Rav Shach asks how could the Rambam derive the fact that a wife is acquired by the value of money. See Tosphot at the very beginning of tractate Kidushin

 Rav Shach asks how could the Rambam derive the fact that a wife is acquired by the value of money. Tosphot derives this from a Hebrew slave. [כסף ישיב לבעליו לרבות שווה כסף] For a Hebrew slave is acquired by money or the value of money. But the Rambam holds that if the owner is a idolater he can only accept money. [כסף ממכרו. And I would say that Tosphot agrees with this because it is an open verse]  At any rate, Rav Shach says the sort of acquisition by which a Hebrew slave is bought back from his owner who is an idolater is monetary. This is different from the type of acquisition he is acquired from an Israeli master. That is an acquisition that applies to his work, not his body. For we know that by monetary acquisition we need something to be the coin that does the acquiring, and something else to be the thing that is acquired. [Now the value of money can also cause a monetary acquisition, but that is by trade or barter.] At any rate, I was at the beach and wondering why this makes a difference? After all if a Hebrew slaves is acquired by a Israeli master by the value of money and from a idolater master only by money then anyway it is a half of a derivation. ואין גזירה שווה לחצאים But on the way back it occurred to me that we learn a wife from a Hebrew slave being acquired from a Israeli master because she is more like that. I mean both the Hebrew slave and the wife are not property in the same way as a in a monetary transaction. Rather the acquisition applies to certain obligations that they are required to do and certain  rights they get by way of their status as a slave or as a wife. So if we have a choice to learn from which case then from which case do we learn? Obviously the one that is closer. David Bronson was the first one to point out to me that there are different types of acquisitions. The most obvious example is that of renting. There is there an acquisition but not the same type as if there was a sale. 

____________________________________________________________________

 רב שך asks how could the רמב''ם derive the fact that a wife is acquired by the שווה כסף. While תוספות derives this from a עבד עברי. The verse says  כסף ישיב לבעליו לרבות שווה כסף] For a  עבד עברי is acquired by money or the value of money. But the רמב''ם holds that if the owner is a idolater he can only accept money. [כסף ממכרו. And I would say that תוספות agrees with this because it is an open verse].  At any rate, רב שך says the sort of acquisition by which a עבד עברי is bought back from his owner who is an idolater is monetary. This is different from the type of acquisition he is acquired from an Israeli master. That is an acquisition that applies to his work, not his body. For we know that by קניין כסף we need something to be the coin that does the acquiring and something else to be the thing that is acquired. [Now the value of money can also cause a monetary acquisition, but that is by קניין חליפים.] At any rate, I was at the beach and wondering why this makes a difference? After all if a Hebrew slave is acquired by a Israeli master by the value of money and from a idolater master only by money, then anyway it is a half of a derivation. ואין גזירה שווה לחצאים But on the way back it occurred to me that we learn a wife from a Hebrew slave being acquired from a Israeli master because she is more like that. I mean both the Hebrew slave and the wife are not property in the same way as  in a monetary transaction. Rather the acquisition applies to certain obligations that they are required to do and certain  rights they get by way of their status as a slave or as a wife. So if we have a choice to learn from which case then from which case do we learn? Obviously the one that is closer. David Bronson was the first one to point out to me that there are different types of acquisitions. The most obvious example is that of renting. There is there an acquisition, but not the same type as if there was a sale. 

