If one hands over to another coins that are not tied up, then he can use them. If they are robbed then to Rav Huna he has to pay them back. To Rav Nahman he does not have to since he is in the category of a paid guard who is not obligated to pay back in case of robbery, [But in case they were lost or stolen then he would have to pay.] Rav Nahman asks on Rav Huna from a teaching" If a gizbar [a person in charge of the money of the Temple] hands loose coins to a money changer and the money changer uses that money then the Gizbar is guilty of meila] [using money that was dedicated to the Temple for private use]. To Rav Huna he should be guilty even if the money changer did not use the money. My question here is that acquiring of a paid guard or a borrower is by picking up. Not by usage. But to be guilty of meila does require use. so the same question applies to Rav Nahman. changing domain and acquiring of the money as a loan or as a paid guard happens before usage. But if you want to say that anyway, there is no meila until usage, then to both Rav Nahman and Rav Huna cases there should not be meila until it is used and in any case it not clear why the gizbar is guilty of meila when the money changer uses the money. He should be guilty right away.
I was at the sea again and on the way back it occurred to me how one might answer the question I asked yesterday night. I think Rav Nahman must be understanding Rav Huna to mean that the money is considered a loan, not as a borrowing of an object where the object is considered as belonging to the original owner. That it unlike a loan where the money belong to the borrower but he has to pay back that same amount. so both Rav Nahman and Rav Huna are understanding that for there to be meila there has to be change of ownership or usage. This is like Rav Huna in Bava Metzia page 99 Rav Huna said one who borrows an ax, if he chopped with it he transgress and if not then not. so now the question of Rav Nahman makes sense. If the money that was handed to the money changer was a loan then if the money changer doe not use it, still since it is a loan the gizbar should transgress the prohibition of meila right away
I would like to mention that this is also how Rav Shach understands the question of Rav Nahman on Rav Huna in Laws of Robbery and Loss chapter 13 halacha 17
I
__________________________________________________________________________________
If one hands over to another coins that are not tied up, then he can use them. If they are robbed then to רב הונא he has to pay them back. To רב נחמן he does not have to since he is in the category of a paid guard who is not obligated to pay back in case of גזילה, [But in case they were lost or גנבה then he would have to pay.] רב נחמן asks on רב הונא from a teaching" If a גזבר [a person in charge of the money of the Temple] hands loose coins to a money changer (שולחני), and the money changer uses that money then the גזבר is guilty of מעילה. To רב הונא he should be guilty even if the money changer did not use the money. My question here is that acquiring of a paid guard or a borrower is by picking up. Not by usage. But to be guilty of מעילה does require use. so the same question applies to רב נחמן. changing domain and acquiring of the money as a loan or as a paid guard happens before usage. But if you want to say that anyway, there is no מעילה until usage, then to both רב נחמן and רב הונא cases there should not be מעילה until it is used and in any case it not clear why the גזבר is guilty of מעילה when the money changer uses the money. He should be guilty right away.
It occurred to me how one might answer the question. I think רב נחמן must be understanding Rav Huna to mean that the money is considered a loan, not as a borrowing of an object where the object is considered as belonging to the original owner. That it unlike a loan where the money belong to the borrower but he has to pay back that same amount. so both רב נחמן and רב הונא are understanding that for there to be מעילה there has to be change of ownership or usage. This is like רב הונא in בבא מציעא צ''ט רב הונא said one who borrow an ax, if he chopped with it, he transgress מעילה and if not then not. so now the question of רב נחמן makes sense. If the money that was handed to the money changer שלחני was a loan then if the money changer אינו משתמש , still since it is a loan the גזבר should transgress the prohibition of מעילה right away
אם אחד מוסר לאחר מטבעות שאינם קשורים, אז הוא יכול להשתמש בהם. אם הם נשדדו אז לרב הונא הוא צריך לשלם. לרב נחמן אינו חייב כיון שהוא בקטגוריה של שומר בתשלום שאינו חייב להחזיר במקרה של גזלה, [אבל במקרה שאבדו או גנבו אז יצטרך לשלם.] רב נחמן שואל על רב הונא מהוראה: אם גזבר [אחראי על כספי המקדש] מוסר מטבעות לחלפן (שולחני), והחלפן משתמש בכסף זה אז הגזבר אשם במעילה. לרב הונא הוא צריך להיות אשם גם אם חלפן הכספים לא השתמש בכסף. השאלה שלי כאן היא שקניין שומר שכר או לווה היא על ידי הגבה, לא על ידי שימוש. אבל כדי להיות אשם במעילה כן דורש שימוש. אז אותה שאלה חלה על רב נחמן. שינוי רשות ורכישת הכסף כהלוואה או כשומר שכר קורה לפני השימוש. אבל אם אתה רוצה להגיד בכל מקרה אין מעילה עד השימוש, אז גם לרב נחמן וגם לרב הונא אין מעילה עד שנעשה שימוש. ובכל מקרה לא ברור למה הגזבר אשם במעילה רק כשהחלפן משתמש בכסף. הגזבר צריך להיות אשם מיד
עלה
בדעתי איך אפשר לענות על השאלה. אני חושב שרב נחמן חייב להבין את רב הונא בכך
שהכסף נחשב כהלוואה, לא כהשאלה של חפץ שבו החפץ נחשב כשייך לבעלים המקורי. שזה לא
כמו הלוואה שבה הכסף שייך ללווה אבל הוא צריך להחזיר את אותו הסכום. אז גם רב נחמן
וגם רב הונא מבינים שכדי שתהיה מעילה צריך להיות שינוי בעלות או שימוש. זה כמו רב
הונא בבא מציעא צ''ט רב הונא אמר השואל גרזן, אם בקע בו, עובר על מעילה, ואם לאו
אז לא. אז עכשיו השאלה של רב נחמן הגיונית. אם הכסף שנמסר לחלפן (שלחני) היה
הלוואה, אז אם החלפן אינו משתמש אתו , עדיין מכיוון שמדובר בהלוואה, הגזבר צריך
לעבור על איסור מעילה מיד
