אומר שאם מלווה לקח משכון ואיבד אותו, הוא מאבד את כל ההלוואה. הגמרא שואלת, זה לא נראה כמו רבי אליעזר ולא רבי עקיבא. המחלוקת היא כך: רבי אליעזר אומר שהוא לוקח שבועה ואינו מאבד שום דבר. רבי עקיבא אומר שהוא מאבד את השווי של המשכון. בגרסה שלנו והגרסה של רש''י, הגמרא עונה: שמואל הוא כאשר המלווה לא מפרש, והמחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר היא כאשר הוא מפרש. רבינו חננאל מהפך את זה: היינו שמואל הוא כאשר הוא מפרש, ורבי אליעזר ורבי עקיבא הם כאשר הוא לא מפרש. הגמרא בבבא מציעא פא: בנימה רלוונטית מנסה לקבל תוצאה שהמשנה שם יכולה להיות כמו שניהם, (רבי אליעזר ורבי עקיבא), ולא יכולה לעשות את זאת. המשנה שם אומרת: המלווה הוא שומר שכר ביחס למשכון. זה טוב לרבי עקיבא, אבל לא לרבי אליעזר. אז תוספות שואלים אם רבינו חננאל נכון, אז המשנה בבבא מציעא היא דעת של כולם וזה כאשר הוא מפרש כמו שמואל. השאלה של המהרש''א היתה שאותה שאלה חלה על רש''י כשהוא לא הסביר כמו שמואל. שאלה נוספת של תוספות על רבינו חננאל. רבי אליעזר לוקח זינוק יותר מדאי גדול. כאשר המלווה לא מסביר את הכל, אז הוא מפסיד את כל החוב, וכאשר הוא אינו מסביר הוא אינו מפסיד כלום. מהרש''א אומר הנקודה האחרונה של תוספות זו הסיבה שהתוספות לא שואלים את השאלה הראשונה שלהם על רש''י. השאלה שלי היא אותה הנקודה המדויקת חלה על רש''י. כלומר: המהרש''א הציע שתוספות חושב שאם זה נכון שהגרסה הוא כמו רש''י, אז רבי אליעזר עשוי לעשות רק צעד. אם המלווה מפרש אינו מפסיד כלום, וכאשר הוא אינו מסביר, אז המשכון כנגד שיווי ההלוואה המדויק. השאלה שלי היא אותה תשובה עובדת אפילו טוב יותר לרבינו חננאל. הוא לא מאבד שום דבר כשהוא לא מפרש, ורק כנגד ההלוואה כשהוא מפרש. בפירוט יותר: השאלה שלי על תוספות ומהרש''א היא זאת: המהרש''א אומר שאנחנו יכולים לומר מתי הגמרא אומרת שרבי אליעזר ורבי עקיבא מסכימים עם שמואל שזה אומר שכל אחד עושה צעד אחד מעמדת המוצא שלהם צעד אחד יותר קדימה. השאלה שלי היא שזה עובד גם לרבינו חננאל. כלומר, כאשר הוא מסביר שרבי אליעזר עולה צעד אחד לומר שלגבי ההלוואה, המשכון מקביל רק לשוויו. וכשהוא לא מסביר ומפרש, אז המשכון לא קשור להלוואה בכלל. אבל לרש''י זה לא יעבוד. כשהוא לא מסביר ומפרש את זה, המשכון מקביל לשוויו, אבל כשהוא מסביר שהמשכון כנגד ההלוואה, אז הוא לא קשור להלוואה בכלל.
) מחלוקת בין רש''י ואת רבינו חננאל. שאלת הגמרא המקורית הייתה זאת: האם יש מחלוקת בין שמואל לבין רבי עקיבה ורבי אליעזר? גמרא משיבה אין. האחת היא כאשר המלווה הסביר והמקרה השני הוא כאשר הוא לא עשה את זאת. רש''י אומר במקרה של שמואל הוא כאשר הוא לא עשה זאת.
זה הגיוני לומר שרבינו חננאל התכוון כי הגמרא לא השתמשה במילת "מלווה" כי זה לא הגיוני עבור המלווה להסביר שהמשכון הוא עבור ההלוואה כולה אם כי להחליש את עמדתו.
