Translate

27.12.13

In terms of Yevamot page 3b.

The Braita says how do we know the the sister of ones wife is forbidden in yibum? It answers that it says "upon her" in Leviticus and upon her in Deuteronomy concerning Yibum [Levirate marriage]. This looks like a Gezera Shava. [A "Gezara shava" means the same word is used in two different places, so we apply the laws of one place to the other place unless there is some specific reason that undoes the gezera shava.] Tosphot asks, "Why not turn the gezera shava around to the opposite direction?" He answers the teacher of this Braita holds that a positive commandment pushes off a negative commandment [even one that has cutting off as part of its penalty].

Since the Gemara concludes later on that  a positive commandment does not push off a negative commandment that has cutting off as part of its penalty,-- therefore the reasoning would have to go in the opposite direction. I mean to say: Fine. The teacher of the Braita thought the positive mitzvah would push off the negative mitzvah if not for the word "upon her." But we {who hold that a positive commandment does not push off a negative command that has cutting off in it} are left with nothing to tell us from where we learn the sister of ones wife is forbidden in yibum.

Now this is all just a short introduction to this subject. But I wanted to mention that one alternative way to look at this Braita is to say that it has nothing to do with a Gezera Shava. It is rather thinking like this: We find that the wife of ones brother is forbidden even after one brother is gone. And yet we find that in the specific case of Yibum she is permitted. So we should allow all forbidden relations in the case of Yibum. So now we need the extra word "upon her" to tell us that she is forbidden. [That is to say that the Braita is thinking of a "Ma Metzinu" [what we find in one place we automatically expand to other places unless we can find specific reason to limit its application] , not a gezera Shava]. The problem with this is that this would work even with just the word "upon her" all by itself.. The Braita definitely refers to the fact that the same word is used in both places to derive its law. So it definitely means a gezera shava.

And if this is gezera shava then the result is a disaster. The normal gezera shava puts the laws of one place into the other place and visa versa. That would put the "upon her" from levirite marriage into forbidden relations and make them all forbidden only in a case of yibum!

I have not had a chance to look into this yet but my first reaction would be to find the book the Aruch Laner on Yevamot and see if he has any suggestions how to make sense of this.

I should mention that Rabbainu Isaac Hazeken--the grandson of Rashi just simply concludes that the teacher of the Brita thought all positive commandments push off negative commandments period and that is why we we the upon her to forbid her. [But we are still left with the unresolved issue of the gezra shava in general goes both directions.] Later note: No. Actually if a gezera shava goes in both directions is a debate. Perhaps we could use this idea to help us here and and go with the opinion the gezera shava goes only in one direction.

_________________________________________________________________________________

The ברייתא says how do we know the the sister of one's wife is forbidden in יבום? It answers that it says "עליה" in ויקרא and עליה in דברים concerning יבום. This looks like a גזירה שווה. A גזירה שווה means the same word is used in two different places. So we apply the laws of one place to the other place unless there is some specific reason that undoes the גזירה שווה.




One alternative way to look at this ברייתא is to say that it has nothing to do with a גזירה שווה. It is rather thinking like this. We find that the wife of one's brother is forbidden even after one brother is gone. And yet we find that in the specific case of יבום she is permitted. So we should allow all forbidden relations in the case of יבום. So now we need the extra word "עליה" to tell us that she is forbidden. That is to say that the ברייתא is thinking of a מה מצינו what we find in one place we automatically expand to other places unless we can find specific reason to limit its application , not a גזירה שווה. The problem with this is that this would work even with just the word "עליה" all by itself.. The ברייתא definitely refers to the fact that the same word is used in both places to derive its law. So it definitely means a גזירה שווה.

And if this is גזירה שווה then the result is a קשה. The normal גזירה שווה puts the laws of one place into the other place and visa versa. That would put the "עליה" from יבום into forbidden relations and make them all forbidden only in a case of יבום!

That is we have a question because a  גזירה שווה in general goes both directions.
Answer. Actually if a גזירה שווה goes in both directions is a debate. Here the נרייתא holds  with the opinion the גזירה שווה goes only in one direction.



הברייתא אומרת איך אנחנו יודעים שאחותו של אשתו  אסורה היבום? והיא עונה שהפסוק אומר "עליה" בויקרא ועליה בדברים בנוגע ליבום. זה נראה כמו גזירה שווה. גזירה שווה פירושו  המילה  זהה משמשת בשני מקומות שונים. אז אנחנו מיישמים את החוקים של מקום אחד למקום השני, אלא אם כן קיים טעם ספציפי כי לפחות את כח הגזירה השווה. דרך חלופית אחת להסתכל על ברייתא זו היא לומר שזה לא קשור עם גזירה שווה.  די לחשוב ככה. אנו מוצאים כי אשתו של אחיו (של אחד) אסורה אפילו אחרי שהוא  נפטר. ובכל זאת אנו מוצאים כי במקרה הספציפי של יבום היא מותרת. אז אנחנו צריכים לאפשר לכל היחסים האסורים במקרה של יבום להיות מותרים. אז עכשיו אנחנו צריכים את מילה אחת מיותרת "עליה" לספר לנו שהיא אסורה. כלומר כי ברייתא הוא חושב על מה מצינו מה אנו מוצאים במקום אחד אנו מרחיבים באופן אוטומטי למקומות אחרים, אם לא נצליח למצוא סיבה ספציפית להגביל את תחולתו, לא גזירה שווה. הבעיה עם זה היא כי זה יעבוד גם אם רק הייתה המילה "עליה" לבדה.  את ברייתא בהחלט מתייחס לעובדה כי אותה המילה משמשת בשני המקומות לגזור את  החוק שלה. אז זה בהחלט אומר שזה גזירה שווה. ואם זה גזירה שווה, אז התוצאה היא קשה. הגזירה שווה הרגילה מעמידה את החוקים של מקום אחד למקום השני, ולהיפך. זה היה גורם לשים את "עליה" של יבום לתוך היחסים ולעשות את כולם אסורים רק במקרה של יבום! כלומר יש לנו שאלה משום גזירה שווה  הולך לשני הכיוונים. תשובה. למעשה אם גזירה שווה הולכת בשני הכיוונים הוא ויכוח. כאן נראה שהברייתא  בדעת שהגזירה השווה סובבת רק לכיוון אחד.