רב שך שואל כיצד יכול היה הרמב''ם ללמוד את העובדה שאישה נרכשת על ידי שווה כסף. בעוד שתוספות לומדים א זאת מעבד עברי. הפסוק אומר כסף ישיב לבעליו לרבות שווה כסף. שכן עבד עברי נרכש בכסף או בערך כסף. אבל הרמב''ם מחזיק שאם הבעלים הוא עובד אלילים הוא יכול לקבל רק כסף. [כסף ממכרו. והייתי אומר שתוספות מסכימים עם זה כי זה פסוק פתוח]. מכל מקום, רב שך אומר שסוג הרכישה שבאמצעותו עבד עברי נקנה בחזרה מבעליו שהוא עובד אלילים היא כספית. זה שונה מסוג הרכישה שהוא נרכש ישראלי. זו רכישה שחלה על העבודה שלו, כי אנחנו יודעים שעל ידי קניין כסף אנחנו צריכים שמשהו יהיה המטבע שעושה את הרכישה ומשהו אחר שיהיה הדבר הנרכש. [עכשיו ערך הכסף יכול לגרום גם לרכישה כספית, אבל זה על ידי קניין חליפים.] בכל מקרה, תהיתי למה זה משנה? הרי אם עבד עברי נרכש על ידי אדון ישראלי בערך כסף ומאדון עובד אלילים רק בכסף, אז ממילא זה חצי גזירה. ואין גזירה שווה לחצאים. אבל עלה בדעתי שאנחנו לומדים אישהמעסד עברי שנרכש מאדון ישראלי כי היא יותר כזו. כלומר גם העבד העברי וגם האישה אינם רכוש כמו בעסקה כספית. אלא הרכישה חלה על חובות מסוימות שהם נדרשים לעשות וזכויות מסוימות שהם מקבלים בדרך של מעמדם כעבד או כאישה. אז אם יש לנו ברירה ללמוד מאיזה מצב אז מאיזה מצב אנחנו לומדים? ברור המצב היותר קרוב. דיוויד ברונסון היה הראשון שציין בפניי שיש סוגים שונים של רכישות. הדוגמא הברורה ביותר היא זו של שכירות. יש רכישה, אבל לא אותו סוג כאילו הייתה מכירה.

new music file

 z55 music file

 z80 music file

 Rav Nahman of Breslov wrote in Sefer HaMidot לא להיכנס עם היצר הרע בטוען ונטען not to enter into arguments with the evil  inclination. And so on one hand I see Maverick Philosopher has a  piece on the male female insanity that has overtaken the USA, still I feel it is best not to enter into arguments about this or other issues. In the Mir the idea was, ''We should all learn Torah and recommend to others to do the same, and then all confusions will be automatically eliminated.'' 

[Learning Torah means Gemara and Tosphot. However to get to see the depths of Gemara, the best thing  is the Hidushei HaRambam of Rav Chaim of Brisk and Rav Shach's Avi Ezri.]  

[i do not agree in toto with everything  Rav Nahman says. Rather I try to use the sense of balance and common sense that my parents granted to me to discern.  One thing seems  important to mention --thati see learning Torah in a more important light than is generally thought in Breslov. Also I think Torah is more interested in the Creator than in tzadikim [saints].  On one hand I can see the importance of tzadikim,-- but only as a reminder to direct my hopes and trust onto God,  In fact, the whole tzadikim business has gotten way out of hand and become pure idolatry 

 z82 midi  z82 nwc

There is one time when a head covering is required as is brought in מסכת סופרים, and that is when one takes out the Torah scroll and reads it in the synagogue,-- and even that is never brought down in the gemara nor in the later poskim. So it is hard to know why people get so frantic if you walk into a shul without a head covering. It  has no source in halacha. It is just a sign of a deeper problem,  -- that  nothing they do has any source in Torah. The only people that are making an effort to keep Torah as it says [and not add or subtract] are the Litvaks that follow the path of the Gra and Rav Shach.

[In pictures of Jews in the Middle Ages, there is not one showing any Jew wearing a "Kipa". The only people who wore "kipot" were the pope and bishops.-as they do today. 

תוספות בתחילת קידושין

The Mishna says a woman is acquired by means of money or something worth money. Tosphot asks "How do we know?" Tosphot answers because we learn the worth of money is like money from a Hebrew Slave.  כסף ישיב לבעליו לרבות שווה כסף. When one redeems a Hebrew slave he must give money to the owner. The sages say that from extra wording of this verse we learn that one can redeem a slave also with property that is worth money. But in the opinion o the Rambam, this does not apply to an owner who is an idolater. He can receive only actual money for his Hebrew slaves.

