mobile phone and wireless radiation"

 The truth about mobile phone and wireless radiation"

Zohar was written in the Middle Ages.

In the Nefesh HaChaim of Rav Chaim of Voloshin you can see the importance of learning Torah. [That is in the last part, part 4, of that book. ]

And this message was received by me loud and clear in Shar Yashuv in NY. And even until today I hold by with this message. But I consider that "learning Torah" is limited to what we actually know to be the Written and Oral Law. You can't just add what you want, just your own personal thoughts, write them in Hebrew and then call it "Torah". Which means the 99.9% of what is called "Torah" nowadays is deception. 

What is the Written Torah? That is clear-the Old Testament. The Oral Torah is also clear. The books written after the destruction of the Second Temple --at which time the entire Oral Law was collected and edited by the sages of the Mishna and Gemara. So what comes later can not be called the Oral Law. However, some of what comes later can be included in a secondary way when it is just commenting on the two Talmuds or Midrashim. But not when some jerk makes up his own "stuff" and calls it "Torah."

Zohar was unknown until the time of Moshe DeLeon. He claimed it was from R. Shimon ben Yochai.. But so what? What would you say if the Talmud was unknown until the Middle Ages, and then someone claimed they had discovered it? Would it now be thought to be the Oral Law? Of course not.

Besides that עם כל דא [translation of עם כל זה although] was invented by Ibn Tibon.[Although in the time of R. Shimon ben Yochai was אף על פי או אף על גב] So the fact that עם כל דא  is all throughout the Zohar shows it was written in the Middle Ages.

    

[This is not meant to dismiss the great mystics, Avraham Abulafia, the Remak Moshe of Cordoba and Rav Isaac Luria. And even if the Ari and Remak got inspiration and ideas from the Zohar that does not contradict their own authentic mystic visions.] 

doctors. While I was in Uman and had a need for doctors, God brought me to very good doctors. Both in the local city hospital and also in the County Hospital. [bolniza rayona].

 Rav Nahman of Uman has a whole section against doctors in Conversations of the Ran perek 50.  And this is good advice. However there are exceptions. For some reason, while I was in Uman and had a need for doctors for all sorts of problems, God brought me to very good doctors. Both in the local city hospital and also in the County Hospital. [bolniza rayona].

pfizer-inoculations

 https://rumble.com/vqx3kb-the-pfizer-inoculations-do-more-harm-than-good.html

Robert E Lee always changed his strategy

 I think I have figured out the approach of Robert  E Lee. He never said as much but looking at the battles of the Civil War I begin to see a pattern. It is this: Robert E Lee always changed his strategy --on purpose. He knew the Union generals had studied at West Point and knew very well all the different chess moves. For that very reason General Lee made sure to change his strategy at every  turn. If one time it was a straight phalanx then the next time her reversed it.[Eg the second battle of Manassas.]  Take a look and you will see that the one thing that was predictable was that he was unpredictable. He meant to keep the Union generals off balance.  

This is one of the major reasons that General Grant saw right away when he became the head of the Army of the Potomac that the only possible way to defeat Lee was by shear numbers. Without that, the Confederates would predictably win at every turn. [At the beginning of the war, the South predictably won at every battle. Only around when Grant took charge, things turned around.] 

I should say here that the whole thing seems sad to me. I can not see that freeing the slaves was legal or legitimate. It just unleashed a fifth column against the USA that has been trying to destroy Constitutional Government ever since then.  

תמורה י''ט ע''א. אבי עזרי הלכות תמורה פרק ד' הלכה ז'' ואבי עזרי פסולי מקודשים פרק ד' הלכה ט''ז, זבחים פ''ה ע''ב

\
מבוא. כבשה בהריון. האם הוולד הוא חלק מהאם? הנושא הזה עולה בגמרא. יש לנו מקרה שמישהו הקדיש כבשה קרבן אשם, וזה לא יכול להיות. בעוד קרבן חטאת הוא נקבה, קרבן אשם הוא זכר .ויקרא ה'. אבל נניח שהכבשה לא הייתה הרה בזמן הקדשה ואז נכנסה להריון. ואז היא וצאצאיה נשלחים למרעה עד לקבלת פגם כלשהו ואז נמכרים ובכסף הבעלים קונים כבשה זכר להיות קרבן אשם. אבל נניח שהכבשה הייתה בהריון באותה תקופה. ואז אם היא תלד כבש זכר שיכול לשמש קרבן אשם לדעת ר' אלעזר. החכמים לעומת זאת חולקים ואומרים שהחוק הוא שהם נשלחים למרעה ונמכרים. רבינא אומר שהסיבה לר' אלעזר היא שהולד אינו נחשב חלק מהאם. אז ההקדשה חלה על הוולד. אבל הרמב''ם מחזיק בדין כמו החכמים שהכבשה וולד זכרה נשלחים למרעה וכן שהוולד אינו חלק מהאם