אני המצביע על כך שהגמרא עלתה חזרה למיקום המקורי שלה על פי תוספות ואת הרי''ף. אז עכשיו הגמרא מבינה שאת עמדתה המקורית זו הגיוני. והעובדה הפשוטה היא על פי הרעיון הזה כי רבינו חננאל הוא כאשר הלווה דיבר, רש''י הוא כאשר המלווה דיבר. אנחנו יוצאים עם המסקנה המצטיינת והמדהימה שאין ויכוח. אם הלווה דיבר, אז הגדיל את כוחו ולכן אם המלווה איבד את המשכון זה נערך על ההלוואה כולה. אם המלווה דבר, אז זה היה הוא שהגדיל את כוחו ואת המשכון נערך רק על פי ערך כספי שלו. בנוסף לזה, על פי מה שכתבתי לפני כן כי המקרים בבבא מציעא ק''ד ובשבועות מ''ד שונים גם זה עשוי לעשות את ההבדל. כלומר: שבועות הוא כאשר המשכון אבד ואת הגמרא בבבא מציעא ק''ד היא כאשר ההלוואה לא שולמה בחזרה ולכן מלווה יכולה ללכת אחרי כל המשכון. היציאה בעקבות המשכון כולו עשויה להיות כשזה היה המלווה שדבר. המקרה בשבועות הוא כאשר הלווה דיבר. וכך שני אלה בהסכמה. והרעיון הזה כי הגמרות במקומות שונים מסכימות בהחלט אקסיומה התחלתי של תוספות. זה עשוי לעזור לנו מבחינת ראש החודש גם. שהשני גמרות בראש השנה וסנהדרין ע' ע''ב נראות שלא בהסכמה. הגמרא בסנהדרין נראה שיום ראש החודש אינו תלוי בסנהדרין ודעה אחת בתוספות זה אומר שמולד למרות שאתה לא יכול לראות אתו בפועל ראש חודש. הגמרא בראש השנה הופך את הכל וברור שהכל תלוי ביכולת לראות את הלבנה . כדי לפתור בעיה זו אפשר לומר ההבדל הוא כאשר קיים ישיבת הסנהדרין או לא.
ברוך השם. אני חושב שאני מצאתי דרך כלשהי להבין תוספות ואת מהרש''א על בבא מציעא פ''ד ושבועות דף מ''ג ע''ב. הייתי רוצה להביע את הרעיון הבסיסי ולאחר מכן להיכנס לפרטים בעזרת השם. אני חושב תוספות והמהרש''א קרוב לוודאי שכבר הבינו מה שאמרתי על רבינו חננאל כי במקרה שלו זה לא רק שהוא משנה המקרה של מפרש אלא גם מיהו מפרש. אפשר לקחת את זה כנתון, ואקסיומה. רעיון זה כשלעצמו לא עוזר בהתחלה. אבל הבה נחשוב מה ההשלכות הן. נניח רבינו חננאל אומר שהמקרה של שמואל הוא כאשר הלווה הוא מפרש. בהתחלה זה לא נראה שיחול שינוי משמעותי. אבל זה משנה משהו חיוני. כלומר זה. כי שמואל הוא כאשר הלווה הוא מפרש המשכון הוא עבור כל הלוואה. המקרה של רבי עקיבא הוא כאשר הלווה לא מסביר כלום. אז מה קורה אם המלווה הוא מפרש? זה יהיה אותו הדבר כמו לא הסביר שום דבר. רבי אליעזר היה אומר שהוא מקבל את ההלוואה כולה. זה אותו דבר של קפיצה של שני שלבים שתוספות לא אוהבים. אבל לרש''י הדברים שונים. המקרה של רבי עקיבא ורבי אליעזר הוא כאשר המלווה הוא מפרש. ואז שמואל הוא כשהוא לא מפרש. אז מה קורה אם הלווה הוא מפרש לרש''י? אפילו רבי אליעזר היה מודה שזה לא אותו בדבר כמו אם אף אחד לא אמר כלום. במקום זאת החוק יחזור לרבי עקיבא כי סכום שהמשכון היה שווה לא צריך לפרוע אל המלווה. לכן אין קפיצה של שני שלבים שתוספות לא אוהבים. ולכן דעתו של רש''י יוצאת טוב יותר מאשר רבינו חננאל
