There is an argument to support the Raavad in his argument against the Rambam in laws of marriage 12 law 9.     The argument is that the way the Rambam himself understands the law of R. Yohanan ben Broka  Bava Batra pg 130 is that it refers only to someone close to death. Also one can argue that the law of R. Yohanan ben Broka has no application in dealing with the inheritance that a husband inherits from his wife.

Here is the Rambam, if a husband makes an agreement  with his wife that he will not inherit her property that condition is not valid. Even though the inheritance of a husband is from the words of the Sages still here they made this law that a husband inherits like the law of the Torah.  conditions about inheritance are not valid.

The Raavad writes there is no need for the Sages to make their law like the law of the Torah because in any case a person can not make a condition not to own or inherit something that has not yet come into the world. 

Rav Shach tries to bring support to the Rambam from the law of R Yohanan ben Broka that one can choose one of his inheritors alone to inherit him. he can say this son alone will inherit me. 

But the Rambam himself writes that that law only applies to a person close to death [laws of inheritance 6 law 2]. Also there can not  be any actual case in which a wife could say only someone will inherit her among several people that could inherit her since when she is married, only one person inherits her, and that is her husband.

[I am not saying that there is no defense for the Rambam. After all, you do see with R Yohanan ben Broka that there can be a condition that applies to inheritance. So the sages wanted to eliminate that possibility by making their decree like the law of the Torah, ]

___________________________________________________________________________________

There is an argument to support the proof for the ראב''ד his argument against the רמב''ם in הלכות אישות  פרק י''ב הלכה ט.     The argument is that the way the רמב''ם himself understands the law of ר' יוחנן בן ברוקא  בבא בתרא דף ק''ל is that it refers only to someone close to death (שכיב מרע). Also one can argue that the law of ר' יוחנן בן ברוקא has no application in dealing with the inheritance that a husband inherits from his wife. Here is the רמב''ם, If a husband makes an agreement  with his wife that he will not inherit her property, that condition is not valid. Even though the inheritance of a husband is from the words of the חכמים still here they made this law that a husband inherits like the law of the תורה.  Conditions about inheritance are not valid. The ראב''ד writes there is no need for the חכמים to make their law like the law of the תורה because in any case a person can not make a condition not to own or inherit something that has not yet come into the world. רב שך tries to bring support to the רמב''ם from the law of ר' יוחנן בן ברוקא that one can choose one of his inheritors alone to inherit him. He can say, "This son alone will inherit me." But the רמב''ם himself writes that that law only applies to a person close to death [הלכות נחלות פרק ו' הלכה ב' ]. Also there can not  be any actual case in which a wife could say only someone will inherit her among several people that could inherit her, since when she is married, only one person inherits her and that is her husband.

[I am not saying that there is no defense for the רמב''ם. After all, you do see with ר' יוחנן בן ברוקא that there can be a תנאי that applies to inheritance. So the חכמים wanted to eliminate that possibility by making their decree like the law of the תורה, 

יש הוכחה לטענתו של הראב''ד נגד הרמב''ם בהלכות אישות פרק י''ב הלכה ט. הטענה היא שהדרך בה הרמב''ם עצמו מבין את דינו של ר' יוחנן בן ברוקא בבא בתרא דף ק''ל היא שהכוונה היא רק למישהו הקרוב למוות (שכיב מרע). כמו כן, ניתן לטעון שלדין ר' יוחנן בן ברוקא אין כל יישום במציאות עם הירושה שהבעל יורש מאשתו. הנה הרמב''ם, אם הבעל הסכים עם אשתו שלא יירש את רכושה, אין תוקף לתנאי זה. אף על פי שירושת בעל היא מדברי החכמים עדיין כאן עשו את הדין הזה שבעל יורש כחוק התורה. תנאים לגבי ירושה אינם תקפים. הראב''ד כותב שאין צורך שהחכמים יעשו את דינם כדין התורה כי ממילא אדם לא יכול להתנות לא להחזיק או לרשת משהו שעדיין לא בא לעולם. רב שך מנסה להביא תמיכה לרמב''ם מדין ר' יוחנן בן ברוקא שאפשר לבחור באחד מיורשיו לבדו לרשת אותו. הוא יכול לומר: "הבן הזה לבדו יירש אותי". אבל הרמב''ם עצמו כותב שדין זה חל רק על אדם הקרוב למוות [הלכות נחלות פרק ו' הלכה ב' ]. כמו כן, לא יכול להיות מקרה ממשי שבו אישה יכולה לומר שרק מישהו יירש אותה מבין כמה אנשים שיכולים לרשת אותה, שכן כשהיא נשואה, רק אדם אחד יורש אותה וזה בעלה.

איני אומר שאין הגנה לרמב''ם. הרי אתה כן רואה אצל ר' יוחנן בן ברוקא שיכול להיות תנאי שיחול על ירושה. אז החכמים רצו לבטל את האפשרות הזאת על ידי שחיזקו את גזירתם כמו חוק התורה,