Rav Shach and all gedolai Torah [Litvak great Torah scholars] in Israel were against  any kind of situation in which Torah learning was combined with secular learning [as I noticed today in a newspaper that was quoting a few letters of Rav Shach to that effect.]and I can see the point of this. But the way I see things, all the social studies and humanities departments of all universities should be thrown into the trash.[Also look at The Closing of the American Mind  by Allan Bloom who reaches the same conclusion.]

 Even though my son Izhak held with learning in depth, still he recognized the importance of Rav Nahman who strongly held with  the approach of fast learning ["just say the words in order and go further" אין צריכים בלימוד רק לומר הדברים כסדר וממילא יבין    ם "In learning one only needs to ay the words in order and then he will automatically understand and if he does not understand right away, he will eventually understand; and if after all of that, there are still left some things he did not understand, so what? For the greatness of a lot of learning goes above everything else." so one needs a balance, deep learning in the morning and fast learning in the afternoon. This is the compromise that most Litvak yeshivot have arrived at after a few hundred years of experience.

Gitin 73, Rambam Laws of divorce 9:18 and 19 that is: "Things in the heart are not things". The case is when one says: "This is your divorce if I do not get up from this sick bed", and some unexpected event happens like a lion eats him. There it is a doubt if the divorce is valid. Also there is a case when one sells something  and states that the sale is valid even if an unexpected event occurs like a band robs it. But then some event occurs that is so rare that no one could have  thought of it. Then the sale is not valid and the buyer gets his money back.  My question is "Things in the heart are not things". so why should it make a difference if the even was expected or not? The answer must be like Tosphot [ketuboth 97b]] that there are cases when it is clear from the circumstance [אומדנא דמוכח ]that the intention  of the seller is clear,

Later note. However Rav Shach understands that the cases in giving a divorcee document are not dependent on ''Things in the heart" because  the statement "This is your divorce if I do not recover from this illness" can mean either that the husband is establishing the time of the divorce, or it might mean that it is a condition. And if it is a condition, it would include an unusual event. It would not matter what was in the heart of the husband. But if so, then how does one explain the case of selling a field under all conditions, and then when some unusual event occurs, the sale does not go through? Tht i clearly a condition and yet the sale is not valid

______________________________________________________________________

גיטין ע''ג ע''א, רמב''ם הלכות גיטין ט:י''ח י''ט that is: "דברים שבלב אינם דברים ". The case is when one says: "This is your divorce if I do not get up from this sick bed", and some unexpected event happens like a lion eats him. There it is a doubt if the divorce is valid. Also there is a case when one sells something  and states that the sale is valid even if an unexpected event occurs like a band of robbers robs it. But then some event occurs that is so rare that no one could have  thought of it. Then the sale is not valid and the buyer gets his money back.  My question is "Things in the heart are not things". so why should it make a difference if the even was expected or not? The answer must be like תוספות כתובות צ'''ז ע''ב that there are cases when it is clear from the circumstance [אומדנא דמוכח ]that the intention  of the seller is clear

Later note. However רב שך understands that the cases in giving a גט are not dependent on ''Things in the heart" because  the statement "This is your גט if I do not recover from this illness" can mean either that the husband is establishing the time of the divorce (שעה אחת לפני מיתה), or it might mean that it is a תנאי. And if it is a תנאי, it would include an unusual event. It would not matter what was in the heart of the husband. But if so, then how does one explain the case of selling a field under all conditions, and then when some unusual event occurs, the sale does not go through? That  clearly a condition, and yet the sale is not valid