__________________________________________________________________________________

Rav Shach asks on the Rambam how does he answer the question of Tosphot in the beginning of Kidushin: why should שווה כסף [something worth money] buy a bride? Tosphot answers because we learn the worth of money is like money from a Hebrew Slave.  כסף ישיב לבעליו לרבות שווה כסף The Rambam could not use this answer because it only applies to a Israeli owner. But to the Rambam,  an owner that is an idolater can only accept money--silver , not anything that is worth money. ואין גזירה שווה לחצאים

One might answer that the Rambam holds קידושי כסף is מדברי סופרים words of the scribes and so they can formulate  the law in any way they like. That would mean they can make it to include שווה כסף/ However that is not an answer to this question because when the Rambam writes that  קידושי כסף הם מדברי סופרים he means  that when the Sanhedrin derives a  law by means of the thirteen principles by which the Torah is explained. a later Sanhedrin that sees things differently can change that law. That does not mean it is a גזירה law by decree. Rather, it means the first Sanhedrin sees  it as a law from the Torah and the second one does not. And we go by the Gemara which holds we learn קיחה קיחה משדה עפרון

However, I still have one question. The Rambam holds שווה כסף can buy something because it is קניין חליפין and אין אישה נקנית על ידי קניין חליפין. How do we know the Rambam holds שווה כסף can buy something because it is קניין חליפין Rav Shach point this out because in הלכות מכירה פרק א  the Rambam discuses קניין כסף and later in פרק ה' הוא כוב כל המטלטים קונים זה את זה and there he deals with קניין ליפין  

_____________________________________________________________________________

  רב שך שואל בשיטת הרמב''ם איך הוא עונה לשאלת תוספות בתחילת קידושין: למה שווה כסף קונה אישה? תוספות עונים כי אנחנו לומדים ששווה כסף ככסף מעבד עברי. זה הפסוק: כסף ישיב לבעליו לרבות שווה כסף. עם זאת הרמב''ם לא יכול להשתמש בתשובה זו כי היא שייכת רק לבעלים ישראלים. אבל לרמב''ם, בעלים שהוא עובד אלילים יכול לקבל רק כסף - כסף, ולא שום דבר אחר ששווה כסף. גזירה שווה לחצאים אין.  .היה אפשר לענות שהרמב''ם מחזיק קידושי כסף זה מדברי סופרים ולכן הם יכולים לנסח את החוק בכל דרך שהם רוצים. זה אומר שהם יכולים לנסח את הגזירה לכלול שווה כסף. אולם כאשר הרמב''ם כותב שקידושי כסף הם מדברי סופרים הוא מתכוון שכאשר הסנהדרין מדייק חוק באמצעות שלוש עשרה העקרונות שעל פיהם מוסברת התורה סנהדרין מאוחר יותר שרואה את הנושא אחרת יכול לשנות את החוק הזה. זה לא אומר שזו גזירה. אלא זה אומר שבית דין הגדול הראשון רואה בזה חוק מהתורה והשני לא. ואנחנו מחזיקים כמו הגמרא שלומדים קיחה קיחה משדה עפרון  אבל עדיין יש לי שאלה אחת. הרמב''ם מחזיק שווה כסף יכול לקנות משהו כי זה קניין חליפין ואין אישה נקנית על ידי קניין חליפין. איך נדע שהרמב''ם מחזיק שווה כסף יכול לקנות משהו על ידי שהוא קניין חליפין?הסיבה היא כפי שציינו רב שך כי בהלכות מכירה פרק א' הרמב''ם דן בקניין כסף ואחר כך בפרק ה' הוא. כותב "כל המטלטים קונים זה את זה", ושם הוא עוסק בקניין חליפין