Belief in God is rational. Everything has a cause. So unless there is a first cause, then you would have an infinite regress. And then nothing could exist. Therefore there must be a first cause. Therefore God, the first cause, exists. QED.
6.6.19
learning Torah
5.6.19
One is the sunset time in which it looks to me that Rabbainu Tam was correct.
One is the sunset time in which it looks to me that Rabbainu Tam was correct. Another area is the refusal to serve in the IDF {Israel Defense Force}. To me it is hard to see this refusal in positive light.
Other areas are more iffy. For example the accepting of money in order to be able to sit and learn Torah. This is perhaps the easiest thing to justify based on Rav Joseph Karo in the Kesef Mishna.
On the other hand it is hard to find a group that is more devoted to keeping the Torah just as it says with no frills--no additions nor subtractions than the Litvaks. [Though the Litvak world is far from perfect, they seem to have avoided a lot of the keipot and Dark Side that seems to have infiltrated the rest of the Jewish Religious world]
) בענין שקיעה של רבינו תם. רוב ראשונים פוסקים כמו ר''ת. קשה להבין את הגר''א. אם הגר''א היה צודק, היה בהכרח לראות כוכב ממוצע אחד בשקיעה הראשונה, ואחר כך עוד אחד בתוך כמה דקות.
זה כדי ששקיעה תיחשב להיות בין השמשות. וזה רק אחרי שכבר קודם השקיעה, היינו צריכים לראות שלשה כוכבים גדולים. ואי אפשר לדעת את הממוצע של קבוצה מסוימת אלא אם כן יודעים את כל הדברים שיש בקבוצה, ואי אפשר לדעת מה זה כוכב ממוצע אלא אם כן קודם זה רואים את כל הכוכבים (שאפשר לראות אותם בלי משקפת), ואז אפשר לדעת מה זה ממוצע. ואז צריכים לבחור כמה כוכבים ממוצעים, ולראות מתי הם יוצאים בליל המחרת. אני עשיתי את זה, ולפי מה שראיתי, לא מתחילים לצאת כוכבים ממוצעים עד בערך ארבעים וחמש דקות אחר השקיעה בארץ ישראל.
תוספות רי''ד בשבת מפרש רבינו תם גם לשיטת חכמי יוון (שחכמי ישראל הסכימו אתם בגמרא בפסחים)- והם סוברים שאין מסדרון (פרוזדור) שהשמש נכנס בו בשקיעה. רב נטרונאי גאון מחזיק בשיטת הגר''א. אבל רב סעדיה גאון מחזיק בשיטת רבינו תם (מצוטט באבן עזרא שמות י''ב פסוק ד'). אני חושב ההלכה כמו רבינו תם. אבל יש אפשרות לתרץ את שיטת הגר''א בקושי.
הגם שאני חושב הלכה כר''ת עדיין אני רוצה לתת תירוץ אפשרי לגר''א: החלל מתרחב. ולכן לפני אלפיים שנה הכוכבים היו קרובים יותר לארץ.ולכן היתה אפשרות לראות שלשה כוכבים ממוצעים קודם הזמן שהם נראים היום. היום שלשה כוכבים נראים אחרי ארבעים וחמש דקות אחרי השקיעה. וזה עוזר לנו להבין את הגר''א שמחזיק בשיטה שהלילה מתחיל אחרי שלש עשרה וחצי דקות. אנחנו מוצאים בגמרא פסחים שיש מהלך ארבע מילים מן השקיעה עד הלילה, אבל הגר''א אומר שזה מדבר על הזמן שכל הכוכבים יוצאים, ולא על התחלת הלילה על פי הלכה. ויש סיוע לזה בגלל שהגמרא הפסחים אינה מדברת על התחלת הלילה לפי הדין. והגמרא נתנה שיעור שלשה כוכבים ממוצעם רק לסימן, לא מה שקובע את הלילה. נוסף.הייתי בישראל כמה שנים וראיתי משהו שאישר את הגישה של ר''ת בדבר הזמן שמתחיל הלילה. כלומר, עבור 59 הדקות הראשונות לאחר השקיעה, אין שינויים דרמטיים בשמים. השמים הופכים כהים. ואז ב59 דקות קורה משהו דרמטי. סוג של צורות כיפה נעשה מעל האזור שבו שקעה החמה. ואז כי הכיפה עצמה מתחילה לשקוע עד בדיוק 72 דקות הוא שוקע מתחת לאופק, והשמים כהים לגמרי. אתה יכול לראות איך זה מתאים לגמרא בשבת. יש גם משהו על מה שאתה קורא ממוצע. למילה "ממוצע" אין שום משמעות מלבד לעומת משהו אחר. לכן מספר 5 הוא ממוצע בין 0 ו10, אבל לא ממוצע לעומת 100 ו1,000,000. אז כדי להיות מסוגל לקבוע או למדוד מהו כוכב ממוצע אתה צריך לראות כל הכוכבים באמצע הלילה. ברגע שאתה רואה את כל הכוכבים שניתן לראות בעין בלתי מזוינת, אז אתה בוחר שלושה כוכבים ממוצעים. אז אתה לומד לזהות אותם על ידי לימוד יסודי של מפת השמים. אחד צריך ללמוד לזהות את הכוכבים ואת המקום של כל כוכב בקונסטלציה. ואז אחרי שאתה יודע מה הוא כוכב ממוצע, אתה יוצא לראות באיזה לילה כאשר הוא הופך להיות גלוי. שלושה גלויים ב72 דקות. עם זאת, הכוכבים שנראים חצי שעה אחרי השקיעה, כאשר אתה משווה אותם עם כוכבים אחרים באמצע הלילה הם לא כוכבים ממוצעים. הם ענקים לעומת כל האחרים. הם מה שהגמרא קוראה כוכבים גדולים. כוכבים גדולים לא אומרים לך כאשר הלילה מתחיל. רק שלושה כוכבים ממוצעים. במונחים של כוכבים, ראיתי גם משהו שם גם באזורים מדבריים בישראל. אין כוכבים נראים בשקיעה. אף אחד. אז אם בין השמשות מתחיל בשקיעה, איפה הם שני כוכבים ממוצעים? על פי הגמרא, בין השמשות מתחיל כאשר כוכב ממוצע אחד נראה, לא כוכבים גדולים אשר ניתן לראות לפני כן. אז זה מעניין כי בשקיעה, אין כוכבים גדולים, ולא כוכבים ממוצעים גלויים. זה סותר את הרעיון שבין השמשות מתחיל באותה עת.