גיטין ע''ג ע''א, רמב''ם הלכות גיטין ט: י''ח י''ט. המקרה הוא כשמישהו אומר: "זה הגט שלך אם אני לא אקום מהמיטה החולה הזו", ואיזה אירוע לא צפוי קורה כמו אריה אוכל אותו. יש ספק אם הגירושין תקפים. כמו כן, יש מקרה שבו מוכרים משהו וקובעים שהמכירה תקפה גם אם מתרחש אירוע בלתי צפוי כמו להקת שודדים שודדת אותו. אבל אז מתרחש אירוע שהוא כל כך נדיר שאף אחד לא יכול היה לחשוב עליו כגון הנהר שהיה משקה אותו נפסק. אז המכירה לא תקפה והקונה מקבל את כספו בחזרה. השאלה שלי היא "דברים בלב הם לא דברים". אז למה זה צריך לשנות אם אירוע היה צפוי או לא? התשובה חייבת להיות כמו תוספות כתובות צ'''ז ע''ב שיש מקרים שברור מן הנסיבות [אומדנא דמוקח ]שכוונת המוכר ברורה.

אולם רב שך מבין שהמקרים במתן גט אינם תלויים ב''דברים שבלב'' כי האמירה 'זה הגט שלך אם לא אבריא מהמחלה הזאת' יכולה להיות משמעות או שהבעל קובע את זמן הגט (שעה אחת קודם מיתה), או שאולי זה אומר שזה תנאי. ואם זה תנאי, זה יכלול אירוע חריג. לא היה משנה מה היה בלב הבעל. אבל אם כן, אז איך מסבירים את המקרה של מכירת שדה בכל התנאים, ואז כשמתרחש אירוע חריג כלשהו, ​​המכירה לא יוצאת לפועל? ברור שזה תנאי, ובכל זאת המכירה לא תקפה

Rambam laws of acquiring 11 laws 8 and 9. Rav Shach brings there the Rema [Shulchan Aruch Choshen Mishpat 207 law 4] that there are some Rishonim that hold that we say, "Things in the heart are not things'' in buying and selling, but not in the case of a gift. I think this opinion comes from the Gemara Ketuboth page 79b. There, there is a case of a woman who became a widow, and she wanted to remarry. But she did not want her next husband to get possession of her property, so she wrote a document giving it all to her daughter. Then she got married and divorced, and came to the court of Rav Nahman asking for her property back from her daughter. Rav Nahman tore up the document, and so she got her property back. Thus we see "things in the heart are things" in the case of a gift. 

I am being a bit short here. For to Tosphot [ketuboth 97b]  there are cases when one needs to state the conditions. There are other cases when it is clear from the circumstance [אומדנא דמוכח ]that the intention  of the seller is clear and he do not need to state the conditions of the sale openly. and there are other cases when a sale is final, no matter what the intentions were. But the case of the Rema is that even when you can not tell from the circumstances what the intentions were, [circumstances pointed in that direction but were not absolutely clear [אומדנא דמוכח ], still by a gift we say ''things in the heart are things.''

This opinion that we say thing in the heart are things for gifts can not  come from Bava Batra 146b because there there are circumstances that show his intention. That is how Rav Nahman shows that the opinion of the Mishna [that when there are circumstances that show his intention we say things in the heart are things] comes from from R Shimon ben Nuri. But the Rema needs a proof that for a gift we say things in the heart are things even when the circumstances do not show it. 

 Gitin 73, Rambam Laws of divorce 9:18 and 19.  The case is when one says: "This is your divorce if I do not get up from this sick bed", and some unexpected event happens like a lion eats him. There it is a doubt if the divorce is valid. Also there is a case when one sells something  and states that the sale is valid even if an unexpected event occurs like a band robs it. But then some event occurs that is so rare that no one could have  thought of it. Then the sale is not valid and the buyer gets his money back.  My question is "Things in the heart are not things". so why should it make a difference if the even was expected or not? The answer must be like Tosphot [ketuboth 97b]] that there are cases when it is clear from the circumstance [אומדנא דמוכח ]that the intention  of the seller is clear,

   

