On the issue of idolatry I have a great idea. It it concerns the Talmud [or as I prefer Gemara] in Sanhedrin 61a. Just for background let me say that you can't do idolatry either according to the usual way of worship of the idol, or by one of four other ways: sacrifice, burning, pouring, bowing. Rav Acha juxtaposes a statement of Rava and Rabbi Elazar in order to ask a question. And I would like to suggest a question on his answer that I think it is an amazingly obvious question that I think that someone else must have asked it before me.
The idea of Rava is to learn worship not according to the way of that idol from "he will bow" instead of "he will sacrifice", and that would tell us all kinds of service of honor would be forbidden--even not service according to the way of that idol.
Then Rav Acha asks on Rava from the statement of Rabbi Elazer who says: How do we know one can't sacrifice to Mercury? From the verse, "So that they shall no longer bring their sacrifices to the goats."
The question of Rav Acha is this: If we already know from "bowing" all kinds of service of honor, then why do we also need this other way of Rabbi Elezar to tell us less than what we already know?\ The Gemara answers: The statement of Rabbi Elezar refers to when one sacrifices in order to make G-d mad, not to serve idols. Now I think we can all agree that this answer sounds strained. If we look at the verse we can see that the idea is God says, "I am making this law that they bring their sacrifices to the tabernacle in order that they should no longer bring their sacrifices to the goats (idols)." Surely they were not bringing their sacrifices to the goats
(idols)
in order to make God mad, but rather to worship idolatry. And since God is making this parallelism, it would have to mean: They should no longer bring their sacrifices to goats
(idols)
in order to make me mad and rather bring their sacrifices to me to make me mad. [Of course, you could say its really is anti parallel--and God means rather: They should bring their sacrifices to me to make the goats
(idols)
mad.] It does not matter anyway because all I am doing is showing how the answer of the Gemara is anything but obvious in order to build up my question that the Gemara could have proposed an alternative answer.\So my question is this. Why did not the Gemara say simply that Rabbi Elazar refers to Mercury and other idols that are worshiped in ways of dishonor, and Rava was referring to idols that are worshiped in a way of honor? That is the same way the Gemara divides worship not according to it way into four parts -worship of dishonor and idols of dishonor and worship of honor and idols of honor so do the same here. One answer here is you need only Markulis [Mercury] and you know idolatry of honor by a a-fortiori. But that can't work because we don't make prohibitions based on a fortiori.
__________________________________________________________________________
On the issue of idolatry. סנהדרין ס''א ע''א. Just for background let me say that it i forbidden do idolatry either according to the usual דרך of worship of the idol, or by any one of four other ways: sacrifice, burning, pouring, bowing. רב אחא juxtaposes a statement of רבא and ר' אלעזר in order to ask a question. And I would like to suggest a question on his answer, The idea of רבא is to learn the prohibition of worship not according to the דרך of that idol from "he will bow" instead of "he will sacrifice", and that would tell us all kinds of service דרך honor would be forbidden, even not service according to the דרך of that idol. Then רב אחא asks on רבא from the statement of ר' אלעזר who says: How do we know one can't sacrifice to מרקולית? From the verse, "So that they shall no longer bring their sacrifices to the goats."
The question of רב אחא is this: If we already know from "bowing" all kinds of service of honor, then why do we also need this other way of ר' אלעזר to tell us less than what we already know?\ The גמרא answers: The statement of ר' אלעזר refers to when one sacrifices in order to להכעיס השם, not to serve idols. This answer sounds strained. If we look at the verse we can see that the idea is השם says, "I am making this law that they bring their sacrifices to the tabernacle in order that they should no longer bring their sacrifices to the goats (idols)." Surely they were not bringing their sacrifices to the goats (idols) in order להכעיס השם , but rather to worship idolatry. The answer of the גמרא is not obvious. My question is that the גמרא could have proposed an alternative answer. Why did not the גמרא say simply that ר' אלעזר refers to מרקולית and other idols that are worshiped in דרך of חרפה, and רבא was referring to idols that are worshiped in a דרך of honor? That is the same way the גמרא divides worship not according to it's דרך into four parts: worship דרך dishonor and idols of dishonor and worship דרך honor and idols of honor, so do the same here. One answer here is you need only מרקולית and you know idolatry of honor by a קל וחומר. But that can't work because we don't make prohibitions based on a קל וחומר.בעניין עבודת האלילים. סנהדרין ס''א ע''א. רק לרקע אגיד שאסור לעבוד אלילים או לפי הדרך הרגילה של עבודת האליל, או בכל אחת מארבע דרכים אחרות: הקרבה, שריפה, מזיגה, השתחוות. רב אחא מצמיד הצהרה של רבא ור' אלעזר על מנת לשאול שאלה. ואני רוצה להציע שאלה על תשובתו, הרעיון של רבא הוא ללמוד את איסור הפולחן שלא לפי דרכו של אותו אליל מ"ישתחוה" במקום "יקריב", וזה היה אומר לנו כל מיני שירותים בדרך כבוד יהיו אסורים, אפילו לא שירות לפי דרכו של אותו אליל. ואז רב אחא שואל על רבא מדברי ר' אלעזר האומר: איך נדע שאי אפשר להקריב ולית? מהפסוק "כדי שלא יביאו עוד את זבחיהם לעזים".
השאלה של רב אחא היא זו: אם כבר יודעים מ"השתחוות" כל מיני שירות של כבוד, אז למה צריך גם את הדרך האחרת הזו של ר' אלעזר שיגיד לנו פחות ממה שאנחנו כבר יודעים? עונה הגמרא : ההצהרה של ר' אלעזר מתייחסת כאשר מקריבים על מנת להכעיס השם, לא לשרת אלילים. התשובה הזו נשמעת מתוחה. אם נתבונן בפסוק נוכל לראות שהרעיון הוא השם אומר "אני עושה את החוק הזה שהם יביאו את קרבנותיהם למשכן כדי שלא יביאו עוד את קרבנותיהם לעזים (האלילים)." ודאי לא היו מביאים את קורבנותיהם לעזים (אלילים) כדי להכעיס השם, אלא לעבוד עבודת אלילים. תשובת הגמרא אינה ברורה. השאלה שלי היא שהגמרא הייתה יכולה להציע תשובה חלופית. מדוע לא אמרה הגמרא בפשטות שר' אלעזר מתייחס למרקולית ושאר אלילים שעובדים בדרך חרפה, ורבא התכוון לאלילים שעובדים בדרך של כבוד? כך הגמרא מחלק את הפולחן שלא לפי דרכו לארבעה חלקים: דרך פולחן של קלון ואלילי קלון ודרך פולחן של כבוד ואלילי כבוד, אז יעשה גם כאן. אולי תשובה אחת כאן היא שאתה צריך רק מרקולית ואתה יודע עבודת אלילים של כבוד על ידי קל וחומר. אבל זה לא יכול לעבוד כי אנחנו לא עושים איסורים על סמך קל וחומר. אין מזהירים מן הדין