תמורה י''ט ע''א. העניין הוא כך: למה וולד של נקבה שהקדשה לפסח בטעות יש לפדות במקום להביאו כשלמים? אתה יכול לשאול למה זו צריכה להיות בעיה? תשובה: אנו גורסים כי הוולד לאו ירך אמו. אז כשהוא מכריז על האם כקרבן פסח [למרות שנקבה לא יכולה להיות קרבן פסח], הקדושה צריכה להתיישב על ולד שהיא מעוברת עמו עכשיו. אני רוצה להזכיר שלמרות שאנו מחזיקים את הוולד לאו ירך אמו, זה לא לגמרי כך. כי אם זה יהיה כך, ההכרזה על האם לא היה קשור לוולד וזה היה "חולין" [לא קדוש כלל]. תשובה לבעיה הנ"ל. משהו יכול להיות לו קדושת הגוף ועדיין לא להתאים למזבח. אז לוולד יש קדושת הגוף, אך עדיין אינו יכול להביאו כקורבן ולכן יש לפדות אותו. (ירעה עד שיקבל מום ואז נפדה אגב מומו.) איך אתה רואה את העיקרון הזה? מר' עקיבא ור' יוחנן שבהמה בעלת מום, אם העלתה על המזבח בשוגג, אינה יורדת. אבל אם בא המום קודם שנתקדשה, יורדת. זה חל על נקבה שהקדשה להיות קרבן עולה גם, למרות שיש לה קדושת הגוף, עדיין היא יורדת.. לפיכך: משהו יכול להיות קדוש קדושת הגוף ועדיין לא מתאים למזבח. החלק הקשה של זה הוא הולד של פסח נקבה. למרות שהאם לא יכולה להיות נקרבת, היינו חושבים שהוולד צריך להיות נקרב. זה המקום שבו הרעיון שהזכרתי למעלה. ההקדשה של האם אינה יכולה להיחשב כבלתי רלוונטיים לוולד, שכן אם כן, הוולד יהיה חולין. אז במובן הזה הוולד הוא כמו בהמה שיש בה מום ואז התקדשה. (כלומר שיש פגם בעצם ההקדשה.) אז למרות שיש בו קדושת גוף. אין מביאים אותו כקרבן

מידע רקע: קרבן פסח יכול להיות רק זכר. אז נניח שמקדשים נקבה לקרבן פסח והיא יולדת זכר. זה אחד מהסוגיות שבהן הרמב''ם קשה להבין. הנושא הוא זה. הרמב''ם פסק דין שאם הכבשה האם הרה או לא, הכבש שנולד נפדה.  זה לא כמו ר' אלעזר שאמר במקרה שהיא הייתה בהריון בזמן שנתקדשה, ניתן להביא את הכבש שנולד כקרבן שלמים. ורבינא אומר סיבת ר' אלעזר היא ולד לאו ירך אמו. אז בהחלט נראה שהסיבה שחכמים אמרו שאין להביא את הוולד היא שהם מחזיקים את הכבש בבטן האם נחשב כחלק מהאם. אולם הרמב''ם החליט כמו חכמים בתמורה י''ט ע''א, אבל גם שהכבש שטרם נולד נפרד מהאם. זה נראה כסתירה. רב יצחק זאב מבריסק אומר לענות לרמב''ם אפשר לומר שחכמים מסכימים שהוולד אינו חלק מהאם. אבל שבדיוק כמו כשהאם עדיין לא הייתה בהריון ואז הפכה לכזו, אז הולד נגרר יחד עם הקטגוריה שלה, כדי להיפדות. אז הם אומרים אותו דבר גם כשהיא כבר הייתה בהריון. רב שך שואל את השאלה שזה ברור שלא כמו הדעה שהוולד הוא לא חלק מהאם. הוא מנסה למצוא תשובה אחרת לרמב''ם, שהעובדה שאפשר לקדש את האם הכבשה רק מבחינת ערכים כספיים, זה מה שגורם לכך שגם הכבש שטרם נולד נגרר עם זו, שצריך פדיון