______________________________________________________________________

רמב''ם הלכות מכירה י''א הלכה ח' וט'.There רב שך brings  the רמ''א שלחן ערוך חושו משפט ר''ז ס''ק that there are some ראשונים that hold that we say, "דברים שבלב לא הווי דברים  in buying and selling, but not in the case of a gift. I think this opinion comes from the גמרא כתובות ע''ט ע''ב. There there is a case of a woman who became a widow, and she wanted to remarry. But she did not want her next husband to get possession of her property, so she wrote a document giving it all to her daughter. Then she got married and divorced, and came to the court of רב נחמן asking for her property back from her daughter. רב נחמן tore up the document, and so she got her property back. Thus we see "דברים שבלב הווי דברים" in the case of a gift. 

I am being a bit short here. For to תוספות כתובות צ''ז ע''ב 97b]there are cases when one needs to state the conditions. There are other cases when it is clear from the circumstance that the intention  of the seller is clear and he do not need to state the conditions of the sale openly. and there are other cases when a sale is final, no matter what the intentions were. But the case of the רמ''א is that even when you can not tell from the circumstances what the intentions were [circumstances pointed in that direction but were not absolutely clear [אומדנא דלא מוכח ],  by a gift we say things in the heart are things   ---------

This opinion that we say "things in the heart are things" for gifts can not  come from בבא בתרא קמ''ו ע''ב  because there there are circumstances that show his intention. That is how רב נחמן shows that the opinion of the משנה [that when there are circumstances that show his intention we say things in the heart are things] comes from from ר' שמעון בן נורי. But the רמ''א needs a proof that for a gift we say "things in the heart are things" even when the circumstances  do not show it/

______________________________________________________________________

גיטין ע''ג ע''א, רמב''ם הלכות גיטין ט:י''ח י''ט. The case is when one says: "This is your divorce if I do not get up from this sick bed", and some unexpected event happens like a lion eats him. There it is a doubt if the divorce is valid. Also there is a case when one sells something  and states that the sale is valid even if an unexpected event occurs like a band of robbers robs it. But then some event occurs that is so rare that no one could have  thought of it. Then the sale is not valid and the buyer gets his money back.  My question is "Things in the heart are not things". so why should it make a difference if the even was expected or not? The answer must be like תוספות כתובות צ'''ז ע''ב that there are cases when it is clear from the circumstance [אומדנא דמוכח ]that the intention  of the seller is clear

  

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------

רמב''ם הלכות מכירה י''א הלכות ח' וט'. שם רב שך מביא את הרמ''א שלחן ערוך חושן משפט ר''ז ס''ק   ד' שיש ראשונים שגורסים שאנו אומרים "דברים שבלב לא הוי דברים" בקנייה ומכירה, אבל לא במקרה של מתנה. אני חושב שדעה זו באה מהגמרא כתובות ע''ט ע''ב. יש מקרה של אישה שהתאלמנה, וכן היא רצתה להתחתן בשנית. אבל היא לא רצתה שבעלה הבא יקבל את הרכוש שלה, אז היא כתבה מסמך שמסרה הכל לבתה. ואז היא נישאה והתגרשה, ובאה לבית הדין של רב נחמן ובקשה רכוש בחזרה מבתה. רב נחמן קרע את המסמך, וכך היא קיבלה את רכושה בחזרה. כך אנו רואים "דברים שבלב הוי דברים" במקרה של מתנה.

 

אני קצת מקצר כאן. כי לתוספות כתובות צ''ז ע''ב יש מקרים שצריך לציין את התנאים. וישנם מקרים נוספים בהם ברור מהנסיבות שכוונת המוכר ברורה ואין הוא צריך לציין את תנאי המכירה בגלוי. ויש מקרים אחרים שבהם מכירה היא סופית, לא משנה מה היו הכוונות. אבל המקרה של הרמ''א הוא שגם כשאי אפשר לדעת מהנסיבות מה היו הכוונות, במתנה אנו אומרים דברים שבלב הם דברים.

