גיטין ס''ז ע''א תוספות בראש הדף

גיטין ס''ז ע''א תוספות ראשון. עלה בדעתי בזמן שהייתי על שפת הים שתוספות מסתמכת על אחת משתי הדעות בגמרא לגבי מה שאדם יכול להתכוון כשאומר לכתוב גט (מסמך גירושין) ולתת אותו לאשתו. האם הוא מתכוון רק שעליהם לחתום, או שעליהם לכתוב אותו ולחתום עליו? בלי ההנחה ש"לכתוב אותו" פירושו רק שעליהם לחתום עליו, תוספות לא תהיה הגיונית. כדי להסביר למה אני מתכוון, הרשו לי להביא את התוספות. הוא שואל זאת. ר' מאיר סבור שניתן למסור מילים לשליח. מילי ממסרן לשליח. לכן הוא יכול לומר לשני אנשים לומר לשני אנשים אחרים לכתוב ולתת גט לאשתו. אבל אנחנו יודעים מר' ירמיה שאם זה החוק, אז הסופר לא יכול לחתום על הגט. אבל אם כן, יש שאלה. המשנה אומרת בגלוי שר' מאיר מסכים שאם אדם אומר לשני אנשים "כתוב ותן גט לאשתי", הם כותבים ונותנים אותו. מכיוון שיש רק שני אנשים במצב הזה, לכן, אחד מהם שכותב את זה גם חותם. התשובה של תוספת היא שהמשנה בעצם אומרת שהם חותמים על זה, וסופר כותב את זה. הבעיה עם תשובה זו היא שאנחנו מתחילים עם הגישה ש"אומר אמרו" אינה תקפה כלל. הסיבה היא שאם זה יהיה תקף, אז לא יכול להיות שחתימת הסופר על הגט (מסמך הגירושין) תהיה בסדר. כלומר, "הוא אומר לומר לאחרים" ("אומר אמרו") אינה תקפה מהתורה דאורייתא. לאחר מכן אנו עונים על סמך שינוי המשמעות הפשוטה של ​​המשנה בגלל גזירה שלא מוזכרת בשום מקום במשנה, ואנו משנים את ההנחה המקורית שלנו ש"הוא אומר, 'אמור'" מלהיות לא תקפה מהתורה לתקפה על סמך ראיות קלושות. ההסבר של תוספת צריך להיות כמו הגישה הזו בדף גמרא ס''ו ע''ב, שלכתוב את הגט פירושו רק לחתום עליו. אבל עם הדעה השנייה שזה מכווין לכתוב ולחתום, אז לתוספת לא תהיה תשובה לשאלתו