ברוך השם. אני חושב שאני מצאתי דרך כלשהי להבין תוספות ואת מהרש''א על בבא מציעא פ''ד ושבועות דף מ''ג ע''ב. הייתי רוצה להביע את הרעיון הבסיסי ולאחר מכן להיכנס לפרטים בעזרת השם. אני חושב תוספות והמהרש''א קרוב לוודאי שכבר הבינו מה שאמרתי על רבינו חננאל כי במקרה שלו זה לא רק שהוא משנה המקרה של מפרש אלא גם מיהו מפרש. אפשר לקחת את זה כנתון, ואקסיומה. רעיון זה כשלעצמו לא עוזר בהתחלה. אבל הבה נחשוב מה ההשלכות הן. נניח רבינו חננאל אומר שהמקרה של שמואל הוא כאשר הלווה הוא מפרש. בהתחלה זה לא נראה שיחול שינוי משמעותי. אבל זה משנה משהו חיוני. כלומר זה. כי שמואל הוא כאשר הלווה הוא מפרש המשכון הוא עבור כל הלוואה. המקרה של רבי עקיבא הוא כאשר הלווה לא מסביר כלום. אז מה קורה אם המלווה הוא מפרש? זה יהיה אותו הדבר כמו לא הסביר שום דבר. רבי אליעזר היה אומר שהוא מקבל את ההלוואה כולה. זה אותו דבר של קפיצה של שני שלבים שתוספות לא אוהבים. אבל לרש''י הדברים שונים. המקרה של רבי עקיבא ורבי אליעזר הוא כאשר המלווה הוא מפרש. ואז שמואל הוא כשהוא לא מפרש. אז מה קורה אם הלווה הוא מפרש לרש''י? אפילו רבי אליעזר היה מודה שזה לא אותו בדבר כמו אם אף אחד לא אמר כלום. במקום זאת החוק יחזור לרבי עקיבא כי סכום שהמשכון היה שווה לא צריך לפרוע אל המלווה. לכן אין קפיצה של שני שלבים שתוספות לא אוהבים. ולכן דעתו של רש''י יוצאת טוב יותר מאשר רבינו חננאל
Tosphot and The Maharsha on Bava Metzia and Shavuot page 43.
Blessed be God. I think I may have found some way to understand Tosphot and The Maharsha on Bava Metzia and Shavuot page 43.
I would like the express the basic idea and then go into detail. [God willing.] What I think is this. I think the Tosphot and the Mahrasha must have already understood what I was saying about Rabbainu Chananel that in his case it is not just which is the case of מפרש but also who is מפרש. Lets take this as a given, and axiom. This idea in itself does not help at first. But let us think what the implications are.
Let's say Rabbainu Chananel is saying that the case of Shmuel is when the borrower is מפרש. At fist this does not seem to change much. But it does change something essential. That is this. That Shmuel is when the borrower explaining the pledge is for the whole loan. The case of Rabbi Akiva is when the borrower is not explain anything. Then what happens if the lender is מפרש? It would be the same as not explaining anything. Rabbi Eliezer would say he gets the whole loan repaid. It is the same jump of two steps that Tosphot does not like.
But to Rashi things are different. The case of Rabbi Akiva and Rabbi Eliezer is when the lender is מפרש. Shmuel is when he was not מפרש. Then what happens in if the borrower is מפרש to Rashi? Even to Rabbi Eliezer it would not be the same as if no one said anything. Rather the law would revert to Rabbi Akiva that the amount the pledge was worth does not need to be repaid to the lender.
Therefore there is no jump of two steps that Tosphot does not like. And therefore the opinion of Rashi comes out better than Rabbainu Chananel.
________________________________________________________________________________
Blessed be God. I think I may have found some way to understand תוספות and the מהרש''א on בבא מציעא and שבועות דף מ''ג ע''ב.