תמורה י''ט ע''א. The issue is the וולד of a נקבה שהוקדשה לפסח בטעות

Introduction. A Sheep is pregnant. Is the וולד part of the mother? This issue comes up in the גמרא. There we have a case someone dedicated a כבשה (female sheep) to be a guilt offering , which it can not be. While a sin offering is female, a guilt offering is male.ויקרא ה.  But let's say the כבשה (female sheep) was not pregnant at the time it was dedicated, and then became pregnant. Then she and her offspring are sent to pasture until the get some defect and then sold, and with the money the owner buys a male sheep to be used for his guilt offering. But let's say the sheep was pregnant at the time. Then if she gives birth to a male sheep, that male sheep can be used for a guilt offering in the view of ר' אלעזר /R. Elazar. The חכמים/sages however disagree and say the law is  they are sent to pasture and sold. רבינא/Ravina says the reason for ר' אלעזר/R Elazar  is the וולד offspring is not considered part of the mother. So the dedication applies to the infant. But the רמב''ם/Rav Moshe ben Maimon holds the law is like the חכמים/sages that the sheep and her male offspring וולד are sent to pasture and also that the וולד offspring is not part of the mother.

 תמורה י''ט ע''א.  The issue is the וולד of a נקבה שהוקדשה לפסח בטעות  must to be redeemed instead of being brought as a שלמים? You can ask why should this be a problem? Answer: we hold that the וולד לאו ירך אמו. So when he declares the mother to be a פסח קרבן [even though a female can not be a פסח], that holiness ought to settle on the וולד שהיא מעוברת עמו עכשיו. I want to mention that even though we hold the וולד לאו ירך אמו, that is not totally so. For if it would be the the declaration on the mother would have nothing to do with the וולד and it would be "חולין"[not sacred at all.] Answer to the  above problem. Something can have קדושת הגוף [holiness of the body] and still not be fit for the altar. So the infant has קדושת הגוף [holiness of the body] but still can not brought as a sacrifice and so must be redeemed. How do you see this principle? From ר' עקיבא and ר' יוחנן that a animal with a מום, if brought up on the altar by accident, does not come down. But if the מום came before it was sanctified, it comes down. This applies to a נקבה שהוקדשה להיות קרבן עולה also, even though she has holiness of body, still she comes down.. Thus: Something can have קדושת הגוף and still not be fit for the altar. The difficult part of this is the וולד הפסח.  Even though the mother can not be נקרב, the וולד should be. That is where the idea that I mentioned up above. The faulty consecration of the mother can not be thought to be irrelevant to the וולד, since if so, the וולד would be חולין. So in that sense the וולד is like an animal that שיש בו מום and then was consecrated. (I mean that there is a defect in the very act of consecration.) So even though it has holiness of body it is not brought as a sacrifice. 

Background information:  קרבן פסח can only be a male. So let's say one consecrates a female for a קרבן פסח and she gives birth to a male. This is one of those issues  where the רמב''ם קשה להבין. The issue is this. The רמב''ם decided the law that if the mother sheep was pregnant or not, the sheep that was born is sold. [The money is then used to bring a peace offering].  This is not like ר' אלעזר who said in the case she was pregnant (at the time of consecration), the born sheep can be brought as a peace offering. And רבינא says the reason for ר' אלעזר is the וולד לאו ירך אמו. So it certainly looks that the reason the sages said the וולד can not be brought is that they hold the sheep in the womb of the mother is considered as part of the mother. Yet the רמב''ם decided like the sages in תמורה 19, but also that the unborn sheep is separate from the mother. This looks to be a contradiction. רב יצחק זאב מבריסק says to answer the רמב''ם we can say the חכמים agree that the וולד is not part of the אם. But that just like when the mother was not pregnant yet and then became as such, then the וולד is dragged along with her category, to be sold and the money used to buy a peace offering. So they say the same thing even when she was already pregnant.רב שך asks the question that this clearly not like the opinion that the וולד is not part of the mother. He attempts to find a different answer for the רמב''ם that  the fact that the mother sheep could only be sanctified as far as monetary values goes, that is what causes the unborn sheep also to be dragged along with that.

Here the Rambam seems to be at odds with the Gemara. It would be simpler to say that the sages hold the unborn sheep is part of the mother.  But the Rambam is interested in the law, and so  here he is wondering what R. Yohanan would answer for the sages.  And he has a reason to say the law is like R. Yochanan, that the unborn sheep is not a part of his mother. 

