Rambam laws of neighbors chapter 1 halacha 2. The law for a courtyard that is owned by two people is that if one wants to divide the other must divide if it is 8 yards by 4 yards. If the courtyard is less, then one can not force the other, but rather one can tell the other, ''Buy my half or I will buy your half.'' The Rambam says if both refuse that arrangement then they divide in time. That is one lives in it for a year and then the other, and they keep on trading off like this.
The Raavad disagrees about trading in time. The opinion of the Raavad is clear in the Gemara itself and it is hard to see how the Rambam would have understood that Gemara.
The Gemara is Bava Batra 13 side a. Rava asked Rav Nahman,'' You do not agree with the law that one says to the other 'you buy my half or I will buy your half. So what would a first born and second son do with a slave?'' He answered, ''He works for the first born two days for every one day that he works for the second son.'' A proof is brought from a braita, where a slave becomes free in half. (He had two owners, and one freed him.) He works one day for his master, and one day for himself. Rava answered in that case there is not choice. In our case it is clear that Rava does not hold with dividing in time. Rav Shach says the case of a court yard that has less than 4 yards for each one is different and Rava would agree that dividing in time also makes sense since there is no choice. But refusal to listen to the offer to buy the other half or to sell your half, is not the same kind of case of a half slave who can not become a full slave. So Rava would not agree that dividing in time is a valid substitution for an offer of ''Buy my half, or I will buy your half.'' So the Raavad is right that Rava does not agree in dividing in time unless there is no other alternative.
_________________________________________________________
The law for a courtyard that is owned by two people is that if one wants to divide, the other must divide if it is ח אמות על ד אמות. But if the courtyard has less area than that, then one can not force the other. Rather one can tell the other, ''Buy my half or I will buy your half.'' [ גד או אגוד ] The רמב''ם in הלכות שכנים פרק א' הלכות א' וב says if both refuse that arrangement, then they divide in time. That is, one lives in it for a year and then the other, and they keep on trading off like this. The ראב''ד disagrees about trading in time. The opinion of the ראב''ד is clear in the גמרא itself and it is hard to see how the רמב''ם would have understood that. רבא שאל רב נחמן, (בבא בתרא י''ג ע''א)'' You do not agree with the law that one says to the other 'you buy my half or I will buy your half. So what would a first born and second son do with a slave?'' He answered, ''He works for the first born two days for every one day that he works for the second son.'' A proof is brought from a ברייתא. where a slave becomes free in half. (He had two owners, and one freed him.) He works one day for his master, and one day for himself. רבא answered in that case there is not choice. In our case, it is clear that רבא does not hold with dividing in time. רב שך says the case of a court yard that has less than ארבע אמות for each one is different, and רבא would agree that diving in time also makes sense since there is no choice. But refusal to listen to the offer to buy the other half or to sell your half, is not the same kind of case of a half slave who can not become a full Slave. So רבא would not agree that dividing in time is a valid substitution for an offer of ''Buy my half or I will buy your half.'' So the ראב''ד is right that רבא does not agree in dividing in time unless there is no other alternative.
הדין
לחצר שבבעלות שני אנשים הוא שאם אחד רוצה לחלק, השני חייב לחלק אם זה ח' אמות על ד'
אמות. אבל אם בחצר יש פחות שטח מזה, אז אי אפשר להכריח את השני. במקום זאת אחד
יכול לומר לשני ''קנה את החצי שלי או שאני אקנה את החצי שלך'' [גד או אגוד]
הרמב''ם בהלכות שכנים פרק א' הלכות א' וב', אומר אם שניהם מסרבים להסדר הזה, אז הם
מחלקים בזמן. כלומר, אחד גר בו שנה ואחר כך השני, והם ממשיכים ככה. הראב''ד חולק
על חלוקה בזמן. דעת הראב"ד ברורה בגמרא עצמו וקשה לראות כיצד היה מבין זאת
הרמב"ם. רבא שאל רב נחמן, (בבא בתרא י''ג ע''א) ''אתה לא מסכים עם ההלכה שאחד
אומר לשני 'אתה קונה את החצי שלי או אני אקנה את החצי שלך'. אז מה יעשה בכור ובן שני
עם עבד?'' הוא ענה, ''הוא עובד יומיים בשביל הבכור על כל יום שהוא עובד לבן השני''
מביאים הוכחה מברייתא שבו עבד הופך חופשי בחצי. (היו לו שני בעלים, ואחד שחרר
אותו.) הוא עובד יום אחד עבור אדונו, ויום אחד עבור עצמו. רבא ענה במקרה כזה אין
ברירה. בענייננו ברור שרבא אינו מחזיק בחלוקה בזמן. רב שך אומר שהמקרה של חצר שיש
בה פחות מארבע אמות לכל אחת שונה ורבא יסכים שגם חלוקה בזמן הגיונית כי אין ברירה.
אבל סירוב להקשיב להצעה לקנות את החצי השני או למכור את החצי שלך, אינו אותו מקרה
של חצי עבד שאינו יכול להפוך לעבד מלא. אז רבא לא יסכים שחלוקה בזמן היא תחליף תקף
להצעה של ''קנה את החצי שלי או אני אקנה את החצי שלך''. אז צודק הראב''ד שרבא לא
מסכים לחלק בזמן אלא אם כן יש אין אלטרנטיבה אחרת
