The רמב''ם writes הלכות נדרים פרק י''ב הלכה י' that ''If a wife says, 'My hands are holy to He who made them,' or took a נדר that her husband should not derive any benefit from the work of her hands, her husband is not forbidden in the work of her hands because that work is under obligation to him. ...but he must revoke her נדר because he might divorce her and then be forbidden to remarry her.'' The ר''ן asks כתובות נ''ט that that should be only in the case she said ''Her hands will be holy to He who made them'' but not when she forbids the work of her hands because that work has not yet come into existence and so the נדר does not apply to them at all. And the כסף משנה says that the רמב''ם is going like רב אשי that holiness of body does apply even to things not yet in existence. רב שך uses that same answer for aש similar question. But this answer is contradicted by רמב''ם הלכות מכירה כ''ב הלכה ט''ו והלכה ט''ז . There he writes ''If a man says ''what my animal gives birth to will be holy for the בית המקדש or will be forbidden to me or I will give it to charity,'' even though it does not become holy , still he has to fulfill what he said'' and when he said ''will be forbidden to me'' that is a נדר which is in the category of holiness of body.
The place where רב שך uses that answer of the כסף משנה is in in רמב''ם הלכות מכירה כ''ב הלכה ט' . But that answer is going on רמב''ם הלכות מעשר שני ט' הלכה ז. ''MODEST PEOPLE would leave money in the year of שמיטה and say 'anything taken from the fruits of the fourth year that holiness is חל on this money'. The question there is the fruits are not in the possession of the owner, but of him who picked them.
see below where this question is answered by saying the cases where the vow is valid even on something not yet in existence is where he said ''like a sacrifice''. the fact of the matter is that sometimes the rambam leaves out a few details. i noticed in laws of ''zarat'' on houses where you can see yourself that he leaves out important details about the green green or red red. you can ask why he left things out but never the less that is a fact. here in this place leaving out a detail that can be filled elsewhere does not seem like a important thing. but over there in zarat, i did not see any place else that could have filled in the details.
הרמב''ם
כותב הלכות נדרים פרק י''ב הלכה י' ''אם אומרת אשה 'קדושות ידי למי שעשה אותן' או
נדרה שבעלה לא יפיק תועלת ממלאכת ידיה, בעלה אינו אסור במלאכת ידיה כי עבודה זו
חייבת לו. ...אבל הוא חייב לבטל את נדריה כי עלול להתגרש ממנה ואז להיאסר להתחתן
איתה שנית .הר''ן שאל שזה רק כשאמרה שידיה תהינה קדושות למי שעשה אותן'' אבל לא
כשהיא אוסרת את עבודת ידיה כי העבודה ההיא עדיין לא באה לעולם. ולכן הנדר אינו חל
עליהם כלל. והכסף משנה אומר שהרמב''ם הולך כמו רב אשי שקדושת הגוף כן חלה גם על
דברים שעדיין לא קיימים. רב שך משתמש באותה תשובה לשאלה דומה. אבל תשובה זו בסתירה
לרמב''ם הלכות נדרים כ''ב הלכה ט''ו והלכה ט''ז . שם הוא כותב ''אם יאמר אדם 'מה
שהבהמה שלי יולדת יהיה קדוש לבית המקדש או יאסור לי או אתן לצדקה' אף על פי שלא
נעשה קדוש, בכל זאת יש לו. לקיים מה שאמר'' וכשאמר ''יאסור לי'' זה נדר שהוא בגדר
קדושת הגוף.
המקום שבו רב שך משתמש בתשובה זו של הכסף משנה נמצא ברמב''ם הלכות מכירה כ''ב הלכה ט'. אבל התשובה הזאת שייכת לרמב''ם הלכות מעשר שני ט' הלכה ז'. ''אנשים צנועים היו משאירים כסף בשנת שמיטה ואומרים 'כל הנלקח מפירות השנה הרביעית שהקדושה חל על הכסף הזה'. השאלה שם היא שהפירות אינם ברשות הבעלים, אלא של מי שקטף אותם
נדר בא מהחוק על קורבנות. מי שאומר 'הלחם הזה כמו קרבן לי' אסור לאכול אותוכדי
לענות על שאלה זו על הרמב"ם ועל תשובת הרב ש"ך צריך לעיין ברמב"ם
הלכות מעילה ד' הלכה ט' שם הרמב"ם מחזיק חייב בהקרבת קרבן מעילה רק כשאמר, ''חפץ
זה יאסור לי כמו קרבן''. אבל אם לא אמר "כמו קרבן", אינו חייב. לפיכך
במקרים שלמעלה שבהם הרמב"ם אומר שהנדר או הכסף יכולים להיות '''חל'' אפילו על
משהו שעדיין לא קיים שזה חייב להיות במקום שבו אמר ''כמו קרבן''.