דעה זו שאנו אומרים "דברים שבלב הם דברים" למתנות אינה יכולה לבוא מבבא בתרא קמ''ו ע''ב כי יש נסיבות המעידות על כוונתו. כך מראה רב נחמן שדעת המשנה [שכאשר יש נסיבות המראות את כוונתו אנו אומרים דברים שבלב הם דברים] באה מר' שמעון בן נורי. אבל הרמ''א צריך הוכחה שבשביל מתנה אומרים "דברים שבלב הם דברים" גם כשהנסיבות אינן מראות זאת. 

היינו הנסיבות הצביעו בכיוון זה אך לא היו ברורות לחלוטין [אומדנא  שאינו מוכח

גיטין ע''ג ע''א, רמב''ם הלכות גיטין ט: י''ח י''ט. המקרה הוא כשמישהו אומר: "זה הגט שלך אם אני לא אקום ממיטת החולה הזו", ואיזה אירוע לא צפוי קורה כמו אריה אוכל אותו. יש ספק אם הגירושין תקפים. כמו כן, יש מקרה שבו מוכרים משהו וקובעים שהמכירה תקפה גם אם מתרחש אירוע בלתי צפוי כמו להקת שודדים שודדת אותו. אבל אז מתרחש אירוע שהוא כל כך נדיר שאף אחד לא יכול היה לחשוב עליו כגון הנהר שהיה משקה אותו נפסק. אז המכירה לא תקפה והקונה מקבל את כספו בחזרה. השאלה שלי היא "דברים בלב הם לא דברים". אז למה זה צריך לשנות אם אירוע היה צפוי או לא? התשובה חייבת להיות כמו תוספות כתובות צ'''ז ע''ב שיש מקרים שברור מן הנסיבות [אומדנא דמוקח ]שכוונת המוכר ברורה.

 I do not agree with most of modern education, I my mind the thing to concentrate on are Mathematics Physics and the Avi Ezri of Rav Shach  But I would also agree to learning Mechanical Engineering -which after all was what my father father majored in in school. But you might ask, "What if I am not talented in Math?" To answer that question I have mentioned that to some Rishonim, learning Physics and Metaphysics is in the category of learning the Oral Law.  [These would be Rishonim that were going by Rav Saadia Gaon Ibn Pakuda and the Rambam] That means that it is a mitzvah to learn them whether one i talented or not.

 רב לכם בני לוי In the chapters that we read this week in parshat Korah, both Moses  and the congregation of Korach accuse each other of being the rav of the "kelipa"[that is rav *(religious teacher) of the Dark Side] [This is how Rav Isaac Luria explains these verses]. For in the congregation of Korah were the greatest teachers of Torah in that generation as the second Rashi in the Parsha explains--that they were the 250 heads of the sanhedrins

[background note--Korah and his group were against Moses [Moshe], At  the beginning of their revolt they said to moses [''we have had enough of you children of Levi. Literally that is "That is too much of you Children of Levi" But the language also can mean, "You have a Rav (of the kelipa)" and Moses threw at them the exact same accusation "You have a Rav (of the kelipa)"  

One flaw in John Locke and the Declaration of Independence is the assumption that all men are created equal. This is a fiction. Just like in animal species, there is a divergence into different species, so the human species is diverging into separate species. And we know that the Constitution of the USA was never meant to work for  vastly different kinds of groups as the Founding Fathers said openly. It was meant mainly for a homogenous group of people: White Anglo Saxon Protestants. Other groups with a different kind of value system might need a different kind of government. One example is the former Soviet Union, even though it was founded on a flawed system of economics, still the brutality of the later czars gave people the idea that a system that favored working people [the proletariat ]  would be better that being slaves to the parasitic nobles and aristocracy.  And when the system failed, many people felt that they had fallen into chaos, not a liberal free democracy. For there to be any safety to walk on the street, there had to be unofficial war lords in charge of each area of a city in order to preserve peace and order.