נראה שיש מעט אי ודאות לגבי הרמב"ם בדיני הלוואות פרק כ''א, הלכה א' והלכה י'. אנו יודעים שרבינו חננאל מחזיק דין של לווה שמוכר את כל אדמתו והמלווה מקבל את האדמה הזו במקרה של הפרה, שדין זה דומה (בחלקו) לדינו של מי שנכנס לשדה שכניו וזורע אותו ללא רשות בבבא מציעא דף ק''ב ע''א. אנו יודעים גם שהגר"א והרב שך מסבירים שאפותיקי נמצאת ברשות המלווה, וכי מכירת הנכס נועדה להיות זמנית בלבד. כך שזה לא יכול להיות פחות מצד המלווה מאשר במקרה שבו לא הוקצה נכס מיוחד לתשלום ההלוואה. כי אפילו כאשר יש אפותיקי, המלווה יכול בכל מקרה לגובה את כל הרכוש שהיה בבעלות הלווה בזמן ההלוואה או אחר כך. אבל הרמב"ם כותב במקרה של אפותיקי,רכוש שנפרדת כדי לשלם החוב, [הלכה י'] אם ההוצאה הייתה 50 שקלים והרווח היה 102 שקלים, אז המלווה משלם 102 לקונה, כלומר, ההוצאה ועוד חצי מהרווח ושומר לעצמו 51 שקלים מהרווח, כלומר, חצי מהרווח והוא לא צריך לשלם עבור חצי זה. [הקונה מקבל את יתרת הרווח מהמוכר.] אם חצי מהרווח היה פחות ממחצית ההוצאה, למשל, 98 שקלים, אז המלווה משלם 49 שקלים ושומר את 49 הנותרים ללא תשלום, ואינו משלם דבר עבור הוצאות הקונה. [השאר מהמוכר.] זה לא דומה למי שהולך לשדה של שכנו, שם ההלכה הוא אם ההוצאה הייתה 50 והרווח היה 51, הבעלים משלם לקונה רק את ההוצאה ואין כלום עבור הרווח. אני חושב שזה אומר שהבעלים משלם שקל אחד, לא 51, וזה לא הגיוני. הרמב"ם כותב ההלכה בהלוואה שאינה מגובה באפותיקי היא שהוא משלם את ההוצאה לקונה ואין כלום עבור הרווח=====================הסוגיה העיקרית בין ר' חננאל לרי''ף היא האם נוכל להשוות את החוקים לגבי הלוואות רגילות, הלוואות עם אפותיקי, או נכס רגיל שנמכר בבבא מציעא י''ג עד דף י''ז למקרים של מי שנכנס לשדה שכנו וזורע יבולים, והחוק לגבי מבול שמרים עץ ונוטע אותו בשדה שכנו והוא מצמיח פרי. עם זאת, אפילו החוקים שם בבבא מציעא דפים ק''ב וק''י אינם ברורים לי. יש מחלוקת בין הראשונים מהם החוקים בפועל, בעיקר בין הרי''ף לבעל המאור. ואפילו עם דין ה אפותיקי, לא ברור לי על איזה סוג של אפותיקי מדובר, באיזה תשלום יכול להיות רק מזה, או תשלום יכול להיות מזה גם אם נמכר. יתר על כן, כיצד ניתן לקשר בין קבוצה אחת של חוקים לאחרת? לדוגמה, אנו יכולים להבין את הרעיון ברמב"ם של חצי רווח עם האפותיקי, שכן הרעיון הוא שנחלק בין המלווה לקונה, וזה נובע כמובן מהחוק על העץ שנשתל במבול. אבל איך, אם כן, מה לגבי החוק הראשון של הלוואה רגילה? ------------הדרך שבה רב שק מסביר זאת הגיונית לי ביותר, כלומר, שהרמב"ם קבע שהחוק יהיה כמו ר' חננאל. זה מסביר מדוע בחוק על האפוטוקי, הרמב"ם כותב שהוא אכן משלם עבור ההוצאה מכיוון שרכוש שהוקצה במיוחד לתשלום ההלוואה (אפותיקי) לא יהיה פחות מרכוש אחר. לכן, הרמב"ם קובע שהלוואה (ללא אפוטוקי) המלווה אכן משלם את ההוצאה כמו ר' חננאלהדרך שבה רב שק מסביר זאת הגיונית לי ביותר, כלומר, שהרמב"ם קבע שהחוק יהיה כמו ר' חננאל. זה מסביר מדוע בחוק על האפוטוקי, הרמב"ם כותב שהוא אכן משלם עבור ההוצאה מכיוון שרכוש שהוקצה במיוחד לתשלום ההלוואה (אפותיקי) לא יהיה פחות מרכוש אחר. לכן, הרמב"ם קובע שהלוואה (ללא אפוטוקי) המלווה אכן משלם את ההוצאה כמו ר' חננאל