We know how Ravina explains the argument between the sages and R. Elazar. But how would R Yochanan explain it? Clearly he would not say that the sages disagree with him. So we come to this idea of Rav Shach that the act declaring the mother sheep to be Passover offering which can only mean monetary value must transfer to the unborn sheep also.

\
מבוא. כבשה בהריון. האם הוולד הוא חלק מהאם? הנושא הזה עולה בגמרא. יש לנו מקרה שמישהו הקדיש כבשה קרבן אשם, וזה לא יכול להיות. בעוד קרבן חטאת הוא נקבה, קרבן אשם הוא זכר.ויקרא ה' אבל נניח שהכבשה לא הייתה הרה בזמן הקדשה ואז נכנסה להריון. ואז היא וצאצאיה נשלחים למרעה עד לקבלת פגם כלשהו ואז נמכרים ובכסף הבעלים קונה כבשה זכר כדי קרבן אשם. אבל נניח שהכבשה הייתה בהריון באותה תקופה. ואז אם היא תלד כבש זכר שיכול לשמש קרבן אשם לדעת ר' אלעזר. החכמים לעומת זאת חולקים ואומרים שהחוק הוא שהם נשלחים למרעה ונמכרים. רבינא אומר שהסיבה לר' אלעזר היא שהולד אינו נחשב חלק מהאם. אז ההקדשה חלה על הוולד.

תמורה י''ט ע''א. העניין הוא וולד של נקבה שהקדשה לפסח בטעות יש לפדות במקום להביאו כשלמים? אתה יכול לשאול למה זו צריכה להיות בעיה? תשובה: אנו גורסים כי הוולד לאו ירך אמו. אז כשהוא מכריז על האם כקרבן פסח [למרות שנקבה לא יכולה להיות קרבן פסח], הקדושה צריכה להתיישב על ולד שהיא מעוברת עמו עכשיו. אני רוצה להזכיר שלמרות שאנו מחזיקים את הוולד לאו ירך אמו, זה לא לגמרי כך. כי אם זה יהיה ההכרזה על האם לא היה קשור לוולד וזה היה "חולין" [לא קדוש כלל] תשובה לבעיה הנ"ל. למשהו יכול להיות קדושת הגוף ועדיין לא להתאים למזבח. אז לוולד יש קדושת הגוף, אך עדיין אינו יכול להביא כקורבן ולכן יש לפדות אותו. איך אתה רואה את העיקרון הזה? מר' עקיבא ור' יוחנן שבהמה בעלת מום, אם העלתה על המזבח בשוגג, אינה יורדת. אבל אם בא המום קודם שנתקדשה, יורדת. זה חל על נקבה שהקדשה להיות קרבן עולה גם, למרות שיש לה קדושת הגוף, עדיין היא יורדת.. לפיכך: משהו יכול להיות קדוש קדושת הגוף ועדיין לא מתאים למזבח. החלק הקשה של זה הוא הולד של פסח נקבה. למרות שהאם לא יכולה להיות נקרבת, הוולד צריך להיות. זה המקום שבו הרעיון שהזכרתי למעלה. ההקדשה של האם אינה יכולה להיחשב כבלתי רלוונטיים לוולד, שכן אם כן, הוולד יהיה חולין. אז במובן הזה הוולד הוא כמו בהמה שיש בה מום ואז התקדשה. (כלומר שיש פגם בעצם ההקדשה.) אז למרות שיש בו קדושת גוף אין מביאים אותו כקרבן.

Translation results

כאן נראה שהרמב''ם עומד בסתירה לגמרא. יהיה יותר פשוט לומר שחכמים גורסים שהוולד שטרם נולד הוא חלק מהאם. אבל הרמב''ם מתעניין בדין, ולכן כאן הוא תוהה מה יענה ר' יוחנן לחכמים. ויש לו טעם לומר הדין הוא כר' יוחנן, שהוולד אינו חלק מאמו. אנו יודעים כיצד רבינא מסביר את הוויכוח בין החכמים לר' אלעזר. אבל איך ר' יוחנן יסביר את זה? ברור שלא יאמר שחכמים חולקים עליו. אז הגענו לרעיון הזה של רב שך שהמעשה שהכריז על האם הכבשה כקרבן פסח שמשמעותו רק ערך כספי, חייב לעבור לוולד שטרם נולד.