The best answer that I have to this question is that Torah and Talmud are to bring to objective morality. That is, it is a consequence based system.
Now even though you can ask this on any system, it seems worse when the system claims to be perfect.
The best answer that I have to this question is that Torah and Talmud are to bring to objective morality. That is, it is a consequence based system. This you can see in the Rishonim medieval authorities that hold that the commandments of the Torah have reasons and even go about listing the reasons. So they are not goals in themselves but rather meant to bring about some purpose--moral laws that are recognizable by reason. [See Michael Huemer in his essay on why he does not hold in all things by Ayn Rand where he explains this point]
So when there arises a situation in which they seem to work in reverse they do not apply.
That is the opinion of R. Shimon Ben Yochai in page 119 in Bava Metzia. R Yehuda that disagrees with him does hold by the same underlying premise that the commandments have for their purpose to bring about objective morality. But R Yehuda says that when there is a conflict you still go by what the actual verse says--not its reason. [He does not say however what his reason is.] Rav Shach says that the Rambam does not hold by either by rather by a thrid opinion that combines the two.]
an idea of how far people will go to besmirch the name of the Talmud
Sodomy at any age is the death penalty.
And not just the death penalty but the most sevre type of stoning. Even murder do not get that.
Tosphot. To review the same Tosphot every day for forty days in a row.
It is not necessarily for everyone because this method might be only because of my own particular circumstances in which I am not learning Torah all day. In fact, in the short amount of time I have for any learning at all, I try to divide between math and physics, and then if I can manage to find a Gemara to learn that also.[Or any of the group Rav Chaim of Brisk, Rav Shimon Skopf , Rav Shach, among the great Litvish sages/gedolim] But the way I have discovered about learning gemara and Tosphot seems very important to me. It is to review that same Tosphot every day for forty days in a row.
4.6.19
Questions on the Talmud. Sometimes what is being said against the Talmud is simply based on misunderstanding. Sometimes there is a point.
Sometimes what is being said against the Talmud is simply based on misunderstanding. Sometimes there is a point.
To give one example: the value of "pi". This seemed to me to be a big question until David Bronson and I opened up the actual Gemara and saw that the Talmud states openly that they are just making an approximation.
For another example, I noticed that the time scale of the Torah in Genesis is kind of short. That is to say that you can trace from Adam until the destruction of the first Temple, and you only get a few thousand years. While we can see that the universe is expanding and starting from a point that stated around 13.5 billion years ago. But even before I saw that question I noticed that the Ari understands the Torah in a completely different way. It is not that he says he is explaining the secrets of Torah, rather he says he is giving the simple explanation while the secrets he himself hides in hints that need to be deciphered.
Sometimes norms of society to me do not seem so moral anyway. But other times they do.
One place on the internet I found helpful to answer lots of questions is the Kant Fries School of Kelley Ross. Other places are Michael Huemer's ideas about how reason perceives universals including moral values. And that does seem to be similar to the general approach of Ibn Pakuda and the Rambam. and in fact all the other rishonim that I can think of.
-there is a need for intense review but also to have a session of learning fast.
In any case I do remember that Moti Freifeld used to make a big deal about the importance of review.
But I had also the Musar book אורחות צדיקים Ways of the Righteous about the importance of covering a lot of ground. And that certainly was mentioned a lot in the Litvak yeshiva world-. The question always was "Did that guy finish Shas?" If not then who is he to have an opinion?
My own approach at that point was to do review on anything I was learning mainly twice and then to go on. I see now that that surely was not enough but at the time it seemed like a good compromise. The only times I recall that I deviated from that was when I was learning the Pnei Yehoshua. There I needed to review each paragraph at least ten times before I would get what he was saying.
In the Gemara itself you do have this idea of review forty times. And in fact Rav Shick [of Breslov] did talk about learning things forty days in a row. He was talking about the book of Rav Nahman but I found this idea to be helpful for other things. For example--when I was learning with my learning partner David Bronson, I always came to the learning session unprepared. But he always was well prepared. But when I needed to do learning on my own of Tosphot and I was not learning with him anymore--but I still wanted to get to some comparable depth I used to review each Tosphot or chapter in Rav Haim from Brisk or Rav Shach about forty days in a row.
So after that whole introduction I want just to say that as is well known in the Litvak world --there is a need for intense review but also to have a session of learning fast.