I would like the express the basic idea and then go into detail בעזרת השם/ What I think is this. I think the תוספות and the מהרש''א must have already understood what I was saying about רבינו חננאל that in his case it is not just which is the case of מפרש but also who is מפרש. Lets take this as a given, and axiom. This idea in itself does not help at first. But let us think what the implications are.
Let's say רבינו חננאל is saying that the case of שמואל is when the לווה is מפרש. At first this does not seem to change much. But it does change something essential. That is this. That שמואל is when the לווה is מפרש the משכון is for the whole הלוואה The case of רבי עקיבא is when the לווה is not explain anything. Then what happens if the מלווה is מפרש? It would be the same as not explaining anything. רבי אליעזר would say he gets the whole loan repaid. It is the same jump of two steps that תוספות does not like.
But to רש''י things are different. The case of רבי עקיבא and רבי אליעזרis when the מלווה is מפרש. Then שמואל is when he was not מפרש. Then what happens in if the לווה is מפרש to רש''י? Even to רבי אליעזר it would not be the same as if no one said anything. Rather the law would revert to רבי עקיבא that the amount the pledge was worth does not need to be repaid to the מלווה.
Therefore there is no jump of two steps that תוספות does not like. And therefore the opinion of רש''י comes out better than רבינו חננאל.
I would like the express the basic idea and then go into detail. [God willing.] What I think is this. I think the Tosphot and the Mahrasha must have already understood what I was saying about Rabbainu Chananel that in his case it is not just which is the case of מפרש but also who is מפרש. Lets take this as a given, and axiom. This idea in itself does not help at first. But let us think what the implications are.
Let's say Rabbainu Chananel is saying that the case of Shmuel is when the borrower is מפרש. At fist this does not seem to change much. But it does change something essential. That is this. That Shmuel is when the borrower explaining the pledge is for the whole loan. The case of Rabbi Akiva is when the borrower is not explain anything. Then what happens if the lender is מפרש? It would be the same as not explaining anything. Rabbi Eliezer would say he gets the whole loan repaid. It is the same jump of two steps that Tosphot does not like.
But to Rashi things are different. The case of Rabbi Akiva and Rabbi Eliezer is when the lender is מפרש. Shmuel is when he was not מפרש. Then what happens in if the borrower is מפרש to Rashi? Even to Rabbi Eliezer it would not be the same as if no one said anything. Rather the law would revert to Rabbi Akiva that the amount the pledge was worth does not need to be repaid to the lender.
Therefore there is no jump of two steps that Tosphot does not like. And therefore the opinion of Rashi comes out better than Rabbainu Chananel.
________________________________________________________________________________
Blessed be God. I think I may have found some way to understand תוספות and the מהרש''א on בבא מציעא and שבועות דף מ''ג ע''ב.
I would like the express the basic idea and then go into detail בעזרת השם/ What I think is this. I think the תוספות and the מהרש''א must have already understood what I was saying about רבינו חננאל that in his case it is not just which is the case of מפרש but also who is מפרש. Lets take this as a given, and axiom. This idea in itself does not help at first. But let us think what the implications are.
Let's say רבינו חננאל is saying that the case of שמואל is when the לווה is מפרש. At first this does not seem to change much. But it does change something essential. That is this. That שמואל is when the לווה is מפרש the משכון is for the whole הלוואה The case of רבי עקיבא is when the לווה is not explain anything. Then what happens if the מלווה is מפרש? It would be the same as not explaining anything. רבי אליעזר would say he gets the whole loan repaid. It is the same jump of two steps that תוספות does not like.
But to רש''י things are different. The case of רבי עקיבא and רבי אליעזרis when the מלווה is מפרש. Then שמואל is when he was not מפרש. Then what happens in if the לווה is מפרש to רש''י? Even to רבי אליעזר it would not be the same as if no one said anything. Rather the law would revert to רבי עקיבא that the amount the pledge was worth does not need to be repaid to the מלווה.
Therefore there is no jump of two steps that תוספות does not like. And therefore the opinion of רש''י comes out better than רבינו חננאל.
Subscribe to:
Posts (Atom)