Rav Shach says a underage person or insane or deaf can not own anything nor cause anything to be owned because they are eliminated by a verse ''man'' not underage person. not because they have no conscious awareness. but if so then why would a person that is dying not be able to acquire or cause to be acquired in the first place? For the Gemara says we need yakir for a person dying that would not be able to cause something to be acquired.
______________________________________________________________________________
רב שך brings a question on the רמב''ן. However there is some aspect of this question that I find hard to understand. The issue revolves on the opinion of ר' מאיר and רב that one can acquire something that has not yet come into the world. The גמרא in בבא בתרא קכ''ז askes on this from the law ''יכיר' a father can say פלוני is my son in order to have the inheritance go to that son. The גמרא askes, "Why do we need that law, if we already have R Meir that holds the father could say, 'All property that I will own will go to my son.''' The גמרא answers, "That law is needed for property that comes to him when he is גוסס." Now the רמב''ן holds that if he had said, "All property that I will own is acquired to him from now" then he can not retract. The question of רב שך is if he can not retract, then the acquisition is complete and he doe not need to have דעת (conscious awareness) at the time he is dying. However I wרould like to ask that if he has no דעת at the time he is גוסס, then how can he acquire anything? Just like רב שך holds that he can not cause something to be acquired, so he should not be able to acquire.
The point of רב שך is that a person dying has no conscious awareness and so he is can not cause something to be acquired as is the case with one who is under age or deaf or insane. But if so how can he be able to acquire property as he is dying?
רב שך says a קטין or insane person or deaf person can not own anything nor cause anything to be owned because they are eliminated by a verse ''איש'' not קטין person. not because they have no conscious awareness. But if so then why would a person that is dying not be able to acquire or cause to be acquired in the first place? For the גמרא says we need יכיר for a person dying that would not be able to cause something to be acquired.
רב שך מביא שאלה על הרמב''ן. עם זאת, יש היבט מסוים של השאלה הזו שקשה לי
להבין. הסוגיה נסובה על דעת ר' מאיר ורב שאפשר לרכוש דבר שעדיין לא בא לעולם.
הגמרא בבא בתרא קכ''ז שואל על זה מדין "יכיר" אב יכול לומר פלוני הוא
בני כדי שהירושה תלך לאותו בן. שואלת הגמרא, "למה אנחנו צריכים את הדין הזה,
אם כבר יש לנו את ר' מאיר שמחזיק האב יכול לומר, 'כל הרכוש שיהיה בבעלותי ילך לבני.'''
עונה הגמרא, "צריך את החוק הזה. על רכוש שבא לו כשהוא גוסס". עתה גורס
הרמב"ן שאם היה אומר "כל הרכוש שיהיה בבעלותי נרכש לו מעתה" אזי
אינו יכול לחזור בו. שאלת רב שך היא אם הוא לא יכול לחזור בו, אז הרכישה הושלמה
והוא לא צריך דעת (מודעות) בזמן שהוא גוסס. עם זאת אני רוצה לשאול שאם אין
לו דעה בזמן שהוא גוסס, אז איך הוא יכול לרכוש משהו? כמו שרב שך סובר שהוא לא יכול
לגרום למשהו להירכש, כך הוא לא אמור להיות מסוגל לרכוש
רב
שך מחזיק שלאדם הגוסס אין מודעות ולכן הוא לא יכול לגרום למשהו להירכש כפי שקורה
אצל קטן או חירש או לא שפוי. אבל אם כן איך הוא יכול להיות מסוגל לרכוש כשהוא גוסס?
אני
יודע ש קטן יכול לרכוש ולא לגרום למשהו להירכש, אבל השאלה שלי מבוססת על העובדה שרב
שך אומר שלאדם גוסס אין שום דעת כמו אדם משוגע או חירש.
רב
שך אומר שקטין (או לא שפוי או חירש) אינו יכול להחזיק בשום דבר ולא לגרום לשום דבר
להיות בבעלות כי הם מתבטלים על ידי פסוק ''איש'' לא אדם קטין. לא בגלל שאין להם
מודעות.. אבל אם כן אז למה שאדם הגוסס לא יוכל לרכוש או לגרום לרכישה מלכתחילה?
שהרי הגמרא אומר שצריך יכיר לאדם גוסס שלא יוכל לגרום לרכישת משהו.
